נבחרת ישראל, המודחת האחרונה

מי הם לדעתכם מהמרי הספורט הגדולים בעולם? הנה רמז: לא תמצאו אותם בתחנות טוטו שכונתיות מעל צלחת של בוריקיטוס וכוסות קפה שחור, לא תמצאו אותם אפילו באנגליה אצל ה"בוקיס". אז איפה כן? במגדלי משרדים, לבושים בחליפות ועניבות: המהמרים הגדולים ביותר על משחקי ספורט הם המנהלים של ערוצי הטלוויזיה.

כמו בכל הימור - גם כאן מה שאתה יכול להרוויח מול מה שאתה מסכן הוא דרמטי; הסכומים גבוהים, ולפעמים המתח נשמר כמעט עד לסוף. אלא שכאן, בניגוד למהמר הממוצע שמסתפק בכמה מאות שקלים ב"ווינר", כאן מוטלים על הכף מאות אלפי דולרים, לפעמים מיליונים, ולמרות הסכומים הגבוהים ורמתם הגבוהה של המהמרים, גם כאן נוטלים לפעמים סיכונים כנגד כל היגיון. הרולטה של זכויות השידור מסתובבת מול עיניהם של מנהלי הערוצים, והמהמרים הכבדים האלו מחליטים על מה לשים את הז'יטונים שבכיסם: ליגת האלופות? מכבי ת"א ביורוליג? כדורגל ישראלי?

כמו בחיים עצמם, הימורים בתחום הזה טובים בעיקר למי שחולם, מתהומות הייאוש, על התעשרות מהירה. מי שיודע לעשות כסף בעצמו - לא מתקרב לתחום. קחו לדוגמה את קשת, זכיינית ערוץ 2 וגוף התקשורת המצליח בארץ. את קשת לא תמצאו במשחק זכויות השידור הספורטיביות: הם יודעים להרים בקלות תוכניות שיעקפו ללא מאמץ כל משדר ספורט. אני לא מדבר רק על באנקר כמו "האח הגדול", עם כמעט פי 3 (!) אחוזי רייטינג ממשחקי ההצלבה של מכבי ת"א ביורוליג השבוע, אלא גם על הפקות מורכבות יותר: "פלפלים צהובים" למשל, סדרה על אוטיזם שאולי לא היתה מופקת אלמלא החובה הרגולטורית לסוגה-עילית וששודרה בשעת לילה מאוחרת, נעה סביב רייטינג של 20%-25%, העמידו מולה את המשחק החזק ביותר שהיה לכדורגל העולמי להציע השנה, בין ברצלונה לארסנל בצ'מפיונס, ותגלו שאצל הציבור הישראלי, המושבניקים מהדרום אוכלים בלי מלח את מסי ופברגאס.

אז קשת מחוץ למשחק, ומה אצל רשת? כאן העניינים מורכבים יותר, אבל הולכים ומתבהרים: אפילו הזכיין הפחות-מצליח של ערוץ 2, יודע לייצר בקלות 20% רייטינג. ייתכן מאוד שהיה כדאי לו ללכת על משחקי ההכרעה של ליגת האלופות, אבל כאשר שבוע השידורים מפוצל בין הזכיינים, רשת לא יכולה לנצל את הפלטפורמה של ערוץ 2 כדי לקדם אפילו מפגש כפול של קלאסיקו צפוי בחצי הגמר בין ברצלונה לריאל: משחק אחד ייפול ביום השידורים שלה - שלישי, המשחק האחר - ביום רביעי ששייך לקשת.

"פלפלים צהובים". יותר מעניין מליגת האלופות

***

ממש כמו בהימורי ספורט רגילים, שבהם סיכויי ההצלחה פוחתים דרמטית כאשר מדובר על הימור-משולב, לעומת הימור "סינגל" על משחק אחד, כך גם בהימורים על זכויות שידור: רמות הסיכוי והסיכון עולות כאשר מדובר על מפעל מתמשך.

