מייסד פארמוס חיים אביב יוצא לסיבוב השקעות בארה"ב

אנשי הביומד בישראל מגלים בשנים האחרונות את תחומי המזון הרפואי ותוספי המזון. אט-אט תחומים אלה מתמסדים והופכים מקצועיים יותר, קרובים יותר לביומד הקלאסי.

עם החברות הישראליות הבולטות נמנות Enzymotec מקבוצת עופר היי-טק; Clearpath ו-Innosense של ד"ר אשר שמולביץ'; ו-SeCure של קרן פונטיפקס ופויו זבלדוביץ', שכיום פועלת כחברת תרופות לכל דבר.

מי שחזה את הטרנד של שימוש בגישות מתחום הביומד גם בחברות תוספי המזון, הוא פרופ' חיים אביב, שלפני יותר מעשור נכנס כמשקיע לחברת תוספי המזון והמזון הרפואי Herbamed שהוקמה כבר ב-1990. מאז כניסתו כמשקיע לחברה וכיו"ר הוא השקיע בה 3 מיליון דולר מכיסו, ושינה את הפוקוס שלה, כך שכעת היא חולמת להפוך לענקית מזון רפואית. הדרך לשם עוד ארוכה, שכן כיום יש לה הכנסות של 700 אלף דולר בשנה.

אביב הוא אחד מאבות תעשיית הביוטק הישראלית, כמי שייסד את החברות BTG (ביוטכנולוגיה כללית) ופארמוס, אבל אנשי שוק ההון זוכרים אותו במיוחד כמי שגרר את חלקם להפסדים קשים.

הסיפור של חברת פארמוס, שבדצמבר 2004 נכשלה בניסוי קליני שלישי לתרופה שלה לטיפול בפגיעות ראש על בסיס קנאביס, עורר סערה. פארמוס הפכה בשלב מסוים לאובססיה לאומית של המשקיעים הישראלים, שחלקם אפילו משכנו את ביתם כדי לממן את ההשקעה בה, תוך שהם מצפים לתשואות ענקיות. כולם קיוו שהתרופה, שפנתה לשוק פוטנציאלי של מיליארד דולר, תהיה הבוננזה הבאה.

אך כל האוויר החם שמילא את מניית פארמוס, זה שהביא אותה לשווי של 350 מיליון דולר סמוך להכרזה על תוצאות הניסוי, יצא ממנה במהירות שטנית. המשקיעים כעסו על אביב, שגם מכר מניות לפני שהתוצאות התפרסמו באופן רשמי, ועד סוף הקריירה שלו בחברה האמון לא שוקם.

- מה עושה אבי הביוטק בתחום המזון?

אביב: "תחום פיתוח התרופות נמצא במשבר, בין היתר משום שהתהליך התארך מאוד; סיכויי ההצלחה נמוכים ותופעות הלוואי רבות. תרופות קלאסיות פועלות בשיטה של 'לשים מקלות' בגלגלי התהליכים הביולוגיים של המחלה, אך אלה מערכות מורכבות שקשה לעצור אותן. מזון רפואי, לעומת זאת, מנסה להסיט מעט את המערכת מדרכה בעזרת חומרים המוכרים לגוף, ובמינונים שאינם גבוהים. לכן התהליכים הם ארוכים יותר ועדינים יותר, אבל יוצרים פחות תופעות לוואי מתרופות".

- גם תרופות וגם תוספים הם מולקולות שפועלות על הגוף. מדוע תוספי המזון לא נתקלים באותן הבעיות שבהן נתקלות התרופות?

"תעשיית התרופות חייבת לפתח מוצרים חזקים ופעילים מאוד, כדי להוכיח בניסויים הקליניים אפקטיביות מרשימה בתוך זמן קצר. אני בטוח שאם בתעשיית התרופות ייקחו עכשיו את תוסף המזון הראשון שפיתחנו ויעבירו אותו תהליך של פיתוח תרופה - יפתחו אלף נגזרות שלו, יבחרו את הכי חזקה, יסנתזו אותה בניקיון מושלם ויתנו אותה במינון גבוה - נקבל תרופה עם יעילות גבוהה, אבל גם עם תופעות לוואי".

הדרך של אביב להפוך את הרבמד לענקית מזון רפואי, עוברת בארה"ב.

בשנה האחרונה פיתחה החברה שני חטיפי בריאות שבהם חומרים מעודדי בריאות בהרכבים מוגנים בפטנט. החטיפים הושקו בישראל לפני שלושה חודשים, ובקרוב יעלה קמפיין פרסומי גדול. כדי להגיע לארה"ב החברה מתכננת לגייס 3 מיליון דולר נוספים - הפעם, לא מכיסו של אביב.

"אין לי סכום כזה להשקעה ואני גם לא מתכנן להשקיע עוד בחברה", אומר אביב, "הכוונה היא לגייס כסף ממוסדיים ומאנג'לים".

אלון לוי-נחום, מנכ"ל הרבמד, שהוביל פעילויות שיווק בחברות תנובה ושטראוס, לא סבור כי העובדה שחברה קטנה מישראל תתחרה בענקיות האמריקניות, היא משימה בלתי אפשרית. "תחילה נפנה רק לרשתות אחדות שמתמחות בתוספים ובמוצרי בריאות", הוא אומר. "עם הזמן בטח נרצה להתרחב ואז אולי נחפש שותף".

