בשנת 2010 הסתכמה עלות השכר הכוללת של מקבלי השכר הגבוה בקבוצות הביטוח והפיננסים הציבוריות, כולל בתי ההשקעות שבבעלותן, בכ-86 מיליון שקל. שכרם של עשרת אנשי הביטוח בעלי השכר הגבוה ביותר בחברות הביטוח הסתכם בכ-73 מיליון שקל, לעומת כ-70 מיליון שקל ב-2009.
מדובר בעלות שכר חודשית של כ-720 אלף שקל בממוצע מבחינת עשרת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקבוצות הביטוח והפיננסים, כולל בכירים בבתי ההשקעות שבבעלותן, כאשר בחברות הביטוח מדובר בעלות שכר חודשי ממוצעת של כ-605 אלף שקל לחודש.
ואולם, בנטרול עלות שכר בגין רכיבים מבוססי מניות (אופציות וכדומה) הרי שעלות השכר הממוצעת של עשרת הבכירים בקבוצות הביטוח והפיננסים - כולל אנשי בתי ההשקעות - הסתכמה בשנה החולפת בכ-614 אלף שקל, רמה שמשקפת שכר ברוטו של בסביבות 356 אלף שקל לחודש בממוצע עבור עשרת מקבלי השכר הגבוה בשוק הביטוח והפיננסים.
למול 86 מיליון השקלים, כאמור, שרשמו יחדיו ב-2010 עשרת מקבלי השכר הגבוה בענף הביטוח והפיננסים, כולל אנשי בתי ההשקעות, גם ב-2009 דובר על כ-86 מיליון שקל, לעומת תשלומים, אופציות ובונוסים בעלות של 61 מיליון שקל ב-2008, כ-71 מיליון שקל ב-2007, כ-69 מיליון שקל ב-2006 וכ-43 מיליון שקל ב-2005.
בכלל, מנתוני השכר שאספנו השנה עולה, כי לפחות 87 מהמנהלים בענף הביטוח (כולל בחברות הביטוח הפרטיות) קיבלו ב-2010 שכר בעלות של יותר ממיליון שקל. סביר להניח שיש עוד כמה עשרות כאלה שלא דווחו, שנמנים ברובם עם קבוצות הביטוח הגדולות יותר.
ואולם, לעומת הבכירים בענף, הרי שאצל העובדים מהשורה בענף הביטוח התמונה די שונה. הנתונים המצביעים על גאות נמשכת בעלות הבכירים אינם מספרים את הסיפור המלא בכל הנוגע לשכר בביטוח. אם כבר, מדובר ביוצא הדופן, המרוחק משכרם של מרבית עובדי הענף.
מדוחות קבוצות הביטוח המסורתיות לשנת 2010, כולל חברות הביטוח הפרטיות וללא שקלול תוצאות בתי ההשקעות ויתר הפעילויות המנוהלות תחת אותה קבוצה אם, עולה כי בסוף השנה עבדו בענף הביטוח והפיננסים - בחברות הביטוח, בקרנות הפנסיה, בסוכנויות בביטוח שבבעלותן ועוד - יותר מ-16.1 אלף איש, שבגינם רשמו החברות הוצאות שכר ונלוות בהיקף כולל של יותר מ-3.6 מיליארד שקל.
מדובר בשינוי נאה ביחס ל-2009 ובשיפור תנאי ההעסקה הממוצעים בענף. זאת משום שב-2009 היו בחברות הביטוח כ-15 אלף עובדים, שקיבלו יחדיו שכר בעלות כוללת של כ- 3.2מיליארד שקל. כלומר מדובר בגידול של 14.7% בהוצאות הנהלה וכלליות, ובגידול של כ-6% בעלות השכר החודשי הממוצע לעובד.
מחפשים את השכר "האמיתי"
מנתונים אלו עולה, כי עלות השכר הממוצעת בענף הביטוח עמדה בסוף השנה החולפת על כ-18.1 אלף שקל לחודש, או כ-217.4 אלף שקל לשנה. סכומים אלו כוללים שכר בכירים, בונוסים, משכורת 13, רכב לעובד ועוד (אגב, ייתכנו הבדלים בין החברות השונות באופן ההתייחסות לנלוות לשכר). ולכן, בכל מקרה הנתונים החודשיים כוללים גם רכיבים שנתיים משתנים, ואין דרך לדעת מהו השכר הממוצע "האמיתי" בענף.
בכל אופן, הרצון הוא למצוא את השכר הממוצע האמיתי ככל הניתן של העובדים ה"רגילים" בענף הביטוח והפיננסים, ללא הטיות כלפי מעלה בשל שכר גבוה ויוצא דופן של כמה מנהלים ובכירים בודדים, הסוחבים עימם מעלה את הממוצע הכולל של הענף. לכן, במקביל לנתוני שכר העבודה והנלוות כאמור, אנו מציגים נתונים נוספים, שבהם נטרלנו את קרוב ל-100 מקבלי השכר הגבוה ביותר הידועים מהקבוצות, שמרוויחים יותר מהשכר ה"רגיל" של מעמד הביניים ומעמד הפקידות, שמאפיינים את מרבית עובדי הענף.
