כמות הפסולת היומית לנפש: מי הם שיאני ה"מזבלים"?

כמה פסולת אנו מייצרים בכל יום, ומיהם שיאני ה"מזבלים"? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), כמות הפסולת עמדה על 1.7 ק"ג לנפש מדי יום ב-2009 בממוצע כלל-ארצי, בדומה למצב ב-2008. כמות הפסולת הגבוהה ביותר מבין העיריות נרשמה באילת (3.1 ק"ג לנפש ליום). בתל אביב-יפו 2.8 ק"ג לנפש, ובטבריה 2.7 ק"ג.

הסיבה: כמות הפסולת לנפש גבוהה יותר ככל שמספר השוהים שאינם דיירים (תיירים ומועסקים) גדול יותר. כך מדווחת היום (ב') הלמ"ס מתוך לקט נתונים על רשויות המקומיות בישראל ל- 2009. מבין המועצות המקומיות, הכמויות הגבוהות ביותר של פסולת לנפש נרשמו בכפר שמריהו ובסביון (4.9 ק"ג לנפש ליום בכל אחת מהן). מנגד, הכמות הנמוכה ביותר נרשמה בקלנסוואה, באלעד, בבית"ר עילית ובכפר קאסם (1 ק"ג בכל אחת מהן).

עוד עולה כי צריכת מים למגורים לנפש ירדה ב-2009, ועמדה על 52.4 מ"ק בהשוואה ל-59.4 מ"ק לנפש ב-2008. הרשויות שבהן צריכת המים לנפש הייתה הגבוהה ביותר הן מועצות מקומיות בעלות רמה חברתית-כלכלית גבוהה.

מנגד, ברשויות החרדיות והערביות נרשמה הצריכה הנמוכה ביותר, המאופיינות באוכלוסייה ברמה חברתית-כלכלית נמוכה. מבין העיריות, צריכת המים למגורים לנפש הגבוהה ביותר נרשמה באילת (80.5 מ"ק), בהרצליה (80.4 מ"ק) וברמת השרון (73.4 מ"ק), בה בעת שצריכת המים למגורים לנפש הנמוכה ביותר נרשמה במודיעין עילית (34.1 מ"ק), בסכנין (35.2 מ"ק), ובבית"ר עילית (36.9 מ"ק).

פעילות ענפה

חרף המשבר הכלכלי, ב-2009 הסתכמו ההכנסות העצמיות (מארנונה ומאגרות) בכ-27.8 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 1.3% לעומת 2008, והיוו כ- 66.5% מהתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות. בלמ''ס מציינים כי הרשויות שבהן אחוז ההכנסות העצמיות מהתקציב הרגיל הוא הגבוה ביותר מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, או שקיימת בהן פעילות מסחרית ענפה. הרשויות המקומיות הנמצאות בתחתית הדרוג מאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ובהן רוב האוכלוסייה אינה יהודית.

עוד עולה כי ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש גדלה בכ-1%, והסתכמה ב-2,339 שקל. מבין העיריות, גבייה גבוהה של ארנונה מנפש נרשמה ברשויות שבהן קיימת פעילות מסחרית אינטנסיבית (תל אביב-יפו - 6,036 שקל, אילת - 4,678 שקל), וברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (רמת השרון - 4,347 שקל, הרצליה - 4,210 שקל). מנגד, סך כל ההוצאות נאמד ב-49 מיליארד שקל. כתוצאה מכך נרשם ב-2009 גירעון תקציבי של כ-148 מיליון שקל, כאשר גירעון נרשם ב-107 רשויות מקומיות (44% מסך כל הרשויות) לעומת 127 רשויות מקומיות ב-2008 (51% מסך כל הרשויות).