החטיף הראשון שפיתחה החברה מכיל את החומר Co-Q10, חומר מוכר בתוספי מזון, אך במוצר של הרבמד הוא משופר באמצעות פטנט שהיה שייך לחברת פארמוס. "הקו-אנזים Q10 משתתף בתהליך של יצירת אנרגיה בתוך התאים. בלעדיו אין חיים. יש שאומרים שתהליך הזקנה קשור למחסור בו", אומר אביב. בניסויים שערכה החברה נמצא כי הוא שיפר את תפוקת הלב של קשישים.

בחטיף השני של החברה נמצאים סיבים תזונתיים מקליפות הדרים שנכתשו בשיטה שגם עליה יש פטנט. מוצר זה נמצא על-ידי החברה כמשפיע לטובה על רמות הכולסטרול.

"הניסויים אינם ברמה של תחום התרופות"

לדברי אביב, השוק לכל מוצר בארה"ב יכול להיות 30-40 מיליון דולר בשנה, ויש לחברה מוצרים נוספים בקנה. "אנחנו עורכים ניסויים קליניים במוצרים הללו", אומר אביב.

"לא אצא לשוק עם מוצר שיעילותו לא הוכחה, אבל הניסויים הם לא ברמה של תעשיית התרופות, בעיקר בגלל שיקולים מסחריים". כלומר, הסיכון הפיתוחי של תוספי המזון הוא נמוך משל תרופות, אך גם בעל פוטנציאל נמוך יותר פר-מוצר.

במסגרת המאמצים להפוך את המוצר לטעים, פגשה החברה גורמים רבים מתחום המזון, ביניהם השף אייל שני. "הפגישה בין חיים לאייל הייתה סוערת, אבל נגמרה באהבה גדולה", אומר לוי-נחום, שהוא חבר של שני מתקופת עבודתו בתעשיית המזון.

"אייל נאם על הרוחניות של המזון, וחיים כל הזמן אמר לו 'לא, אין שום דבר רוחני במזון. זו כימיה טהורה'". אביב מאשר: "אני רוחני בכל מיני תחומים, אבל במזון - הכול עובדות".

- מהי הסיבה שהמוניטין של תחום תוספי המזון אינו מזהיר?

אביב: "המינון הוא שאלת המפתח בתחום. בעבר לא היה על כך פיקוח ויצאו לשוק תוספי מזון עם מינונים זעומים. כך יצא לתחום מוניטין שרלטני. אנחנו נוציא לשוק רק מוצרים עם מינונים אפקטיביים. מאידך, אין חשש למינון יתר - החומרים הללו בטוחים גם במינונים גבוהים במיוחד".

"אני לא מצטער שמכרתי מניות פארמוס. להיפך, הייתי צריך למכור עוד"

חברת פארמוס, שייסד פרופ' חיים אביב, היא עד היום טראומה קשה למשקיעים הישראלים. אביב עדיין מתמודד עם כעס המשקיעים, שטענו כי הוא פיזר אופטימיות והדגיש את הפוטנציאל ופחות את הסיכונים.

אך עיקר זעמם יצא על כך שאביב מכר מניות ומימש אופציות בהיקף כולל של יותר ממיליון דולר לפני פרסום התוצאות, כדי לפזר סיכונים, כדבריו.

- מה הלקחים שלך מפארמוס?

אביב: "חבל שלא היה לנו יותר כסף עוד לפני כישלון הניסוי כדי להמשיך הלאה. כישלונות הם חלק מהעסק, אבל אם הייתה לנו צנרת מוצרים מלאה ועוד הון, היינו ממשיכים לדבר הבא".

- איך אתה רואה היום את מכירת המניות לפני פרסום תוצאות הניסוי?

"אני מרגיש טוב עם המהלך. הרי כולם ידעו שיש גם סיכון לכישלון. להפך, אם הייתי רציונלי הייתי מוכר אפילו עוד מניות - אבל הייתי קשור לחברה וחששתי מחוות הדעת הציבורית. המשקיעים יכולים להרוויח בתחום הפארמה אם הם בוחרים נכון. התחום מושך משקיעים מהמרים. כמו תחום הנפט - והנה, שם הם בסוף צדקו".

הדבר שאביב מתגאה בו יותר הוא בחברה הראשונה שייסד, BTG, שחלק מפעילותה נמכרה לפרינג וחלק אחר הפך לחברת סביינט הציבורית. "העדפתי שהיא לא תימכר לפרינג, אבל באחרונה הזדמנתי לשם וראיתי 300 עובדים מרוצים ומתקן לתפארת".

- מה מצבה של תעשיית הביומד היום?

"התעשייה התבגרה, צברה ניסיון, אבל לא הייתה פריצה גדולה. זו אכזבה. הגורם המכריע היה כסף. אני דחפתי במשך שנים להזרים עוד כסף לתעשייה. גם קרנות הביומד הממשלתיות היו רעיון שלי כבר לפני שמונה שנים. נערי האוצר טרפדו את התוכנית משום שלא תאמה אז את המרוץ להפרטה. עכשיו מיישמים אותה, וזה קצת מאוחר".