"המסודרים" המעצבנים

בשבוע שעבר צפינו בחגיגות האקזיט של שתי חברות היי-טק: סנאפטו שנמכרה לפייסבוק ופרוביג'נט שנמכרה לברודקום. בשתי החברות היו יזמים בעלי חזון, עובדים חרוצים, מוכשרים, משקיעים ואמיצים. שתיהן פיתחו מוצרים חדשניים, היו מובילות בתחומן ובשתיהן חשבו מקבלי ההחלטות שהגיע הזמן למכור. כמה מיליונרים חדשים נוצרו באקזיטים האלה, וגם המשקיעים הרוויחו יפה. אני שמח להצטרף למברכים את אנשי פרוביג'נט וסנאפטו, ובהחלט מוריד בפניהם את הכובע.

אבל, יש לי בעיה עם התמונות. כן, תמונות הניצחון הצבעוניות המרוחות על-פני העיתונים של עובדי הסטארט-אפ שנמכר, מרגיזות אותי בכל פעם מחדש.

אלה תמיד אותן תמונות: היזם המאושר, המחויך, עומד במרכז וכוסית יין בידו. אפשר להבין אותו. מאחוריו שנים של עבודה ללא הפסקה, התמודדות עם אין סוף קשיים, נסיעות מסביב לעולם, תמיד בריצה ממקום למקום, ובנוסף הלחצים של המשקיעים. והנה, הכול מסתכם לתוך רגע אחד מזוכך של חיוך אל המצלמות. וגם הידיעה שעשה את זה ושהטלפון הבא מהבנק הוא לא של הפקידה הגוערת על האוברדראפט, אלא של מנהל הסניף שבאמת, אבל באמת, ישמח אם ייתן לו הכבוד ויקדיש לו דקות ספורות, רק כשיש לו זמן כמובן, כדי לשבת על כוס קפה ולשמוע ממנו אילו הצעות מפתות יש לו עבור אנשים מיוחדים כמותו.

הסיפור המלא של ההיי-טק

מסביב ליזם המאושר עומדים העובדים, השותפים לדרך הארוכה. גם הם מחייכים בחיוך ממושמע, מחזיקים בידיהם כוסיות שמפניה וניכר שהם שמחים בחלקם. תמיד ישנו גם ההוא מצד שמאל בפינה, לא מגולח וגם בכלל לא מחייך, שבעצם נראה מודאג משהו, והוא כנראה יודע למה.

התמונות הללו אינן הסיפור המלא של ההיי-טק הישראלי. העלילה האמיתית מאחורי החברות שנמכרו כוללת יצירתיות, אומץ, כישרון, חריצות ועבודה קשה, וגם סבלנות והרבה מזל. זהו סיפור של אנשים שבמשך שנים הקדישו את מרצם והקריבו מעצמם. זהו ספר עם הרבה פרקים, ופרק האקזיט שבו, ממש כמו הסיום הדרמטי של ספר טוב, הוא בסך הכול פסקה קצרה, גם אם היא מלאת קתרזיס של מנצחים. ולפעמים האקזיט הזה הוא בכלל לא סוף הסיפור, אלא מערכה אמצעית בהצגה שתימשך עוד שנים רבות.

חברים יקרים, חוגגי האקזיט, התמונות האלו מקוממות. היזכרו במדינת ישראל שמחוץ לבועת ההיי-טק; חישבו על העובדים הסוציאליים ששבתו השבוע. דמיינו מה הייתם מרגישים אילו ראיתם בעיתון תמונה של עובדי סלקום מריעים לעמוס שפירא על התוצאות העסקיות המהממות, או את תמונתה של שרי אריסון מתחבקת עם הנהלת הבנק אחרי עוד שנה של רווחים מדהימים.

נכון, כולנו צריכים לפרגן לכם, ובצדק - מגיע לכם. אבל, אתם אינכם צריכים לנופף בהצלחה אל מול עינינו הכלות. לכן, במקום תמונות של אלבומי הניצחון תנו לנו תמונה של המוצר שלכם. במקום התמונה הקבוצתית צלמו את המזכירה או את העובד במחסן, העניקו להם רגע של תהילת עולם. מאות סטארט-אפים מחכים לתורם בדרך לאקזיט הנכסף. נאחל להם שהוא יגיע במהרה, ואז אנא מכם חסכו מאיתנו את תמונת המנצחים המחויכת. נאהב אתכם אף יותר בלעדיה.