וורן באפט קצת מנותק מהמציאות

בסוף השבוע קראתי שוורן באפט, המשקיע האגדי, האורקל מאומהה, האיש השלישי בעושרו בעולם, הציע למשקיעים להיזהר מהערכות השווי של הרשתות החברתיות לקראת ההנפקות הציבוריות הצפויות של כמה מהחברות.

באפט לא הזכיר שמות, אבל ברור לכל שמדובר בפייסבוק, טוויטר, גרופון ועוד. "רוב הרשתות החברתיות יהיו מתומחרות יתר", אמר באפט, וטען כי "לחלוטין קשה להעריך את שווי הרשתות החברתיות, רק חלקן יהיו מנצחות גדולות".

קטונתי, כמובן, מלחלוק על דבריו של באפט - ועל כך יכול להעיד חשבון הבנק שלי יותר מאלף עדים - כמו גם לפרש אותם, אבל נדמה שהפעם האיש פספס מעט.

סלידתו של באפט מעסקי האינטרנט ידועה לא מהיום (הוא עצמו התגאה לא פעם בעובדה שהוא משתמש במחשב רק על מנת לשחק ברידג'). אחרי הכול, פילוסופיית ההשקעה של האיש באה לידי ביטוי באחת הציטטות הידועות שלו: "תקופת ההחזקה המועדפת עלינו היא - לנצח", ובעולם האינטרנט נצח הוא תקופה של 5 שנים מקסימום, ועל כך תעיד הרשימה האינסופית של חברות שנסחרו בסכומי-עתק עד שהתאיידו לפתע. מהבחינה הזו, באפט צודק. היום פייסבוק הוא המלך, אבל מי יכול לדעת מה יהיה בעוד 10 שנים?

אז איפה בכל זאת מפספס באפט? בדיוק שם, בגישה שלו שמה שהיה באינטרנט הוא מה שיהיה. זה אולי המקום לצטט עוד משפט נהדר שלו: "אם ההיסטוריה היא כל מה שיש במשחק, האנשים העשירים ביותר היו הספרנים". במקרה של האינטרנט, נדמה כי באפט מתנהג בדיוק כמו ספרן.

כי האינטרנט, אם באפט לא שם לב, עובר שינוי מהותי עד מאוד, וזה בלי להיכנס לשאלה אם השינוי הוא לטובה או לא (גם וגם, כמו כל דבר). מדובר בשינוי תלת-ראשי, שקודקודיו, כפי שאני רואה אותם, הם: 1) סמארטפונים, טאבלטים וכו'. 2) מידע תלוי מיקום. 3) מחשוב ענן. מדובר בשינויים אדירים, שמה שמוביל אותם הוא מה שמכונה הטרנד ה"חברתי".

השינויים הנ"ל משנים הלכה למעשה לא רק את הדרך בה אנו צורכים ומשתמשים ברשת, הם גם משנים מן הסתם את המודלים הכלכליים של החברות הגדולות בה. לא עוד כלכלה של "זוגות עיניים", "צפיות" וכיו"ב, אלא כלכלה אמיתית יותר. אבל נדמה כי באפט חי קצת בעבר, נדמה כי הוא עדיין רואה את הרשת כמו שהיא הייתה "פעם", לפני 5-10 שנים.

ברשת העתידית הזאת - והעתיד הוא ההווה שלנו - נדמה כי השקעה בפייסבוק או בגוגל היא השקעה סולידית כמו השקעה באמריקן אקספרס או בקוקה-קולה, שתיים מהאחזקות הידועות יותר של באפט. אלה כבר מזמן לא "רק" חברות אינטרנט. הן נוגעות כמעט בכל אספקט של החיים שלנו, אבל כנראה שלא בחיים של באפט.

נדמה כי עיקר הפספוס של באפט הוא בשתיים מאבני-היסוד של הפילוסופיה שלו: האחזקה לנצח וההשקעה בתעשיות "מסורתיות". הבעיה שכבר אין דבר כזה "נצח", וחברות אינטרנט הן לא פחות "מסורתיות" מחברה כמו ישקר.

אני כמובן לא ממליץ לאף אחד להעדיף את דעתי על פני דעתו של באפט, אבל לפחות במקרה הזה נדמה לי שאני צודק.