בנק ישראל: אל תבנו יותר מדי על המסים מתגליות הגז

גם השנה נרמז בדוח כי הממשלה תתקשה לשלב הפחתת גירעון וחוב, הפחתת מסים והעלאה בהוצאה הציבורית - כפי שקובע הכלל הפיסקלי החדש, תוך ביקורת עקיפה על כוונת הממשלה להמשיך בהפחתת המס הישיר, מס הכנסה יחידים ומס חברות. לפי הדוח, שילוב של שלושת המהלכים אפשרי אך ורק בתרחיש של צמיחה בשיעור של 5% או יותר. אחרת "תיאלץ הממשלה לבחור בין ההאטה בגידול ההוצאות או ביטול הפחתות המס".

בבנק ישראל מזהירים כי אין לבנות יתר על המידה על תקבולי המס מתגליות הגז והנפט, שכן הם צפויים להגיע ל-5 מיליארד שקל בלבד, ורק מ-2020. "אלה אינם תקבולים בעלי השפעה מקרו-פיסקאלית משמעותית". בדוח נכתב כי "ההתנגדות הציבורית להעלאת המס על הדלק, שהביאה לביטולו, מצביעה על יכולת מוגבלת של הממשלה להתאים את שיעורי המס העקיף כדי לממן את ההפחתות במס הישיר".

בדוח שוב מציינים כלכלני הבנק כי שיעור המס הישיר בישראל נמוך לעומת המדינות החברות ב-OECD. זאת לעומת שיעור המס העקיף, שגבוה ביחס לאותן מדינות. בבנק ישראל מבקרים גם את התקציב הדו-שנתי, וטוענים כי הגירעון הנמוך משמעותית מעבר לתכנון ב-2010 מוסבר בהנחת צמיחה שמרנית מאוד. "זה אחד החסרונות הבולטים של תקציב דו-שנתי: ככל שטווח התחזית גדל, גדלה אי-הוודאות", נכתב בדוח.

בדוח מציינים לטובה בלימת הירידה הממושכת ביחס ההוצאה הממשלתית-תוצר בשנתיים האחרונות. עם זאת, גם בנושא זה מובעת לא מעט ביקורת. ההוצאות הביטחוניות ב-2010 היו גבוהות בהרבה לעומת התקציב המקורי. הדבר מעלה חששות לגבי הצלחתה של האסטרטגיה הפיסקלית לשנים הקרובות, המבוססת על הקטנת משקל הצריכה הביטחונית על פי "מתווה ברודט".