לאחר צמצום בכוח-האדם, סייפן מתכננת לכבוש השוק מחדש

שנה אחרי שבית המשפט הפדרלי בארה"ב אישר את תוכנית ההבראה של ענקית הזיכרונות לשעבר, ספנשן (Spansion) שנכנסה להליך של פשיטת רגל, החברה מנסה לחזור לפעילות. האופטימיים שבה מאמינים שהיא אפילו תוכל לשוב להיות חברה דומיננטית, ולהוביל.

באחרונה הודיעה ספנשן על קו מוצרים שאמור לספק פריצת דרך בתחום זיכרונות ה-Flash NOR, שמיועדים להריץ קוד בהתקני מחשוב ותקשורת, כך שיספק ביצועים משופרים ויכולת אחסון מורחבת יחסית לקיים.

ההודעה נראית סתמית, אבל עבור ספנשן זה המהלך הטכנולוגי הראשון מזה זמן, מה שמספק עדות לכך שהחברה שבה לחיים. זאת, אחרי שנתיים שבהן הייתה בהליך של הגנה מפני נושים בשל חוב של 1.8 מיליארד דולר.

ההודעה על פריצת דרך טכנולוגית היא ניסיון למשוך לקוחות שאבדו וגם העברת מסר לכך שמנוע הצמיחה הפנימי של החברה חזר לפעילות סדירה.

הפיתוח החדש של החברה מתבסס על המהלך האסטרטגי המשמעותי האחרון שביצעה, רגע לפני שהמציאות התדפקה על דוחות הרווח וההפסד שלה: רכישת ספקית טכנולוגיית הזיכרון הישראלית סייפן, שייסד ד"ר בועז איתן, תמורת 370 מיליון דולר באוקטובר 2007.

אדוארדו מעיין, נשיא הפעילות של ספנשן בישראל וסגן נשיא בספנשן, המוביל את תכנון המוצרים בחברה, אומר בראיון ל"גלובס" כי מרכז הפיתוח הישראלי שקיבלה ספנשן בעסקה "אחראי היום ל-80%-90% מהפתרונות החדשים של ספנשן".

חילופי הנהלה

המרכז הישראלי היה אחד הנפגעים מהמשבר שעבר על החברה. הרכישה העבירה לספנשן 240 עובדים בנתניה, שלאחר שני סבבי פיטורים נותרו רק 85 מהם. בעולם כולו מועסקים כיום 3,400 איש. "צמצום כוח האדם בכל החברה היה כורח המציאות וגם בסייפן, אי אפשר היה לדלג על זה", אומר מעיין, "זו הייתה תקופה קשה, 60% מעובדי המרכז הישראלי פוטרו והדאגה העיקרית הייתה לקבוצה שהגיעה מסייפן".

אותה קבוצה כוללת גם היום, אחרי הפיטורים המשמעותיים, ידע נרחב בתחום הזיכרונות. "נשארו כאן הרבה אנשים שהם החלוצים בתחום", אומר מעיין. "היום אנחנו במהלך של גיוס עובדים נוספים בישראל".

הקריסה של ספנשן התרחשה כאשר סייפן כבר הייתה חלק ממנה, ואי אפשר שלא לתהות מה היה קורה אילו הרכישה לא הייתה יוצאת לפועל. אילו איתן היה מגשים את כל מה שתכנן.

"התאכזבנו ממה שקרה בספנשן לאחר הרכישה", אומר מעיין, "תמיד אפשר לחלום מה היה קורה אילו לא הייתה עסקה, אבל צריך להסתכל קדימה. היום אנחנו חלק מספנשן, וזו חברה שונה לגמרי מלפני שנה וחצי. אם זה לא היה כך, אולי הייתי מתבטא אחרת".

