הזכות לשיפוט אינטליגנטי

אתמול (ג') מסר שופט העליון לשעבר אליעזר גולדברג, נציב תלונות הציבור על שופטים, את הדוח השנתי שלו לשנת 2010. זה דוח ממצה ומעניין. האם הוא גם חשוב? ובכן, חשיבותו של מסמך כזה נמדדת על-פי מידת יישומו, ובעניין זה אין מקום לאופטימיות רבה.

גם מכיוון שבדוח עצמו מפורטים מקרים של המלצות שלא טופלו; וגם משום שהמסמך הנוכחי לוקה בהפניית אצבע לא ממוקדת במידה מספיקה.

ביקורת אנונימית

כאשר מספר גולדברג על תלונות שנמצאו מוצדקות, אין לנו כתובת לתלונות הללו. נגד שופט משפחה, למשל, נמצאו 8 תלונות מוצדקות. מי הוא אותו שופט? גולדברג נמנע מלנקוב בשם המפורש.

הסיבה הניתנת בדרך-כלל לאי-ציון שמות הוא החשש מפגיעה בשופט. אבל כאשר אין זהות, נעשה עוול לכלל שופטי המשפחה, שכולם חשודים שבהם המדובר. אולם מעבר לכך, אי-ציון השם מנטרל במידה רבה את אלמנט ההרתעה, כי השופטים אומרים לעצמם: לא נורא, ממילא תוטל האחריות למחדלי באופן אנונימי.

הדוגמה של לינדנשטראוס

הבעיה הייתה קיימת פעם גם בדוחות ביקורת המדינה, עד שבא מיכה לינדנשטראוס והצמיד זהות לגורמים המבוקרים. העובדה הזאת שינתה במידה דרמטית את היחס של המבוקרים לדוח. במקום האדישות וחוסר האכפתיות, באה מודעות לכך שמי שאחראי למחדלים, או מי שלא יישם המלצות - זהותו תיחשף. וזה כבר מאוד לא נעים, במקרה הטוב.

"כשלים במינוי"

אם אני קורא נכון את דוח גולדברג, אז הבעיה המרכזית בו היא מידת התאמתם, ובעיקר אי-התאמתם, של שופטים לא מעטים לתפקיד השיפוטי.

"אני תוהה לעתים כיצד מונה אותו שופט לתפקידו", כותב הנציב על תלונה מוצדקת נגד אחד השופטים. "היו כשלים במינוי", קובע גולדברג - ודורש "לראות תוכנית ברורה כדי למנוע מצבים מביכים כאלה". מביכים זו מילה ממש עדינה לכך שבגלל שופטים כאלה נעשה עוול, לפעמים משווע, לעתים טרגי.

קובלים אצלנו רבות על הסחבת בבתי המשפט. אין ספק כי שופטים בלתי מתאימים מחמירים מאוד את המצב. שופט שאינו ראוי גורם לא רק לאי-צדק, אלא גם לטיפולים ממושכים ללא צורך בתיקים המובאים בפניו. ובדרך-כלל זה לא נגמר אצל אותו שופט, אלא מוגש גם ערעור, כך שבזבוז הזמן הולך ומתמשך.

בדיקות תקופתיות

יש במערכת די אנשים אינטליגנטים כדי לדעת מה צריך לעשות. הבעיה היא שלאנשים אלה אין הדחף והאומץ לעשות את הנחוץ. אולי הדוח ימריץ את דורית ביניש ואת השר יעקב נאמן.

כשלעצמי, אני חושב שתפקודם של שופטים צריך לעבור בדיקה כל תקופת זמן מסוימת. נגיד 4 שנים, אולי 5. ומי שיימצא שתפקודו היה לקוי, יש להוציאו בכל הכבוד מהמערכת.

צריך לגמור עם העניין הזה של שופט לכל החיים, לא משנה אם הוא טוב או רע. זה צריך לשנות - כי זה מאוד משנה לגבי האזרחים המבקשים לממש את זכותם לשיפוט הוגן ואינטליגנטי.