על מנת להמחיש עד כמה שכר הבכירים מטה מעלה את הממוצע הענפי, ובכל חברה, נציין כי בנטרול אותם עובדים בכירים, שעלות שכרם פורסמה בדוחות קבוצות הביטוח והחברות הבנות שלהן (כמה בודדים בכל חברה, שאליהם משויכים מיליוני שקלים מתוך עלות השכר הכוללת באותן החברות), עלות השכר הממוצעת כבר ירדה בכמה אחוזים. מדובר בירידה מ-17.6 אלף שקל ל-16.9 אלף שקל בכלל, או במגדל מ-17.9 אלף שקל לחודש לפחות מ-17.3 אלף שקל, ללא שקלול המספר הקטן של הבכירים ששכרם ידוע.
עד כה דנו בעלות השכר, אך לא בשכר האמיתי שאותו רואים העובדים כשהם מסתכלים על תלוש המשכורת. כך, השכר ברוטו הממוצע שרואים כל עובדי הענף - מהמנכ"לים והיו"רים ועד הפקידים במחלקות הגבייה והחיתום - עמד בשנה החולפת על כ-10,500 שקל לחודש בממוצע, בהערכה גסה.
הגדולות מובילות, הישירות בסוף
מהדוחות הכספיים של חברות הביטוח לשנת 2010 עולה כי בדומה ל-2009, גם ב-2010 ניבטים מהנתונים פערים ניכרים בין השכר הממוצע של העובדים בחברות הביטוח הגדולות לבין העובדים בחברות הבינוניות והקטנות, כנראה כתוצאה מקיומו של רובד גדול בהרבה של מנהלי ביניים ומנהלים בכירים בחברות הגדולות.
כך, בסוף 2010 היו בחמש חברות הביטוח הגדולות כ-12.4 אלף עובדים (גידול של כ-8% ביחס לסוף 2009), שעלות שכרם הממוצעת עמדה על כ-19 אלף שקל, המייצגים שכר ברוטו של כ-11 אלף שקל בחודש. מנגד, בחברות הבינוניות והקטנות - המסורתיות והישירות - היו כ-3,700 עובדים לעומת כ-3,500 עובדים ב-2009. בחברות הללו עלות השכר הממוצעת לעובד עמדה על כ-15.2 אלף שקל, כשהשכר ברוטו המוערך עמד על כ-8,800 שקל לחודש. כלומר, עלות השכר הממוצעת לעובד בחברות הגדולות הייתה גבוהה בכ-25% מהממוצע בחברות הבינוניות והקטנות, לעומת פער של כ-20% (באותו כיוון) ב-2009.
אגב, בשתי קבוצות הביטוח המתרכזות בשיווק ישיר - ישיר ביטוח ו-AIG ישראל - השכר לעובד הממוצע נמוך ביחס לשוק, והן מציגות את השכר הממוצע הנמוך ביותר. זאת, כנראה בשל ריבוי עובדי מוקדים צעירים וחסרי מומחיות וותק. אגב, מצב דומה קיים גם בדקלה של הראל.
בכל אופן, עלות השכר הממוצעת הגבוהה ביותר נרשמה ב-2010 בחברת הביטוח הראל, בניהול מישל סיבוני, כשאחריה ניצבת חברת הביטוח אליהו, בניהול עופר אליהו ובראשות שלמה אליהו, כשהשתיים רשמו עלות שכר חודשית ממוצעת לעובד של כ-25.7 אלף שקל ו-23.5 אלף שקל, בהתאמה.
מקרב חברות הביטוח הגדולות, המעסיקות כאמור כ-77% מסך העובדים בחברות הביטוח ועוסקות במגוון תחומי הביטוח, מנורה מבטחים, שאשתקד נוהלה על-ידי ארי קלמן וכיום מנוהלת על-ידי מוטי רוזן, ניצבת במקום השני בדירוג עלות השכר הממוצעת לעובד. מגדל בניהול יונל כהן, כלל בניהול שי טלמון והפניקס בניהול אייל לפידות, ניצבות אחריה בסדר יורד.
מקרב חברות הביטוח הבינוניות והקטנות בולטת כאמור אליהו, שבלטה לחיוב גם ב-2009, עם עלות השכר הגבוהה ביותר דאז בענף כולו. אחריה ניצבת הכשרה ביטוח, בניהול עופר טרמצ'י, שגם מציגה שכר גבוה ביחס לענף מבחינת העובד "הרגיל". את הרשימה סוגרות כאמור שתי חברות הביטוח הישירות - AIG ישראל וישיר ביטוח - שמציגות את השכר הנמוך ביותר.
לסיום, נציין שמדובר בנתוני שכר הנמוכים באופן ניכר מזה שמקבלים עובדי המערכת הבנקאית. הפער בין ענף הבנקאות לענף הביטוח והפיננסים נובע מההבדל המהותי במעמד ובמצב העובדים "הפשוטים" בביטוח. בעוד שישנם בכירים רבים בענף המקבלים שכר גבוה בכל קנה מידה, הרי שיש גם שורה ארוכה מאוד של פקידות לא מאוגדת (בניגוד לבנקים), המקבלת שכר נמוך יחסית, ואלו הם רוב עובדי קבוצות הביטוח. יחד עם זאת, שלא במפתיע השכר הממוצע שקיים בענף הביטוח גבוה מהשכר הממוצע במשק.
נתונים בניכוי
ניתוח גלובס
עשרת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.