ישי "לטובת הציבור": מתערב ופועל לביטול תאגידי המים

שר הפנים, אלי ישי, מתערב במלחמה של מרכז השלטון המקומי ברשות המים ופוטר את הרשויות המקומיות מהחובה להקים תאגידים שינהלו עבורן את משק המים. "לנוכח הנטל הכספי הקשה המוטל שוב על אזרחי ישראל וכן זעקת הרשויות המקומיות בעניין", לדבריו, החליט ישי להפעיל את סמכותו מתוקף חוק תאגידי מים וביוב (סעיף 6 א') המאפשרת לו לפטור רשויות מקומיות מהחיוב להקמת התאגיד "אם יווכחו כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן", בהסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת. המהלך צפוי להחזיר את הסמכות לקביעת מחירי המים לשר הפנים. החלטתו של ישי באה על רקע מאבק ממושך שמקיימות הרשויות לביטול התאגידים ולהחזרת האחריות על ניהול משק המים אליהן.

במכתב ששיגר הבוקר (ב') ליו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, והגיע לידי "גלובס", מבקש ישי מכל הרשויות המקומיות שטרם הקימו את תאגידי המים על פי החוק לפנות אליו בבקשה לפטור אותן מההקמה ולציין בפניו את הטעמים לכך. "יש לציין כי אינני רואה בכך 'סוף פסוק' ואמשיך במאבק עד לביטול גורף של החובה בהקמת התאגידים, על מנת לאפשר לרשות המקומית את חופש הפעולה הניהולי בהחלטותיה ובעיקר לעצור את עליית מחירי המים", כותב ישי לבוחבוט. "מצוקת השכבות החלשות והכבדת נטל נוסף עליהן בתחום רגיש כל כך שהוא תחום המים, משאב חיוני ובסיסי, הנו בלתי נסבל, ואני מקווה ומאמין שצעד ראשון זה יעצור מחד את הסחף הנורא, ויביא באופן מיידי לעצירתה של העלאת המחירים ובסופו של יום גם להחזרת מחירי המים למחירים סבירים והגיוניים", נכתב.

יש הסביר היום ל"גלובס" מדוע החליט לקדם את המהלך: "הקמת תאגידי מים היא הכבדה ישירה על הציבור שמובילה באופן ישיר לעלייה במחירי המים. לא יעלה על הדעת שהחלטות ביורוקרטיות יגרמו לנו להפסיק לשתות. השלטון המקומי לא יכול לשאת את ההחלטה הזו, הציבור לא יכול לשאת את ההחלטה הזו ולכן דגל שחור מתנוסס מעליה. לא ראוי שתאגידי המים יהיו, ולכן החלטתי להפעיל את סמכותי בעניין. אני מסייר ברחבי הערים וניגשים אלי אזרחים. אצל כולם, כמעט תמיד הנושא הראשון שהם מעלים בפניי זה נושא המים. אני בטוח שהציבור יחוש באופן מיידי שמניעה של הקמת התאגידים תקל הקלה מכרעת בהתמודדות עם ייקור המים", אמר ישי.

במכתב, שהעתקים ממנו נשלחו גם לשר האוצר יובל שטייניץ וליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה, מנמק ישי את החלטתו וכותב: "המציאות הקשה שנוצרה עקב הקמתם של תאגידי המים מדירה שינה מעיני. העובדה שמשפחה בת חמש נפשות בפריפריה נאלצת לשלם מחירי מים הגבוהים פי 3 מהמחירים ששילמה בעבר איננה מתקבלת על הדעת. מדובר בייקור שמגיע במקרים מסוימים ל40%. משפחה ששילמה בעבר כ-200 שקל משלמת היום כ-600 שקל".

לטענת ישי, הסיבות לייקור המחירים לא קשורות למחסור הזמני במים כי אם להקמת תאגידי המים עצמם ולהקמת המנגנונים. "מכל מקום, הדבר מחייב בדיקה כיצד האמירו המחירים באופן כל כך גבוה וחריג", נכתב. ישי מציין שכבר לפני שנה, כשהחלו להגיע אליו פניות בנושא, הגיש הצעת החלטה לממשלה בנושא על מנת להחזיר את הסמכות לקביעת מחירי המים לידי הממשלה והכנסת, אולם העניין לא קודם.

ריב מתמשך

ברחבי הארץ פועלים יותר מ-50 תאגידים המנהלים את אספקת המים בתוך הערים ואת סילוק הביוב. ברשות המים מבהירים כי הקמת התאגידים הכרחית, בשל הזנחה ארוכת שנים של תשתיות בתחום המים והביוב מצד הרשויות המקומיות. אולם, ברשויות המקומיות מייחסים את הזינוק שחל בשנה האחרונה בתעריפי המים להקמת התאגידים וטוענים כי העלאת המחירים נועדה לממן, כביכול, את מנגנוניהם המנופחים.

