השקל נחלש: הדולר היציג התחזק ב-0.25% ל-3.555 ש'

האירו היציג התחזק ב-0.61% לכ-5.04 שקלים ■ צפי כי האוצר יזרז החקיקה לביטול הפטור ממס לזרים על השקעות במק"מ ואג"ח ממשלתיות

בשוק המט"ח המקומי התאפיין היום (ו') המסחר בהתחזקות של הדולר והאירו כנגד השקל בעקבות הדיווח ב"גלובס" על כך שהאוצר מקדם ביטול הפטור ממס הניתן למשקיעים זרים המשקיעים במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות. נזכיר כי ביום שני הקרוב צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית, אשר על פי ההערכות בשוק צפויה לעלות לפחות ב-0.25% ל-2.75%.

עם קביעת השערים היציגים ע"י בנק ישראל התחזק הדולר ב-0.254% והשער היציג נקבע ב-3.555 שקלים, עלייה בשיוער דומה לעלייה שנרשמה בצמד זה אתמול. האירו היציג התחזק ב-0.611% ונקבע ב-5.0399 שקלים לאחר שאתמול נסחר ביציבות. נציין כי בתחילת השבוע נפל הדולר ל-3.52 שקלים, שפל של כשנתיים וחצי. השאלה היא האם יצליחו מאמציהם של מקבלי ההחלטות במשק הישראלי, האוצר ובנק ישראל, לחזק את הדולר באמצעים נוספים כגון ביטול הפטור ממס, על רקע סביבת הריבית העולה והאטרקטיביות של המשק הישראלי והמטבע המקומי בעיני רבים.

נראה כי ההתחזקות בדולר ובאירו הושפעה מכך שחקיקת ביטול הפטור ממס הניתן למשקיעי חוץ על רווחים הנובעים מהשקעה במק"מ (מלווה קצר מועד המונפק על ידי בנק ישראל) ובאגרות חוב ממשלתיות קצרות (המונפקות על-ידי החשב הכללי) שמקדם שר האוצר, יובל שטייניץ, צפויה לצאת לפועל כבר בשבוע הבא. כך נודע ל"גלובס".

ב-2010 החלה ההשתלטות של הזרים על המק"מ, כשהם הגדילו את החזקתם מ-5% בסוף 2009 ל-34% בתחילת 2011. הסיבה: פערי הריבית הקיימים בין ישראל לארה"ב ולאירופה עודדו את המתקפה הספקולטיבית של הזרים היושבים במדינות אלו, לווים בריביות כמעט אפסיות, ממירים את הדולרים לשקלים ורוכשים מק"מ שמניב להם ריביות של עד 2.5%. תופעה זו גם מסבירה את התיסוף החד של השקל בשנתיים האחרונות.

כיום משקיעים זרים פטורים מתשלום מס על רווחים הנובעים מהשקעות במק"מים ובאג"ח, דבר שמעודד עוד יותר רכישה של ניירות ערך אלו. אלמלא פטור זה, היו אותם רווחים חייבים במס של 15%. צעד זה של האוצר מצטרף לצעדים שנקט בנק ישראל לצורך צמצום הפעילות הספקולטיבית במכשירים הללו, לרבות הטלת חובת דיווח וחובת נזילות על עסקאות זרים במק"מ ובאג"ח.

על אף שנתוני פעילות הזרים בשוק המק"מ לפברואר עדיין לא פורסמו, מקורות במערכת הבנקאית מסרו כי הזרים "לא ממש התרגשו" מההוראות החדשות של פישר.

נציין עוד כי בעקבות הפעילות הערה של הזרים, המטבע האמריקני שבר השבוע שפל של יותר משנתיים, כאשר חצה את רף 3.52 שקלים לדולר. מרשות המסים נמסר: "הכנת החקיקה נמצאת בשלבי טיפול מתקדמים מאוד".

בסקירה השבועית של בנק לאומי מעריכים כלכלני הבנק כי "ללא החרפה נוספת במצב הביטחוני, ישוב השקל להתחזק על רקע האיתנות היחסית של המשק המקומי כפי שהיא משתקפת בנתוני הצמיחה הגבוהים לרבעון הרביעי של 2010, ועל רקע פער הריביות שצפוי להמשיך ולהתרחב. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הפרסומים בדבר הצעדים בהם מתכוון לנקוט בנק ישראל כנגד מגמה זו".

בסקירה של בנק הפועלים מעריכים הכלכלנים כי "השקל צפוי להמשיך ולהיסחר בתקופה הקרובה בהשפעת ההתפתחויות במסחר בדולר ובשוקי המניות בעולם. כמו כן, יושפע השקל מגורמים מקומיים מנוגדים. מחד, הגורם העיקרי התומך בהיחלשות השקל הוא התערבויות בנק ישראל במסחר במגוון דרכים. מאידך, בין הגורמים התומכים בהתחזקות השקל ניתן למנות את הכלכלה היציבה בישראל והציפיות להעלאות ריבית נוספות ע"י בנק ישראל ובעקבותיהן, הרחבת הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית. לאור האמור לעיל, אנו ממליצים להחזיק מט"ח בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור מטבעי הכולל דולר ארה"ב, אירו וליש"ט במטרה לצמצם את הסיכון".

בהתייחס לשוק המט"ח העולמי אומרים כלכלני חברת פינקסו כי "הסערה בשוק המט"ח שכחה והמגמות הקודמות חזרו לשלוט". כמעט שבועיים חלפו מאז האסון ביפן ונראה ששוק המט"ח חזר למגמות ששלטו בו טרם רעידת האדמה. האירו חזר להתחזק מול הדולר והמטבע האמריקני חזר למגמת ההיחלשות העולמית שלו מול רוב המטבעות המובילים. בפינקסו מעריכים שהאירו יתחזק בתקופה הקרובה והדולר ייחלש. מתחילת השנה המטבע האמריקני נחלש בכ-5.7% וההסבר למגמת ההיחלשות טמון במדיניותה המוניטארית של ארה"ב התורמת ומחזקת את מגמת היחלשות הדולר בכל העולם.

להערכתם השקל ינוע בהתאם למגמות העולמיות. מנהל חדר עסקאות, אלי שיראזי מציין כי בשבוע הבא ככל הנראה תיכנס לתוקפה התקנה לפיה יבוטלו הטבות המס שניתנו למשקיעים הזרים בהשקעות במק"מ ובאג"ח ממשלתי קצר מועד. אך מציין כי מכיוון שהנושא ידוע כבר מספר חודשים, לא צפויות השפעות מרחיקות לכת עם החלתו. לדבריו, בעבר פינקסו ערכה מבחן כדאיות כלכלית ובו נמצא כי על אף ביטול ההטבות, ההשקעה בשקל כדאית הן בשל פערי הריבית שגם צפויים לגדול והן בשל עלייה עקבית של שער השקל מול האירו והדולר.