התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח חוגגת בימים אלו שלוש שנים אך בשבועיים החולפים מצב הרוח בבנק רחוק מלהיות חגיגי. ביום חמישי, בשבוע שעבר, חצה הדולר את השער הקריטי של 3.5 שקלים לדולר כלפי מטה וביום ו' השקל נסחר בשער 3.44 שקלים בניו יורק.
זה הזמן להביט לאחור ולסכם את תוצאות הפעולות של בנק ישראל. האם המהלך הצליח? תלוי את מי שואלים.
בנק ישראל עמד במטרות שהציב?
בבנק ישראל בוודאי יאמרו כי המהלך השיג את יעדו. מבחינתו, לרכישות המט"ח היו שתי מטרות: הראשונה, להגדיל את יתרות המט"ח של הבנק שהיו נמוכות מאוד. היעד היה 40 מיליארד דולר שצמח עם הזמן ל-50 מיליארד דולר, מטרה שהושגה מזמן, אולם המהומות במדינות ערב, האיום האירני והחשש מפני משבר כלכלי נוסף סיפקו לבנק אליבי להמשיך לרכוש. פישר טוען שאם חלילה יגיע הרגע - נזדקק לכל דולר שרכשנו, כך הוא מצהיר על כל במה ובכול הזדמנות.
המטרה השניה של בנק ישראל הייתה לסייע ליצואנים להתמודד עם השקל החזק, כתוצאה מזרימת מט"ח לארץ. גם מטרה זו הושגה, לדעת אנשי הבנק. למרות זרימת מט"ח אדירה לישראל בשנים 2009-2010 נשמר שער דולר גבוה יחסית, דבר שסייע ליצוא ולצמיחה. אני טענתי לפני שנתיים כי מבחן הייצוא והצמיחה יהיה בשער נמוך מ-3.5 שקלים לדולר, שלשמחת בנק ישראל לא נפלנו תחתיו, עד סוף השבוע שעבר.
מי שחלש - משלם
אני רואה את הדברים באופן שונה לגמרי: פעילות ספקולטיבית שהלכה וצברה תאוצה היא הסיבה שבגללה החל בנק ישראל בהתערבות לפני שלוש שנים,לאחר עשור שבו נמנע מכך.
למרות רכישות בהיקף עצום חזר שער הדולר לרמתו מלפני שלוש שנים. שלא יספרו לכם שזה בגלל חולשת הדולר בעולם; שלא יספרו לכם שזה בגלל הייצוא; שלא יספרו לכם שזה בגלל הכלכלה - בנק ישראל פשוט איננו מסוגל להתמודד בכלים העומדים לרשותו מול שחקני שוק המט"ח. בכל פעם שנדמה היה כי הוא מצליח, מישהו דאג לבעוט בדלי.
גם לפי דוח בנק ישראל האחרון, ישראל הפכה לאחד היעדים האהובים על שחקני המט"ח. מדוע? האם כלכלת ישראל חזקה יותר מכלכלות אסיה, ברזיל או צ'ילה? האם הריבית המשולמת כאן גבוהה יותר מזו שמשולמת במדינות אלה? האם המצב הגיאו-פוליטי כאן טוב יותר? ממש לא. אך בנק ישראל נתפס כאחד החלשים ביותר בהתמודדות - ובשוק המט"ח, מי שחלש משלם.
האירועים מהתקופה האחרונה ממחישים יותר מכל עד כמה אבד כוח ההרתעה של בנק ישראל: שורת הרגולציות עליה הכריזו לפני כחודשיים, יחד עם המהומות במצרים הביאו להחלשות השקל, אך זה לא החזיק מעמד. במקום לנצל את המומנטום, העדיפו בבנק להתרווח בכורסאות. גם ההסלמה בדרום ממחישה את שקורה, כשהגיעה הידיעה, נחלש השקל אך לדקות ספורות בלבד.
הגרוע ביותר הוא שקשה מאוד למצוא מישהו בישראל או בחו"ל מישהו הסבור שהשקל ייחלש. מצב זה כמובן מושך עוד ועוד ספקולנטים, זרים ומקומיים, מעכב יבואנים שלא להגן על הוצאותיהם ודוחף קבלנים לקחת הלוואות במט"ח.
בנוסף, גופים מוסדיים שמסיטים השקעות לחו"ל, ורוצים לנטרל את החשיפה למט"ח, מוכרים דולרים.
הכישלון אינו רק של בנק ישראל, משרד האוצר נושא באחריות מלאה. החיכוך המתמיד בין השניים, מסייע לספקולנטים כמו גם ההתמהמהות ביישום החלטות שכבר התקבלו יביא לכך שכדי לעצור את התופעה המדאיגה יידרשו מעתה כלי רגולציה הרבה יותר כבדים. זה מה שקורה אחרי שלוש שנות התמודדות שבמהלכן אתה נתפס כשחקן החלש בשולחן.
יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
