כשהתמונות מיפן ומניו זילנד עדיין צרובות בזיכרון, הציבור הישראלי וכלי התקשורת הזדעקו בשבוע שעבר נוכח הדוח החמור שהוציא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, המתריע על הסכנה הצפויה לכשתתרחש כאן אצלנו רעידת אדמה.
ואנחנו דווקא נזכרנו בדוח של מבקרת המדינה, מרים בן-פורת, שהוגש במאי 1991. זמן קצר אחרי מלחמת המפרץ, שנתיים אחרי שרעש אדמה בארמניה גבה 25 אלף קורבנות שהבתים התמוטטו על ראשם.
וכך כתבה בן-פורת: "רעשי האדמה החזקים שאירעו בכמה אזורים בעולם מאז סוף 1988, ורעידות אדמה קלות שהורגשו במקומות שונים בארץ, העלו את נושא ההיערכות לתודעה הציבורית והביאוהו פעם נוספת לשולחן הממשלה. הממשלה קיבלה שורה של החלטות... רוב ההחלטות, בהן כאלה להן קצבה הממשלה מועדי ביצוע קצרים, לא יושמו, על אף הדחיפות שהממשלה ייחסה להן.
"מדינת ישראל נתונה בסכנה מוחשית... דוגמת רעשי האדמה שפקדו את האזור כמעט בכל אחת מהמאות האחרונות, כולל המאה ה-20. תמונת מצב זו ידועה זה שנים לגורמים הממלכתיים, ובראשם משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון. אולם עדיין לא ננקטו הצעדים לשינוי פני הדברים".
חבל על ההשקעה של לינדנשטראוס. צריך רק לשנות את "המאה ה-20" ל"מאה ה-21" והכל נשאר כשהיה.
נשאר רק לחכות לדוח שאחרי האסון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.