קחו לדוגמא את ערוץ 10: בתחילת העונה הוא הימר על מכבי ת"א כדורסל. ההימור נראה לא רע - במכבי בנו קבוצה חזקה ושלב הבתים עורר ציפיות למשחקי הצלבה עם רייטינג בשמיים. מה יצא בפועל? קצת יותר מ-13% רייטינג לשני משחקי ההצלבה השבוע מול קאחה לבוראל השבוע. לכאורה נהנתה הסידרה הזאת מתנאי פתיחה טובים, אלא שמכבי רשמה נסיגה ביכולת בשבועות האחרונים, ושוב הוכח שהציבור הישראלי כולו, גם כשהוא על הכורסא, מתנהג כמכביסט ממוצע, זה שעומד נרגן עם המפתחות של הטוארג ביד, על המדרגות בדרך למגרש החנייה - כשהקבוצה שלו מפסידה.

בכך לא מסתכמת "בעיית הימורי הספורט" של ערוץ 10: מכבי ת"א ביורוליג, על כל המורכבות של נתוני הצפייה, מתגלה כמניית-זהב באופן יחסי לנבחרת ישראל בכדורגל. לכאורה פוטנציאל הצפייה של הנבחרת הוא אדיר - תארו לעצמכם פרומו בסגנון של ה"בחורים בכחול-לבן מתמודדים במשחק מכריע על העלייה ליורו 2012". יש כאן פוטנציאל ל-30% רייטינג, מספרים שבערוץ 10 לא זוכרים מאז תום העונה הראשונה של "הישרדות". בפועל, נבחרת ישראל הלכה מדחי אל דחי, עד כדי כך שהחבורה העלובה של פרננדז נאלצה להקדים ככל האפשר את המשחק מול לטביה בשבת, מחשש שאם ישודר מול גמר "האח הגדול", לא יצפו בו אפילו בבית משפחת לוזון.

לערוץ 10 יש ניסיון רע עם המוצרים של ההתאחדות לכדורגל, עוד מהפעם הקודמת שבה שידרו את "המשחק המרכזי" של ליגת העל. אחרי העונה ההיא נשבעו לעשות שם עסקים רק עם ערוץ הספורט בנוגע לצ'מפיונס ליג, או עם מכבי ת"א בכדורסל. אבל הפיתוי שבפוטנציאל הצפייה בנבחרת היה גדול מדי, במיוחד על רקע של מחסור בתוכניות שיכולות להתקרב ל-20% רייטינג. ההימור הזה קרס ביחד עם סיכויי נבחרת ישראל לעלות ליורו, ועתה לא רק הנבחרת, אלא גם ערוץ 10, מתפללים לשש נקודות בתוך שלושה ימים, כדי לשמור על הסיכוי להמשך הדרך.

 יוסי בניון, בן סהר, נבחרת ישראל / צילום: רויטרס

***

לפני כשנה וחצי, התפרסם ב"גלובספורט" סקר שהראה שכ-70% מהציבור הישראלי לא מעוניינים כלל בשידורי ספורט, למרות הנפח הגדול יחסית שממנו נהנית עיתונות הספורט. אני מודה שכאשר נחשפתי לנתונים ההם כקורא, חשבתי שמישהו כאן טעה.

אלא שהמציאות מוכיחה שהאשליה הייתה כולה שלי: כשהצפייה במשחק המרכזי של ליגת העל, שמשודר בשעה נוחה בתחילת השבוע בערוץ 1, יורדת אל מתחת ל-10%, כשמכבי ת"א בשלבי ההכרעה של עונה אירופית טובה מאוד, לא מצליחה לדחוף לכיוון ה-20%, וכשאפילו משחק שמינית גמר צ'מפיונס ליג בין שתי הקבוצות שהוגדרו כ"אטרקטיביות ביותר ביבשת" לא מצליח להשיג את המספר הזה, קשה מאוד לראות את שידורי הספורט שורדים בערוצי הברודקאסט לאורך זמן.

ספורט היה מאז ומעולם עבור הישראלי הממוצע משהו שרואים בעיקר בטלוויזיה, אבל בימים שבהם לא רק ג'קי ונופר, אלא גם אלון גל מייצרים יותר רייטינג ממסי ורונאלדו, מסתבר שאפילו בטלוויזיה כבר לא כל כך רואים.