מרד הנעורים

בשבועיים האחרונים עסקנו כאן בקלישאות הפיננסיות ונזקיהן, ובדרך שבה מנהל השקעות יכול וצריך להתמודד עם אירוע כמו האסון ביפן. שני הטורים עסקו ברובד המנטלי של קבלת החלטות ההשקעה, שהוא מבחינתי רובד מרכזי וחשוב להצלחה. במקביל, כפי שניתן להבין ממבנה התיק, ביצענו פעילות מרובה שנועדה למנוע ירידה חדה (מכירת מניות עם פוטנציאל טכני משמעותי לירידה ומימוש הגנות), התאמה מהירה של האחזקות לשינוי במצבם היחסי של הסקטורים (למשל התחזקות מגזר חומרי הגלם) והכנסת מניות עם פוטנציאל עלייה משמעותי. נכון למועד כתיבת הטור, המטרות הושגו והתיק חזר לשוט במהירות גבוהה יותר מהשוק, כשקצב הפעילות חוזר לנורמלי.

ברצוני להסב את תשומת ליבכם לשלוש מניות חדשות (חלקן יחסית) בתיק, שאני חושב שהן מעניינות מאוד ויכולות להישאר איתנו זמן ממושך:

STKL, חברה קנדית (נקודת זכות ראשונה) הנסחרת במכפיל 8 לערך ובשווי שוק של כ-440 מיליון דולר. החברה מייצרת מזון אורגני/בריאותי ופעילה גם בתחום המינרלים התעשייתיים והדלק הביולוגי. כל התחומים הללו הם מבחינתי טרנד עולמי, ולכן החברה נראית לי אטרקטיבית במיוחד.

KUB, אחת הרכישות היפניות שביצעתי בתיק. המניה לא נרכשה במחיר הזדמנות, שכן לא ירדה כל כך הרבה מהשיא, אבל לא הכרתי אותה לפני שהתחילו להגיע המלצות יפניות, ומבחינת העסקים שלה - נראה שהאסון ביפן יתרום להאצתם. Kubota היא תאגיד תעשייתי שמייצר מגוון רחב של מוצרים, בין היתר לחקלאות, לתשתיות, מוצרים סביבתיים, לטיפול באשפה ומה לא. בקיצור, כל מה שמדינה אחרי אסון בפרט, והעולם שנמצא בסוג של אסון אקולוגי מתמשך בכלל, זקוקים לו. נסחרת בשווי של 13 מיליארד דולר ובמכפיל 19.

INXN היא חברה הולנדית. לא חשבתי על חברות הולנדיות באופן ספציפי, אבל אין ספק שבחלוקת העולם למדינות חזקות וחלשות, הייתי שם את הולנד בצד החזקות. חוזק אני בוחן בהיבטים רבים, לא רק כלכליים. למשל, היעדר שחיתות וחששות מפני אסונות פיננסיים והפתעות. Interxion Holding הונפקה לא מזמן, מה שמקשה על הניתוח הטכני שלה, אבל השיוך הגיאוגרפי, המלצת הקנייה של אופנהיימר ותחום הפעילות - מרכזי אחסון וניהול מידע ותקשורת - נראים לנו מספיקים בשביל להלהיב לגביה.

אני מסתפק בהמלצה של אופנהיימר ובתובנות שלי לגבי הענף/מדינה. החברה נסחרת במכפיל 31 (אחרי הנפקה, לא כ"כ משקף) ובשווי שוק קליל של 900 מיליון דולר. על דוחותיה הכספיים האחרונים ציינו באופנהיימר כי הם היו מעט טובים מהתחזית, ומעריכים שם מכפיל של 7.3 על ה-EBITDA בשנת 2011.

העתיד שייך למניות וחברות

ונחזור למשבר ביפן. לא יודע כמה מחשבה הקדשתם לקונפליקט לכאורה שנוצר בין התחזיות לפגיעה ממושכת בכלכלת יפן מחד, לבין הקריאה הדי-מתלהבת להשקעה בחברות יפניות מאידך. זוכרים שלפני חודשים רבים, כשהמשבר הפיננסי היכה במניות ללא רחם, כתבתי שהשקעה במניות, ובטח בתיק גלובלי, עשויה להיות בטוחה יותר מהשקעה במדינות? פיזור הפעילות הגלובלית של חברות, לרבות החשיפה המטבעית, הגמישות היחסית שחברות יכולות להתאפיין בה, העובדה שאינן מחויבות להוצאות ביטחון, חינוך, סעד ושאר ההוצאות המכבידות על מדינות, הופכת את המניות הללו, בייחוד כשהן בתיק מפוזר, לישות הכלכלית הטובה בעיר.

אם תזכרו גם שכשמשקיעים במניה, בוחנים את ההנהלה ואיכויותיה, את הענף ושיוכו לטרנד עולמי, את ההמלצות שיש לאנליסטים שמכירים את החברה ואת המומנטום הטכני, אזי בהחלט מדובר במוצר שהוא יותר קורץ ממדינה. תיק מניות כמו תיק הקניון בהחלט יכול להיחשב כמדינה קטנה, הן מבחינת ה"תוצר", הן מבחינת ה"אוכלוסיה" (עובדים) והן מבחינת הטריטוריה והיקף הפעילות. ולהבדיל ממדינה, הגמישות בתיק כזה היא גבוהה.

עכשיו בחזרה ליפן. בהחלט ייתכן שחברות יפניות ירוויחו כסף בעוד המדינה תשקע בגירעונות. בעיקר אותן חברות שייטלו חלק בשיקום המדינה.

מכירה סמלית של GE

ועוד בהקשר הזה של מחשבות על עתיד ההשקעה במניות, אני נתקל יותר ויותר במאמרים ודעות הקוראים להשקיע בחברות חדשות יחסית ולא בוותיקות. על פניה, השקעה בחברות ותיקות נותנת לנו תחושת ביטחון: הן נחשבות למבוססות, אנחנו מכירים את פעילותן, ואם מדובר בתאגידים כמו GE או נאמר טבע, אנחנו תופסים אותן כבנות אלמוות.

בין הקוראים לרענון תיק המניות נמצא ביל גרוס, מנהל קרן האג"ח הגדולה בעולם, שאמר לא מזמן: "יתכן שיש צורך 'לגרש' מתיק ההשקעות האידאלי את המניות הסולידיות המיושנות ואת אג"ח ממשלת ארה"ב, ולהחליפן בני"ע אטרקטיביים יותר מבחינת הסיכון והתמורה" ("גלובס", 10 במארס). ואני אומר, שבמקרים רבים במכירת מניות ותיקות אנו נפטרים מסיאוב, מנגנונים מנופחים, שמרנות, קיבעון ועוד ועוד חוליים שהזמן הוא מצע הגידול שלהם.

השקעה בחברות חדשות היא כמו השקעה בנעורים, ואיתה מגיעים חדשנות, נועזות, קלילות, יצירתיות, גמישות מחשבתית, טרנדיות ומבט לעתיד. יש הרואים בכך סיכון, אבל בהמשך לטור הקודם, נזכור שתחושת הוודאות שמשרה עלינו חברה ותיקה היא רק בראש שלנו ומבוססת על היסטוריה. אנו משקיעים בעתיד וביכולת להרוויח בו. לא סתם אמרו שהעולם שייך לצעירים. ואנחנו רוצים את האנרגיה שלהם בתיק - אז מכרנו GE כאקט של פרידה מהעבר, ונכניס לתיק חברות צעירות יחסית ורעננות ככל האפשר, בשביל להבטיח זרימה אל העתיד.

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician - CMT. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן