פייסבוק הפך זה מכבר לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו. גולשים מעדכנים בו מדי יום (ולעתים כל כמה שעות) תמונות עדכניות, חוויות ואף מחשבות אותן הם מעלים על הכתב.
פייסבוק משמש מקום מפגש לשימור קשרים חברתיים, חידוש קשרים מהעבר (אוניברסיטה, צבא, תיכון, "אקסים"), יצירת קשרים עסקיים ולעיתים אפילו מקום למציאת בן/ת-זוג. אך אין די בכך.
"תרבות הפייסבוק" מאפשרת לכל אחד לגלוש וליצור קשרים עם אנשים זרים בשל מראם החיצוני או נתונים אחרים. האפשרות הזו פתוחה לכולם, לרבות אנשים נשואים, שעושים בכך, על-פי מחקרים, שימוש לא מועט.
ראיות בפייסבוק
אלא שבזכות פייסבוק, הדרך להשגת ראיות בכלל, ובמשפטי גירושים היא בפרט, פשוטה, מהירה וזולה מבעבר. אם בעבר היה צורך לשכור שירותיו של חוקר פרטי שיצלם, יתעד, יכתוב דוח חוקר על בגידת בן-הזוג ויבוא למסור עדותו בבית המשפט - כיום יכולים הצדדים להשיג את הראיות המבוקשות באמצעות איסוף ואיתור נתונים מהרשת החברתית הפופולרית בעולם.
אם בעבר נאלצו החוקרים הפרטיים לבצע מעקבים ברחובות ובדירות מסתור - הרי שבשנים האחרונות החקירה, או לפחות תחילתה, עברה לזירת הגלישה באינטרנט. כך פותחים החוקרים הפרטיים חשבונות פיקטיביים על מנת להתחבר ל"יעד" - ולקבל את חפצם.
לייקים כראייה
ה"לייקים" הנהוגים בפייסבוק עלולים לשמש כראייה במשפטי גירושים. לראיות הנאספות בפייסבוק קשה מאוד להתכחש, מאחר שהנתבע מתויג על-ידי תמונות שמשויכות לפרופיל הפרטי שלו, וידוע שתמונה אחת שווה אלף מילים. הדפים בפייסבוק - פרטי פרופיל, הודעות, תגובות, אלבומים, תמונות - הם כולם נכסים חשובים במשפטי גירושים.
איזה ראיות ניתן להשיג בפייסבוק?
פייסבוק, במהותה, הינה רשת של שיתוף מידע, ולכן גם אם אדם מסוים לא פירסם מידע אודותיו - ניתן לעיתים לאתר מידע זה באמצעות פרסומים של חבריו/מכריו או מקומות בהם בחר לבלות.
הטכנולוגיה מקדימה משמעותית את עולם המשפט, ועולה השאלה: האם רומן אינטרנטי יכול לשמש כראייה קבילה? בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה כבר מכירים בתרבות האינטרנט, והם מחשיבים כראייה במשפטי גירושים את הנתונים הנלקחים מסוגי התקשורת השונים בפייסבוק, כך למשל, תיעוד הודעות בפייסבוק ו/או שיחות הצ'אט יכול להוות ראיה מצוינת להוכחת בגידה, ובכך להעניק יתרון בהליך המשפטי.
במקרה של תיעוד אלכוהוליזם או צריכת סמים (תמונות או מלל) יכול צד להיחשב כחסר מסוגלות הורית, ובכך לאבד את יכולתו להיות המשמורן על ילדיו.
טענות רכושיות עלולות להיסתר באמצעות פייסבוק. אחת המחלוקות המהותיות במסגרת הליך גירושים הינה המחלוקת על הרכוש. צד אשר טען כי אין לו כסף, כי משכורתו דלה, כי הוא מוגדר כ"חייב מוגבל באמצעים" או כפושט-רגל וכי אין לו חסכונות - יתקשה להוכיח את טענותיו אם תועד בפייסבוק מבלה בנופש מנקר עיניים בחו"ל או נוהג במכוניות ספורט יוקרתיות.
ומה עם הגנת הפרטיות? חדירה לפייסבוק של משתמש אחר היא עבירה פלילית.כלל ידוע הוא שנישואים אינם שוללים את זכותם של הצדדים לפרטיותם. חשבון דואר אלקטרוני, כמו גם חשבון בפייסבוק, הם חשבונות אישיים ולא נחלת הכלל (גם לא של בן-הזוג). לכל משתמש יש כינוי וסיסמה כדי שפרטיותו תישמר. גם אם מדובר באותו מחשב בו משתמשים בני-הזוג, יכול הדבר להיחשב לעבירה פלילית.
סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול מלשמש ראיה בבית המשפט ללא הסכמת הנפגע". מכאן, אם החלטתם על גירושים, לפני שאתם רצים לחשבון הפייסבוק של בן-זוגכם, נהגו בדרך של "סוף מעשה במחשבה תחילה", אחרת אתם עלולים למצוא עצמכם מסובכים בפלילים וללא יכולת להשתמש בראיה להוכחת טענותיכם.
מומלץ מאוד לצדדים שמצויים בהליכי גירושים לנהוג בזהירות בפייסבוק - ולא משנה באיזה צד אתם. יש להיזהר בכל הנוגע להודעות מפלילות, תגובות, שיחות צ'אט, תמונות, אלבומים וכל דבר אחר.
פייסבוק הוא מקור מידע מצוין, והראיות בו יכולות להפליל אתכם או לסייע לכם (תלוי באיזה צד אתם). מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בגירושים, להיזהר עם המידע הנחשף ברשת ולהיזהר עם דרך איסוף הראיות, תוך משנה זהירות בשמירת הגבול בין הגבול החוקי לתחום הפלילי.
■ הכותב הוא עו"ד לענייני גירושין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.