השינוי בספנשן לא בא לידי ביטוי רק בצמצום כוח אדם, אלא גם בהחלפת ההנהלה, האסטרטגיה ומערך התפעול. ההנהלה הוותיקה, בראשות מייסד החברה והמנכ"ל ד"ר ברטנרד קמבו, הוחלפה בצוות שאותו מוביל ג'ון קיספרט, שהחליט על שינוי כיוון אסטרטגי להתמקדות בזיכרונות למערכות אלקטרוניקה משולבות (Embedded), כגון מוצרי אלקטרוניקה בידורית - לדוגמה טלוויזיות ומשחקי מחשב, כלי-רכב והתקני תקשורת שונים.

עד סוף 2008 ספנשן התמקדה בתחום התקני תקשורת ניידים, כמו טלפונים סלולריים, "אבל שם רצנו מאוד מהר. בתחום החדש, אנחנו לא צריכים לרוץ בכזו מהירות", נוגע מעיין בהבדלים.

זיכרונות ה-NOR, שידועים בעיקר כאמינים ומהירים יותר ולכן מנוצלים להרצת קוד ולא לשמירת זיכרון, פחות מתאימים לצורכי הטלפונים הניידים שדורשים כמויות נרחבות של זיכרון, מה שמספק זיכרון מסוג NAND. הפעילות בתחום הנייד מהווה 20% מפעילות ספנשן לעומת 50% עד לפני שנתיים.

המספרים במאזני החברה - החדשה והישנה - מתארים את שהלך מאחורי הקלעים: החוב שסחבה על עצמה החברה והוביל לפשיטת הרגל הומר בהסכם פשרה עם בעלות החוב, וכעת יש לחברה החדשה חוב לטווח ארוך של 470 מיליון דולר.

גם בשורה התחתונה הביצועים השתפרו: ספנשן סיימה את הרבעון האחרון עם הפסד של 13 מיליון דולר ומכירות של 327 מיליון דולר. בנטרול הוצאות חד-פעמיות שונות, בעיקר סביב הרה-ארגון, הרוויחה ספנשן 48 מיליון דולר. היום יש לה את נתח השוק הגדול ביותר בעולם זיכרונות ה-NOR לשוק ה-Embedded, ולדברי מעיין, "בכל רבעון אנחנו מוסיפים עוד כמה אחוזים לנתח השוק".

לא מאזן אידיאלי

ספנשן החדשה, זו שיצאה לדרך במאי 2010, נסחרת בוול סטריט תחת סימול שונה מזה של החברה הקודמת (CODE) ובשווי של 1.1 מיליארד דולר - מכפיל מכובד עבור חברה שנמצאת רק על סף הרווחיות, ועדיין סובלת ממאזן לא אידיאלי בשוק תחרותי. מצד אחד, השווי משקף את אמון השוק בכך שספנשן יכולה לחזור לעצמה ולהציף שווי.

"השאלה היא אם כאשר החברה תצטרך להשקיע בהגדלת ציוד הייצור סכום של 200-300 מיליון דולר, יימצאו משקיעים שיאפשרו להם את זה", אומר דניאל עמיר, אנליסט השבבים של לאזרד, שסיקר בעבר את החברה, "אין לה היום תזרים מזומנים משמעותי, והוא צריך גם לשרת חוב".

ההערכה בעבר הייתה שספנשן בכלל קיוותה שחברת השבבים מיקרון תקנה אותה בהתרחבות שלה שתוכננה לתחום זיכרונות ה-NOR, אולם מיקרון רכשה לבסוף את נומוניקס והפכה למובילת פלח שוק זה.

"אין היום חברות רבות שיכולות לבצע רכישה של חברה כמו ספנשן", טוען עמיר. לדבריו, סמסונג והייניקס, שפועלות בתחום הזיכרונות, עשויות להתעניין. במקרה של סמסונג, שתי החברות הגישו תביעות הדדיות בנושא קניין רוחני בשל נושאים הקשורים לסייפן, ופשרה עשויה לכלול גם השקעה או רכישה.