לקראת הכרעה בסולאר: "המדינה עלולה למכור את עתידנו"

ביום ראשון הקרוב תכריע הממשלה בעתידם של המתקנים הסולאריים הקרקעיים לייצור חשמל. באוצר טוענים שהם יקרים מדי הירוקים טוענים שהם גוזלים שטחים פתוחים ובמשרד החקלאות מאשימים אותם כי הם מסכנים את עתיד החקלאות במדינה. רק צד אחד לא נשמע עד היום בויכוח הציבורי: קולם של תושבי יישובי הספר שבשטחם צפויים להיבנות המתקנים הקרקעיים הגדולים. על-פי נתוני רשות החשמל מתוכננים מרבית המתקנים הקרקעיים להיבנות בשטחי הנגב ועוטף עזה, אזורי הפריפריה המוזנחת ביותר של מדינת ישראל.

"יש לנו תחושה שהמדינה עומדת שוב למכור את העתיד שלנו למען החיסכון בטווח הקצר" אומרת סיגל מורן ראש המועצה האזורית בני שמעון "סוף-סוף מצאנו תחום שבו יש ליישובי הנגב יתרון יחסי, אבל בפוליטיקה הארצית לא סופרים אותנו". לדברי מורן כל 13 היישובים בשטח המועצה מעורבים בפרויקטים סולאריים "אלה פרויקטים מחוללי תעסוקה ופרנסה שמורידים עשרות מקרי רווחה רק בשטח המועצה שלי ומאות או אפילו אלפים בנגב כולו - וזה מבלי לדבר על התרומה שלהם ברמה הלאומית למשק האנרגיה, למחסור הצפוי בחשמל ולעידוד אנרגיה ירוקה".

אחד היישובים שצפויים ליהנות מהאנרגיה הסולארית הוא מושב נבטים. 9 קילומטר דרומית לבאר שבע ממוקם נבטים בין ריכוזי האוכלוסייה הבדואית של תל-שבע ושגב שלום. 160 המשפחות החיות במושב, רובן יוצאי קוצ'ין בהודו, מתפרנסות בקושי מגידולים חקלאיים. "הסבירו לנו שיש חומר בקרקע שמקשה מאד על הגידולים" מסביר תושב היישוב אברהם אור "ניסינו לגדל שקדים, זיתים, כל גידול צורך הרבה מאד מים. אנחנו גם סובלים מפלישת בדואים והשמירה על השדות עולה לנו המון כסף".

בסוף 2008 חתם מושב נבטים על הסכם ראשוני עם חברת סאן-פאוור האמריקאית להקמת תחנת כוח סולרית בהספק של 40 מגוואט על כ-800 דונם מאדמות המושב. המושב צפוי לקבל מסאן-פאוור דמי חכירה ללא כל השקעה מצדו. בנבטים מעריכים כי ההכנסה החודשית נטו למשפחה תגיע לכ-2,000 שקל למשפחה, למשך 20 שנה. ראש הממשלה ושרי האוצר והתשתיות אישרו לאחרונה הענקת מעמד של פרויקט תשתית לאומי למיזם, אך כדי לקבל אישור סופי צריכה סאן-פאוור להציג רישיון ייצור חשמל מרשות החשמל ורישיון כזה ניתן להוציא רק עם אישור ההסדרה - שהוקפאה לאחרונה.

ש: עם כל הכבוד לקשיים, קיבלתם מהמדינה קרקע לחקלאות אז למה שייתנו לכם "לגדל" עליה מתקנים סולאריים?

אור: נבטים הוא אחת מ-11 נקודות היישוב שהוקמו בלילה ה-6 באוקטובר 1946 במסגרת יישובי חומה ומגדל. זה רלבנטי כי היישוב שלנו הוקם כדי לקבוע עובדות בשטח ואף אחד לא בדק אם המקום בכלל מתאים לחקלאות. לדור המייסדים במושב אין היום ממה להתפרנס והם צריכים לחיות על חשבון הילדים. הסולארי הוא הפנסיה היחידה שתהיה להם".

באזור עוטף עזה מתוכנן המספר הגדול ביותר של מתקנים סולאריים קרקעיים. הגדולים שבהם הם תחנה פוטו-וולטאית של סאן-פאוור באורים ותחנה תרמו-סולרית של שיכון ובינוי בצאלים. ההשקעה בכל אחד מהפרויקטים מתקרבת לכחצי מיליארד דולר. בפרויקט באורים יחולקו ההכנסות מדמי השכירות שתשלם סאן-פאוור בין שישה יישובים הגובלים בפרויקט.

ראש המועצה האזורית אשכול חיים ילין אומר כי למדינה יש אינטרס לאומי לפתח את עוטף עזה. לדבריו "האנרגיה הסולארית בהחלט יכולה למנף את האזור".

ש: אבל היא באה על חשבון החקלאות

"אנשים שאומרים את זה לא מבינים שיש גבול לכמה המתקנים הסולאריים שאפשר להקים מבחינת יכולת ההולכה של חברת החשמל. בשטחי המועצה שלנו יש 400 אלף דונם שטחי חקלאות. מכסימום השטח שאפשר לבנות עליו סולארי הוא 14 אלף דונם, אז איך זה מאיים בדיוק על החקלאות? כמקור הכנסה סולידי האנרגיה הסולארית דווקא תורמת לחקלאות כי כשהחלקאי יודע שיש לו מקור עם תשואה מובטחת ל-20 שנה זה נותן לו פיזור סיכונים ומאפשר לו להעיז יותר עם גידולים חדשים".

ש: ואיזו תועלת תצמח לציבור הרחב מכך?

"אנחנו רוצים להקים מכללה לאנרגיה סביבתית במימון של החברות הסולאריות. גם ליזמים ברור שמי שבא לכאן רק כדי לעשות כסף - אין לו מה לחפש כאן".