המרווח הוגן, התנהלות האוצר פחות

ביקורת רבה על אופן ההתנהלות של אגף שוק ההון באוצר בהליך החלפת חברת "שערי ריבית" בחברת "מרווח הוגן". מדובר בגופים המצטטים שערים לצרכי שיערוך נכסים לא סחירים בגופים המוסדיים, כשלאחר שורת דחיות בהתחלת פעילותה של "מרווח הוגן" - שהייתה אמורה להיכנס לתפקידה באוקטובר אשתקד - היא החלה לפעול רק בימים האחרונים.

ההליך המשפטי שבו פתחה חברת "שערי ריבית" לאחר הבחירה במכרז ב"מרווח הוגן", מגיע השבוע לבית המשפט העליון, וגורמים בשוק המוסדי טוענים כי זו הסיבה לכך שהאוצר נחפז להכניס כעת את "מרווח הוגן" לפעילות. על פי הטענה, הרעיון שעומד לכאורה מאחורי המהלך הזה, הוא שהאוצר מעוניין להגיע לביהמ"ש כשהוא מוכן עם גוף שכבר עובד בשטח.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לפניית "גלובס" בנושא כי "אין בכוונתנו להתייחס לשאלות הנוגעות להליכים הנמצאים בדיונים בבית משפט. משרד האוצר העביר את תשובותיו לבית המשפט ויפעל לפי החלטתו".

ניצחו באיכותי, הפסידו בכמותי

החברה שעוסקת בשערוך הנכסים הלא סחירים בגופים המוסדיים, היא זו שקובעת בזמן אמת את השווי היומי של כל הנכסים הללו עבור הציבור. זאת במטרה להציג את הנכסים הלא סחירים בתיקי המוסדיים לפי שווים ההוגן, ולהבטיח שצבירת הרווחים (או ההפסדים) לחשבונות העמיתים והמבוטחים תשקף באופן הנכון ביותר את הערך הכלכלי האקטואלי הטמון בהם. כלומר, להחלטות השיערוך הללו עשויות להיות השפעות ממשיות על הזכויות הפנסיוניות של הציבור.

עד 2005 לא בוצע בישראל שערוך נכסים לא סחירים, והם שוערכו לפי שיטת העלות המתואמת, והיוו "עוגן" תשואה בתיקי הגופים המוסדיים - נכס לא תנודתי שמקטין את סטיית התקן של התיק. בעקבות כך, הוקם באפריל 2005 מאגר ציטוטי מחירים לנכסים לא סחירים, וחברת "שערי ריבית" זכתה במכרז הראשון, ותפעלה את המערך מאז.

במכרז החדש, שיצא לדרך באוקטובר 2009 והסתיים ביולי 2010, זכתה חברת "מרווח הוגן", המוחזקת בידי חברת "אופטימייז ניהול סיכונים" של פרופ' צבי וינר, חברת "הישגים תכנה" של אריק סורוצקין, ונסים כהן, לשעבר סגן בכיר לממונה על שוק ההון.

ככל הידוע, "שערי ריבית", המתפעלת הקודמת של ציטוטי המחירים, זכתה לציון איכות מעט טוב יותר מאשר "מרווח הוגן" במכרז (אם כי המודלים והמתודולוגיות של שני הגופים דורגו כדומים באיכותם), אך הפסידה לבסוף בשל הציון הכמותי (המחיר שהציעה). "שערי ריבית" ערערה על הקביעה שהתקבלה בהיבט הכמותי, ואף פנתה לביהמ"ש המחוזי שדחה את פנייתה.

קודם האריכו בנדיבות, עכשיו לחוצים

"מרווח הוגן", הזוכה, לא החלה כאמור לפעול ב-1 באוקטובר 2010 כפי שנדרש במכרז, אך העיכוב התקבל בסלחנות רבה לאור העובדה שלדעת גורמים רבים מורכבות הנושא הצריכה זמן התארגנות רב יותר, כפי שקרה במקרים דומים בעבר.

החברה קיבלה הארכה עד לסוף 2010 (עד תחילת נובמבר ממילא היה בתוקף צו מניעה שהוצא על ידי בית המשפט לבקשת "שערי ריבית", ומנע מ"מרווח הוגן" להתחיל בפעילות), אך גם עם תחילת 2011 הראה האוצר סבלנות רבה ואפשר ל"מרווח הוגן" הארכה נוספת, עד סוף פברואר, וזאת מתוך הבנה שיש לאפשר לחברה זמן נוסף להיערך לכניסה לפעילות.

הסבלנות המופלגת שגילה משרד האוצר הסתיימה לפתע ב-24 בפברואר. אז הוציא המשרד מכתב שבו, לצד דחייה נוספת של כניסת "מרווח הוגן" לפעילות, צורפה גם החלטה לא שגרתית לפיה החברה תחל לפעול ב-20 במארס ולא בתאריך עגול כפי שנהוג בדרך כלל, וכפי שהיה עד כה במקרים כאלה. עוד קבעה ההחלטה ש"שערי ריבית" תמשיך לפעול עד סוף החודש ותקבל תשלום מהמוסדיים.

ההחלטה הזאת, על תחילת פעילותה של "מרווח הוגן" בתאריך כזה, עוררה לא מעט תמיהות בשוק המוסדי. גורמים בשוק הזה, שמדגישים כי "'מרווח הוגן' ראויה בעיניהם כגורם מצטט", סבורים כי המהלך נעשה במהירות במטרה להגיע לדיון בבית המשפט העליון כש"מרווח הוגן" כבר פעילה, גם אם היא אינה מוכנה לחלוטין.

בהקשר זה צריך להוסיף עוד כי במהלך מארס אף פרסם האוצר חוזר שבין היתר הקל על "מרווח הוגן", ושינה כמה מהדרישות ממנה באופן שהקל על כניסתה לפעילות. מדובר אמנם בדרישות שאינן מהותיות בראיית השוק, אך ההקלה בהן מחזקת את התחושה שסבלנותו של האוצר פשוט נגמרה באחת.