הבטחות לחוד, מציאות לחוד

1. שר התקשורת, משה כחלון, זוכה להערכה ולכבוד על פועלו בשוק המקומי. העיתונאים מהללים ומשבחים, ובשנה שעברה הוא היה אחד מהשרים המובילים בממשלה. בעוד ש-2010 נרשמה כשנת הצלחה לכחלון, הרי ש-2011 מסתמנת כירידה תלולה ומסוכנת.

לא צריך לדאוג לו: על גלי ההצלחה של השנה החולפת הוא ימשיך לרכוב עד סוף הקדנציה שלו כשר תקשורת. אבל אנחנו, הציבור, נשלם את המחיר בשנים הבאות.

ב-2010 כחלון העביר דברים חשובים, כמו למשל הורדת תעריפי הקישוריות בסלולר. משום שהמאבק היה מתוקדר היטב ולאור ה'עליהום' הציבורי על החברות הסלולריות, כחלון קיבל אהדה מקיר לקיר. כולם אוהבים לשנוא את הסלולריות, וכחלון ניצל זאת עד הסוף.

על אף הממדים הגדולים שקיבל נושא ההורדה בהפחתת הקישוריות, בסופו של דבר, השפעתה על השוק זניחה יחסית. הפחתת תעריפי הקישוריות לא הביאה להורדה בתעריפי הסלולר, אלא גרמה לשני דברים: להורדת העלות לשיחות מקווים נייחים לסלולר ולקביעת מחיר שישמש את מפעילי הסלולר החדשים בבואם להיכנס לשוק ולהשתמש ברשתות המפעילים הקיימים.

בשורה התחתונה, הציבור לא מתקשר הרבה יותר מקווים נייחים (על-פי נתוני בזק, חלה עלייה של שברירי אחוזים), ובזק עברה למדיניות של חבילות תעריפים. לכן, השפעת ההורדה מתקזזת ומתורגמת באופן קל במיוחד לכדי הוזלה לציבור. בזכות זה, כחלון מככב כאביר הצרכנים.

מיזם הסיבים עוד תקוע

מה עוד עשה כחלון? הוא הביא לביטול קנסות היציאה, שהובילו להגברת התחרות על כיסם של הלקוחות לצד סעיפים שהעביר בחוק ההסדרים כמו פתיחת שוק המכשירים ליבוא חופשי או ביטול נעילת מכשירים. אלו הישגים טובים יחסית.

אם כך, אז מה רע? העובדה שחלק ניכר מההבטחות של 2010 לא התממש עד כה ב-2011.

ראשית, פרויקט הדגל של כחלון - מיזם הסיבים האופטיים - נמצא על סף קריסה. כחלון דיבר רבות על הפרויקט, נלחם בממשלה ויצר את הרושם שהוא אוטוטו מסיים אותו, והמכרז לבחירת משקיע יוצא לדרך.

בפועל, כפי שנחשף ב"גלובס", הפרויקט נמצא על כרעי תרנגולת, ועכשיו יש להעביר אותו חקיקה ראשית על מנת שניתן יהיה להעניק פטור למיזם מהיתרי בנייה. ניתן רק לתהות מה קרה שבפרויקט הכי חשוב, שהוא בעצמו כינה "פרויקט לאומי", יש כאלה תקלות.

בכיר בחברת החשמל אמר כי כבר לפני שנה התריע על כך שללא תיקון חקיקה, המיזם לא יקום. בישראל תיקון חקיקה הוא תהליך שיכול לקחת חודשים רבים, בהתחשב בפגרת הכנסת הקרובה וההתנגדויות הצפויות. כחלון הוא חיה פוליטית מנוסה, והוא מודע לעיכובים האפשריים.

אם כך נשאלת השאלה: מדוע, על אף המידע שהועבר על-ידי חברת החשמל ועל אף שהמחלקה המשפטית במשרד התקשורת התריעה כי יש חובה לתקן את החוק, רק ברגע האחרון נזכרים במשרד שיש ללכת לתיקון חקיקה?

כחלון הראה שכשהוא רוצה לסיים פרויקט הוא יודע לעשות זאת, ולכן ניתן רק לתהות מדוע את המיזם הכי חשוב למדינת ישראל בתחום התקשורת הוא לא מקדם מספיק מהר, ומדוע מי שאחראיים למחדל לא משלמים עליו.

האנומליה הזו של שר שמחזיק בשני תיקים - תקשורת ורווחה - עלולה להביא לכישלון. אי-אפשר לנהל שני משרדים במקביל, במיוחד כאלה שנתונים במשבר.

ניקח, למשל, את נושא האנטנות הסלולריות שהוא נושא כאוב ביותר, אבל כחלון אינו מקדם אותו - אולי בשל חשש מפני ראשי הרשויות המקומיות ואימת הציבור. אבל הוא יודע כי בלי התערבותו האישית לא ניתן יהיה להקים אנטנות בישראל.

גם הנושא של יבוא חופשי של טלפונים סלולריים הוא בעייתי. כמה כותרות חיוביות קיבל כחלון על הרפורמה שהעביר? והנה, חצי שנה מאז שעברה הרפורמה בחוק ההסדרים, שום דבר לא קורה, ומשרד התקשורת לא מנסח את התקנות למימושה.

כחלון לא יכול לעסוק בכל דבר ודבר, אבל בשביל זה יש לו אנשי ביצוע שהוא אמור להפעיל.

למזלו, הוא יזכה לדעות חיוביות בזכות המכרז למפעילים סלולריים נוספים, אבל לנוכח כל מה שקורה במשרד התקשורת, ספק אם מישהו מלבד כחלון וצוותו באמת מאמין כי ניתן להקים רשת סלולרית נוספת בישראל.

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "הנושאים המועלים אינם תחת אחריותו הבלעדית של משרד התקשורת ומטופלים על-ידי משרדים שונים. מנכ"ל משרד התקשורת מטפל בנושאים הללו מול המשרדים השונים, והעבודה בעיצומה, ולא יהיה זה רציני להפנות אצבע מאשימה כלפי המשרד בקידומם של נושאים אלה".

2. בדוחות השנתיים של החברות הסלולריות, ניתן היה למצוא אצל כל חברה נקודות אור. פלאפון צומחת קצת יותר, פרטנר מרפאת את ההפסדים בפעילות הטלפוניה, וסלקום שומרת על מובילות קבועה בשוק.

כשמובילים את השוק כמו סלקום כבר כמה שנים ברציפות, זה נהפך למשהו ידוע ומקובל שכולם מצפים לו. עמוס שפירא, מנכ"ל החברה, הוא חלבן דיבידנדים בלתי נלאה עבור המשקיעים שלו. אביר המשקיעים האולטימטיבי.

אין כמוהו ביכולת לנהל את החברה על הסכין. אם יש ביטוי שמשקף את ההצלחה של שפירא בסלקום, ניתן למצוא אותו בשווי החברה - 3.2 מיליארד דולר.

כשהוא קיבל את סלקום לפני 4 שנים, היא הייתה שווה 300-400 מיליון דולר פחות מפרטנר. היום היא שווה 400 מיליון דולר יותר. זה כל הסיפור.

gad-p@globes.co.il