ברשות המים דוחים את הטענות וטוענים מנגד כי מחירי המים הנוכחיים משקפים את עלותם, בשל השנים השחונות ובשל הצורך הגובר להתפיל מי ים - הליך שנחשב יקר, ולצדו גם הצורך לפתח תשתיות רחבות להולכת המים אל הרשת הארצית. מנתוני רשות המים עולה כי לפחות 50 רשויות מקומיות טרם מימשו את החובה להקים תאגידי מים. החוק המורה לעשות כן נכנס לתוקף ב-2007.

הריב המתמשך בין מרכז השלטון המקומי לבין רשות המים התגלגל בחודשים האחרונים לפתחו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, וזאת לאחר שיו"ר המרכז לשלטון מקומי, שלמה בוחבוט, ביקש ממנו לחקור את הקשר שבין התאגידים לבין האמרת מחירי המים.

כך, דיון בסוגיה התקיים באחרונה גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן. ועדה אחרת, בראשות הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן, אמורה למצוא נוסחה ליישוב המחלוקת הקשה עם השלטון המקומי. גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייאלץ כנראה לומר את דברו בנושא, היות שראשי השלטון המקומי מתנים כל התקדמות במסגרת ועדת ניסן בהחלטה ברורה מצד נתניהו להוזלה משמעותית של התעריפים.

במהלך החודש האחרון ניכר כי הצדדים המעורבים בדיוני ועדת ניסן השיגו כמה הסכמות עקרוניות שמסמנות את הדרך לפשרות בתחום משק המים. אולם, הבנות אלה מוקפאות מצד מרכז השלטון המקומי, וזאת עד שראש הממשלה יאמר את דברו בנוגע להוזלה במחירי המים.

זעם באוצר וברשות המים: ישי מחלק מתנות

גורמים במשרד האוצר וברשות המים האשימו היום (ב') את השר ישי ב"חוסר אחריות במהלך שהוא מתכוון להוביל": "נוצר מצב אבסורדי שאי אפשר לחיות איתו במדינה מתוקנת: רשויות מקומיות שמילאו כל אות ופסיק בחוק וסגרו את מחלקות המים שלהן כדי לאפשר הקמת תאגידי מים במסגרת החובה שחלה עליהן - נענשו למעשה, בעוד שרשויות שלא מילאו עד כה את החוק, מקבלות מאלי ישי מתנות ופטורים. פשוט לא ייאמן", אמר ל"גלובס" בזעם גורם בכיר במשק המים. "המסר ברור: מי שלא אוהב את חוקי המדינה, שישחק בזמן, ימשוך אותו כמה שהוא רוצה, ואז יבוא מי שיושיע אותו. כל מהלך מצדו לסגירת התאגידים או למתן פטור מהחובה להקים תאגידים - היא טירוף. שיקולים מוזרים שאין להם הסבר הגיוני".

גורם ברשות המים האשים את ישי ב"מהלך פופוליסטי המבוסס על טענות פופוליסטיות": "זה פשוט לא נכון שמחירי המים האמירו בגלל פתיחת התאגידים. המחירים זינקו כיוון שאין מים, כי מים מותפלים יקרים יותר ממים שמקורם בגשם. אם היה שואל אותנו בצורה מסודרת, היינו מסבירים לו", אמר הגורם.

גורמים באוצר הצטרפו לגל הביקורת על כוונותיו של ישי וטענו כי אין בסמכותו הבלעדית לקבל החלטה בנושא, וכי בכל מקרה, כדי להפעיל את סעיף 6 א' תידרש גם הסכמתו של שר האוצר למהלך, וזאת בכפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת: "הוא פשוט לא יכול לעשות עם זה כלום. שר האוצר לא מתכוון לשנות את עמדתו בנוגע לתאגידי המים, ודעתו על הצורך בהם לא השתנתה אתמול בערב", אמרו ל"גלובס" גורמים באוצר: "משרד האוצר טען בעבר וטוען גם היום כי אין סיבה לפטור רשויות מקומיות מהחובה להקים תאגידי מים. התאגידים חוסכים בכסף, מתנהלים בצורה טובה, ומהלך לשנות את המצב הזה בגלל מצב רוח - הוא חוסר אחריות. שר האוצר פשוט לא ישתף עם זה פעולה, כי שר האוצר נוהג באחריות המתבקשת לטובת הצרכים של המשק ולא מונע מתוך פופוליזם".

בשיחה עם "גלובס" הצביעה היום היועצת המשפטית של רשות המים, עו"ד חנה פרנקל, על הבעייתיות שבהפעלת סעיף 6 א': "אינני מכירה את הטענות שמועלות במכתב, אך ברמה העקרונית בלבד, צריך סיבות מיוחדות וחריגות כדי להפעיל את הסעיף האמור, ובכל מקרה צריך להשיג את הסכמת שר האוצר ושר הפנים ואת אישור ועדת הכלכלה של הכנסת", אמרה. לדבריה, רשות המים לא קיבלה עד כה שום הודעה פורמלית על כוונה כזו מצד משרד הפנים.