בדיקת "גלובס": כמה עולה להיות זכיין של רשת בתי-קפה?

שוק בתי-הקפה צמח ב-4 השנים האחרונות בכ-35%, והוא מגלגל כ-3.5 מיליארד שקל בשנה. מה גם שבתי-הקפה כבר מזמן אינם מקום בו רק שותים קפה, ולכל רשת יש גימיק ותפריט יצירתי משלה.

מאחר שבתי-הקפה בישראל הפכו לחוויה מרכזית בתרבות הפנאי, ירד בשנים האחרונות הגיל הממוצע בו מתחילים לצרוך קפה ל-15, וצריכת הקפה הממוצעת לנפש עלתה לכ-4.5 ק"ג.

מקדם האטרקטיביות של בתי-קפה עולה במקביל לעלייה בביקוש לקפה גורמה, הנחשב לאחד התחומים בעלי הצמיחה הגבוהה ביותר בענף המזון בארץ ובעולם.

כנראה בשל כך ישנה תחושה שגויה שבית-קפה הוא "כסף קל": השקעה מינימלית עם תשואה מקסימלית, שגם מבטיחה בצדה הילה חברתית, שהרי אין כמו להזמין את החברים לשבת אצלך בקפה, בעיקר אם הוא ממוקם במרכז תל-אביב.

ואכן, מבין הרשתות המובילות, כ-44% מכלל הסניפים ממוקמים בגוש דן. ואולם, הנתונים המספריים אפורים קצת יותר. בעוד שבכל שבוע נפתחים ברחבי הארץ כ-8 בתי-קפה, הרי שבכל שבוע מתבצעות 12 עסקאות של העברת בעלויות.

לכן, מי שבכל זאת מעוניין להיכנס לגוב האריות הקפאיני, כדי שיתעדכן בעוד כמה פרמטרים מעניינים: היחס הארצי בין מספר תושבים לסניף עומד על 15 אלף תושבים; הצפיפות הגבוהה ביותר נרשמת באזור השרון, עם 6,000 תושבים לסניף, לעומת הפריפריה (מלבד אילת), שם נמצא סניף של אחת הרשתות לכל 24 אלף תושבים.

גם הסיכון בענף בתי-הקפה גבוה באופן משמעותי (46%) מזה של המשק כולו (14%). הדבר הנובע מחסמי כניסה נמוכים ומנאמנות לקוחות נמוכה.

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לפני פתיחת בית-הקפה, היא האם לעשות זאת בזכיינות כחלק מרשת מוכרת או באופן פרטי.

לפי דוח דן אנד ברדסטריט, בתי-קפה הפועלים בשיטת הזכיינות מצמצמים את רמת הסיכון שלהם, היקף המכירות החודשי שלהם גדול כמעט פי שניים מבבתי-הקפה הבודדים, וקל להם הרבה יותר בענייני מנהלה כמו קבלת רישיונות להפעלת עסק מזון.

 פילוח אחוזי רשתות הקפה מכלל בתי הקפה ברחבי הארץ

מנגד, נמצאים דמי הזכיינות. רוב הרשתות גובות סכום חד-פעמי שאינו נופל מ-50 אלף דולר, לפני ההשקעה בהקמת הסניף, וכל אחת מהן גובה כ-5%-6% מהמחזור החודשי.

כמו כן, תנאי הזכיינות מחייבים את בעל בית הקפה לרכוש חומרי גלם וציוד מספקים קבועים, מה שלא מאפשר קיום משא-ומתן להשגת תנאים מסחריים טובים יותר.

לפיכך, מי שמעוניין בכל זאת לפתוח בית-קפה חייב להביא בחשבון מספר רב של שיקולים, שאינם מסתכמים רק בארומה הרומנטית של העניין.

קפה קפה

 קפה קפה / צלם עינת לברון

בעלים: רונן נמני

מספר סניפים: 107

סניפים בזכיינות: 107

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 55 אלף דולר + 5%-6% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: אחיד, אך הרשת מעודדת ייחודיות בתפריט, וכל זכיין יכול להוסיף ולגוון אותו בהתאם להעדפות הקהל המקומי

קפה לנדוור

 קפה לנדוור / צלם עינת לברון

בעלים: עופר קורן, אורן מאור, ניר כספי

מספר סניפים: 10

סניפים בזכיינות: 6

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 200 אלף שקל + 3%-5% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: אחיד, אבל לוקיישנים מיוחדים מקבלים ערך מוסף, כמו סניף הוד-השרון, שקיבל נגיעת ביסטרו בתפריט ועיצוב טוסקני קלאסי; או סניף סינמה סיטי, שנבנה כבית קלייה באזור תעשייה זעירה בנוסח עיירה מערב אירופית

קפה גרג

 קפה גרג / צלם תמר מצפי

בעלים: יאיר מלכה, גלעד אלמוג וניר אדרי

מספר סניפים: 64

סניפים בזכיינות: 40

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 50-90 אלף דולר + 6% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: אחיד, למעט מקרים יוצאי דופן כמו עיצוב סניף הרשת במתחם התחנה בתל-אביב שממוקדם בבניין לשימור

קפה ג'ו

 קפה ג'ו / צלם איל יצהר

בעלים: דיוויד קליין ודב גולדפרב

מספר סניפים: 64

סניפים בזכיינות: 63

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 200 אלף שקל + 5% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: תפריט אחיד, עיצוב הסניף נקבע על-ידי אדריכל הרשת בהתאם לאופיו ולמיקומו

קפה הלל

 קפה הלל / צלם עינת לברון

בעלים: קובי ויוסי שרף

מספר סניפים: 22

סניפים בזכיינות: 20

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 50 אלף דולר + 5% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: אחיד

ארקפה

 ארקפה / צלם עינת לברון

בעלים: משפחת שמר וארקפה איטליה

מספר סניפים: 25

סניפים בזכיינות: 6

עלות רישיון זכיינות: תשלום חד-פעמי של 250 אלף שקל + 5%-6.5% מהמחזור החודשי

תפריט ועיצוב: אחיד