בד בבד עם התפתחות ענף הקולינריה, חלה התפתחות בז'אנר קולנועי שבבסיסו עולם הבישול. אחת הסיבות לכך היא המקום שתופסת הקולינריה בחיי הפנאי שלנו, גם כשאיננו אוכלים: צפייה בתוכניות ריאליטי מסוגה של "מאסטר שף", בתוכניות בישול מגוונות, ייסודם של ערוצי נישה בתחום האוכל והמשקה, וחשיפה למידע תקשורתי שוטף, כמו בלוגים על בישול אפייה ויין.
אלה בעיקר הביאו לכך שיותר ויותר סרטים שבבסיס עלילתם עולם קולינרי צבעוני, מופיעים בשנים האחרונות על מסכי הקולנוע. עלילתיים, דוקומנטריים, קצרים או באורך מלא, רק תגידו. השנה עומדים לצאת לבתי הקולנוע ולחנויות השכרת ה-DVD לא מעט סרטים מעניינים ומעוררי תיאבון. כמה מהם כבר בהישג יד, חלקם יוגשו בקרוב אל המסך כשהם טריים ומתובלים היטב. הנה כמה מהם:
"שוקולד ואהבה"
במאי: ז'אן פייר אמריס, צרפת, 2010
העלילה מספרת על רנה ואנג'ליק החולקים את אותה תשוקה ואהבה לשוקולד אך גם את אותה בעיה - שניהם מאוד ביישנים. אנג'ליק, שוקולטיירית מחוננת ומופנמת (הסובלת מהתקפי חרדה), מתקבלת לעבודה במפעל שוקולד דווקא כאשת מכירות.
בינה לבין המנהל רנה מתפתחים רגשות חזקים, ששניהם לא מסוגלים לבטא. היא מנסה להיעזר בקבוצת התמיכה הקבועה שלה "רגשנים אנונימים", והוא נעזר בפסיכולוג צמוד המנסה לשפר את המגע שלו עם אנשים. בין תבניות הפרלינים והשוקולדים ועם צוות המפעל התומך, הם ייאלצו להתמודד עם רגישות היתר, וחשוב לא פחות: להבטיח את עתידו של קו השוקולד הוותיק, שנתפס בעיני קנייני רשתות השיווק כמיושן.
"פוד אינק"
במאי: רוברט קיניר, ארה"ב, 2009
בסרטו הדוקומנטרי של רוברט קיניר, שהגיע לישראל לפני חודשים ספורים, הוא בודק חוקר ומסביר את הקושי בלהכין אוכל טוב, ועל ההתמודדות של צרכנים עם אוכל שעשוי להיראות חשוד, ואכן עלול להיות, במקרה הטוב.
לא ברור כיצד נשארו בארצות הברית כל כך הרבה אזרחים אדישים. קיניר צילם והמחיש עד כמה תעשייתי הוא האוכל המוגש במרכולים וברשתות המזון, וגרוע מכך - במסעדות ובמזללות. סיליקון בחלב? זו הקלה בצרות. הורמונים וחומרים כימיים המוזרקים לבשר החי, ריסוס יבול ברעלים, אחוזי שומן בלתי סבירים בגבינות וכיוצא באלה זוועות תזונתיות מעוררות פלצות.
זהו סרט ללא התרה. גם כשהיוצר מציל את נפשו ומוצא דרך ליהנות מאוכל בלי לקצר את ימיו. חבל רק שהוא הפך למנהיג ללא מונהגים.
"מנה עיקרית"
במאי: חואקין אוריסטרל, ספרד, 2010
קומדיה ספרדית אינטליגנטית ומשעשעת של חואקין אוריסטרל, על שפית של מסעדת גורמה שמתאהבת בשני גברים במקביל, דבר הגורם לה לאבד את חושי הטעם והריח. וגם את הביטחון העצמי שלה, כבעלת מקצוע וכאישה יפה ואטרקטיבית.
הסוף כמובן טוב, השפית זוכה באהבה וגם זוכה בחזרה בסגולות בישול ובחדוות יצירה ויצירתיות. התשוקה של אוריסטרל מחלחלת היטב ללבם של צוות השחקנים ובעיקר ללבו של הצלם, שהיטיב לתעד בצילומי תקריב אמנותיים את שלל המנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
