בנק ישראל מזהיר ממשבר אפשרי באג"ח הקונצרניות

בנק ישראל מודאג מאוד מהמתרחש בשוק האג"ח הקונצרניות ומגדיר אותו אחד "הסיכונים המתפתחים במערכת הפיננסית", לצד העלייה במחירי הדיור.

"הסיכון בשוק אג"ח חברות הופך מוחשי יותר על רקע אי הוודאות הגדולה בחו"ל, צפי למסלול עולה של הריבית, היקף הפירעונות הגבוה הצפוי בשנים הקרובות והעובדה ששוק זה לוקה מלכתחילה בנזילות נמוכה", נכתב בפרק היציבות הפיננסית בדוח בנק ישראל.

מנתוני הבנק עולה כי שיעור האג"ח הקונצרניות בתיק הנכסים של הציבור הגיע לשיא של 12% במחצית השנייה של 2010, שיעור הגבוה משיעורו ערב המשבר. זאת ועוד, הגדלת ההחזקות באג"ח התבצעה באמצעות קרנות הנאמנות בעוד שגופי החיסכון לטווח ארוך בחרו לצמצם את החזקתם באפיק זה, כנראה בהשפעת הזעזוע שהם ספגו בתקופת המשבר על רקע שיעורי השקעתם הגבוהים באג"ח הקונצרני אז.

בבנק ישראל מזהירים כי לאור "התרחבות הנגישות של שוק ההנפקות גם לחברות שאינן מהשורה הראשונה תוך המשך התכווצות המרווחים בשיעורים חדים, לא ברור אם רמת המרווחים בסוף 2010 מהווה פיצוי הולם על אי הוודאות הגבוהה השוררת בימים אלה במערכת הפיננסית".

בבנק מתייחסים להמלצות ועדת חודק המטילות מגבלות על גופים מוסדיים ברכישת אג"ח קונצרניות ורואים בהן פקטור שמחריף את הסיכון. "הסיכון החריף משום שההוראות החדשות של אגף שוק ההון בעניין ההשקעה באג"ח קונצרניות הוחלו רק על גופי החיסכון לטווח ארוך. כתוצאה מכך איגרות חוב המונפקות מאז כניסתן של ההוראות החדשות לתוקף, ולא עונות על כללי ההשקעה הנדרשים או מומלצים בהוראות החדשות, לא יירכשו על ידי גופי החיסכון לטווח ארוך, דבר שעלול לפגום משמעותית בסחירותן".

עוד טוענים בבנק ישראל כי "העובדה שהדומיננטיות של קרנות הנאמנות בשוק האג"ח הקונצרני בשנתיים האחרונות גברה, בעוד שהחזקתם של גופי החיסכון לטווח ארוך ירדה, עלולות להביא בשוק זה לתנודתיות גדולה מבעבר במקרה שתתחולל במשק תפנית חדה".

מנתוני בנק ישראל עולה כי שיעורן של האג"ח הקונצרניות בנכסי קרנות הנאמנות הגיע בסוף 2010 ל-24% בממוצע, לעומת 11% בלבד בסוף 2008. "לפיכך חשוב להשליט אחידות בכללי ההשקעה גם לגבי קרנות הנאמנות כדי למנוע את המשך ההתרחבות של מלאי איגרות חוב שרק חלק מהפעילים בשוק רשאים להשקיע בו", ממליץ בנק ישראל.

עוד ממליץ בנק ישראל לתת לממונה על שוק ההון במשרד האוצר כלים משפטיים כדי לטפל בבעיות מתהוות. למשל, במקרה של התרחבות לא מאוזנת של האשראי לענפים או למגזרים בסיכון, לאפשר לו לגדוע התרחבויות כאלה באבן על ידי מתן הנחיות למנהלי החיסכון לטווח ארוך לצמצם חשיפות ספציפיות, לדוגמה באמצעות דרישות להגדלת הון עם זיהוי חשיפה מוגזמת.

בנק ישראל חושף גם נתונים על הסדרי אג"ח - שיעור החוב שבהסדר בסך איגרות החוב הסחירות עמד בסוף 2010 על 2.5% - כמעט כפול ממשקל האשראי הבנקאי שאינו נושא הכנסה (1.2%). נוסף על כך, 70% מהחברות שבהליכי הסדר הן חברות נדל"ן.

חשש מריכוזיות

עוד מוטרדים בבנק ישראל מכך שיחס החוב הכולל של משקי הבית להכנסה הפנויה עלה והגיע ל-62% בהשוואה ל-58.5% בסוף 2007. עם זאת, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב עדיין נמוך במידה ניכרת מאשר במרבית המדינות המפותחות.

סיכון נוסף שעליו מצביע בנק ישראל הוא הריכוזיות הגבוהה של המגזר העסקי.

"שליטה של קבוצות עסקיות מעטות על נתח נכבד של הפעילות הכלכלית מגדילה את הסיכון המערכתי במערכת הפיננסית כיוון שאותן קבוצות שליטה הן קבוצות הסיכון הגדולות ביותר של הבנקים וקריסה של אחת מהן עלולה לזעזע את המערכת הבנקאית. לכן קיומן של קבוצות עסקיות גדולות מגדיל את הסיכון המוסרי (moral hazard) והמערכתי במערכת הפיננסית, משום הפיכתן של קבוצות עסקיות לגדולות או למורכבות מכדי ליפול".