בנאום לאומה, הכריז אמש (ב') נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי המעורבות הצבאית האמריקנית בלוב, תחת מטרייה של נאט"ו, משרתת את האינטרס הלאומי של ארה"ב ועולה בקנה אחד עם הערכים של החברה האמריקנית, אך הדגיש כי לוב אינה עיראק וכי הפעילות הצבאית המערבית שם תהיה קצרת ימים.
נאומו של אובמה נועד להדוף ביקורות, מימין ומשמאל, שלפיהן מטרות המעורבות האמריקנית בלוב לא הוגדרו והממשל לא הבהיר איזו תוצאה תיחשב ניצחון שבעקבותיו יוצאו הכוחות האמריקניים מהמדינה. המכנה המשותף של רוב הביקורות היה שבהעדר מטרה ברורה, המעורבות האמריקנית בלוב עלולה להעמיק ולהימשך שנים, כפי שקרה בעיראק. מותחי ביקורת אחרים טענו, כי הצעדים הצבאיים של ארה"ב בלוב הססניים מדי, וכי ארה"ב חייבת לפעול בנחישות להפלת מועמאר קדאפי.
אובמה לא נשא את הנאום מהבית הלבן כמקובל בנאומים לאומה, אלא מ"האוניברסיטה לביטחון לאומי", מוסד צבאי להשכלה גבוהה שנועד בעיקר לקצינים ושנמצא באחריות יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב. המיקום יוצא הדופן נועד אולי להדגיש, כי הממשל אינו רואה בפעולה הצבאית בלוב מלחמה גדולה, שמחייבת גיוס משאבים לאומיים והכנה של האזרחים, מלחמה שראוי להכריז עליה מהלשכה הסגלגלה, אלא מבצע צבאי מוגבל בהיקפו ובמשכו.
הנשיא נאלץ להלך על חבל דק: מצד אחד הוא הדגיש, שהמעורבות בלוב נכפתה על ממשלו; שהימנעות מפעולה היתה מעשה בלתי מוסרי, שהיה מחולל התפתחויות אסטרטגיות הרסניות מבחינת ארה"ב. בה בעת הוא ניסה לשכנע את שומעיו שאו-טו-טו הצבא האמריקני כבר מתחיל להתקפל, שברית נאט"ו תתחיל להוביל את המאמץ הצבאי החל ממחר (ד') ושצבא ארה"ב יצמצם את חלקו לפעילות לוגיסטית. לא ביג דיל. הוא לא השתמש במלה "מלחמה" אפילו פעם אחת.
למעשה, אפשר לתמצת את טיעוני אובמה כך: על ארה"ב היתה מוטלת אחריות למנוע טבח מחריד בבנגאזי, מעוז של המורדים הלוביים שהיה נופל לידי גייסות קדאפי אלמלא המעורבות הצבאית של כוחות נאט"ו. מבחינת אובמה, זה מבצע הומניטארי. ועם זאת: מאמץ להפיל את קדאפי היה מערער את יסודות ההסכמה הבינלאומית שמנחה את הפעולה המערבית בלוב. לסוכך על המורדים מפשעים ממשיים ופוטנציאליים של קדאפי, כן. לשים קץ למשטרו, לא. ובמילים אחרות: לוב אינה עיראק; קדאפי אינו סדאם.
"אם לדבר בגילוי לב, כבר הלכנו בדרך הזו בעיראק", אמר אובמה. "... לשינוי המשטר שם נדרשו שמונה שנים והמחיר היה אבדן חייהם של אלפי אמריקנים ועיראקים וכמעט טריליון דולר. זה לא משהו שאנו יכולים להרשות לעצמנו לחזור עליו בלוב".
אבל: "אנו יודעים שלו היינו ממתינים יום אחד נוסף, היה מתרחש בבנגאזי, עיר בגודל של שארלוט (עיר גדולה בקרוליינה הצפונית), טבח שהיה מהדהד באזור כולו ושהיה מכתים את מצפון העולם... היינו פועלים נגד האינטרס הלאומי שלנו לו הייינו מניחים לטבח כזה להתרחש".
נשיא ארה"ב ניסה לשרטט קווים ראשוניים של דוקטרינת אובמה למעורבות אמריקנית עתידית בהתלקחויות גלובליות: לארה"ב זכות לפעול לפי "האינטרסים והערכים" הלאומיים... אמריקנים "אינם צריכים לפחד לפעול", אך בה בעת ארה"ב צריכה להימנע ממעורבות חד-צדדית, שעלולה להתידרדר למלחמה ממושכת ועקובה מדם, כפי שאירע בעיראק. אובמה, צריך לזכור, היה אחד מהמתנגדים העיקריים לפלישה האמריקנית לעיראק, בניצוחו של הנשיא הקודם, גו'רג' בוש. המסר של אובמה: ארה"ב שוב אינה השוטר של העולם. מטריה של או"ם, כן; פעולה צבאית אמריקנית בלי תמיכה בינלאומית, לא.
"נכון הדבר שאמריקה אינה יכולה להשתמש בצבאה בכל מקום שבו אנו עדים לדיכוי", אמר אובמה. "ובהתחשב בעלויות ובסיכונים של התערבות (צבאית), אנו חייבים למדוד את האינטרסים שלנו בהשוואה לצורך לפעול. אבל זה אינו יכול להיות טיעון שלעולם לא נצא לפעולה למען מטרה ראויה".
ואכן, ההידרדרות בלוב הציבה לפני ארה"ב מטרה ראויה, לפי אובמה: "התעלמות של ארה"ב מאחריותה כמנהיגה (גלובלית) ומבחינה עמוקה יותר, התעלמות מהאחריות שלנו כבני-אדם בנסיבות כאלה, התעלמות כזו היתה התכחשות לכל מה שאנחנו".
בביקורת בוטה למדי על סין ורוסיה, שבמשך שבועות רבים התנגדו לפעולה בינלאומית בלוב, אמר אובמה: מדינות מסוימות יכולות להתעלם ממעשי זוועה במדינות אחרות. ארה"ב שונה. כנשיא, אני מסרב לנקוט פעולה רק אחרי שאראה מראות של טבח וקברי אחים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
