מבחן דרכים: שברולט ספארק - ניסוי במיסוי

כל סטודנט מתחיל למנהל עסקים לומד ביומו הראשון באוניברסיטה על "ארבעת המ"מים" של עולם השיווק: מוצר, מחיר, מיצוב ומכירות. אבל כשמדובר בשוק הרכב הישראלי קיימת עוד "מ"ם" אחת, שהשפעתה על השוק והשיווק גדולה לא פחות.

מדובר במ"ם של מיסוי הרכב, שעיצב ב-15 השנה האחרונות את דמותו של שוק הרכב בארץ הלכה למעשה. כך למשל, ביטול הפטור ממע"מ וביטול ההכרה על ההוצאות של כלי רכב מסוימים, הפיל סגמנטים שלמים של השוק ורומם אחרים: "קבוצות המחיר" שנקבעו לצורך חישוב "שווי השימוש" ברכב צמוד הפכו לתבנית קשיחה, שקבעה אילו דגמי רכב יימכרו יותר מאחרים ומה יהיה מחירם; והמיסוי על הדלק הפך טכנולוגיות הנעה דוגמת דיזל לבלתי רלוונטיות.

המיסוי שמעצב את דמותו של שוק הרכב הישראלי כיום הוא המס הירוק. בתוך פחות משנתיים הצליח מס "סביבתי" זה לשנות כמה מהרגלי רכישת הרכב המושרשים של הלקוח הישראלי, ולהצמיח סגמנט חדש ומשגשג של מיני-מכוניות, שחלק נכבד מהן מצוידות - מי היה מאמין - בתיבת הילוכים ידנית.

נזכיר, שההטבה הירוקה במס הקנייה שמעניק האוצר היא בגודל כספי קבוע ובהתאם לרמת הזיהום של הרכב, ולפיכך משקלה היחסי גדול יותר ככל שהרכב זול יותר (ולהפך). במקרה של מיני-מכוניות בסיסיות, שמחיר ה-CIF הממוצע שלהן (אחרי משלוח ולפני מסים) נע סביב כ-5,000 דולר בלבד (כן, פחות מ-20 אלף שקל, זו לא טעות דפוס), הזיכוי של המס הירוק, בגובה כ-15 אלף שקל, שקול להפחתה של כמעט 45% ממס הקנייה. פירוש הדבר, שהיבואן יכול להציע מכונית כזאת לציבור הישראלי מוכה-המס במחיר "מציאה" של משפחתית משומשת בת שלוש, להותיר מרווח מספק להנחת ליסינג נאה, ואחרי הכול עוד להרוויח לא מעט כסף.

כל היבואנים יודעים לעשות חשבון זה, ולפיכך מוצף כיום השוק הישראלי בשלל מיני-מכוניות, שנחטפות כלחמניות חמות. המצטרפת האחרונה, בינתיים, לפלח היא שברולט ספארק, שמגיעה אלינו מקוריאה.

מנפנפת בנוצותיה

המכונית פותחה במסגרת פרויקט שהחל עוד בימי הזוהר של GM, ועיצובה שופע אופטימיות וביטחון עצמי. ספארק מנפנפת בנוצותיה כאילו הייתה מכונית פנאי אופנתית, ולא רכב שנרכש בשל שיקולי תקציב. יש לה קשתות גלגלים ענקיות, גג גבוה, יציבה מתריסה, דלת אחורית זקורה וחרטום רב-הבעה עם פנסי ענק וגריל רב-שכבתי שלא היה מבייש טנדר אמריקני. רק החישוקים הזעירים, עם כיסויי הגלגלים ב-20 שקל לרביעייה, מחזירים את הפרופורציה.

למרות החישוקים התוצאה הסופית היא עיצוב רענן ומרענן, שמתקבל היטב גם בקרב צעירים בגילם וגם בקרב צעירים ברוחם - שתי קבוצות גיל עם הפרש של כ-50 שנה ביניהן, שמהן מגיעים רוב הלקוחות בפלח זה.

גם בתא הנוסעים נושבת רוח מרעננת. עמדת הפיקוד נראית כאילו תוכננה על-ידי בוגרי מכללת העיצוב של פלייסטיישן, והיא משלבת בתוך צביר זעיר שעון מהירות אנלוגי, גדול ושימושי ומחשב דרך דיגיטלי עתיר נתונים ומוקף מתגים שמספק למתבגרים הפוגה מהאייפוד שלהם. עמדת הפיקוד המשנית משולבת אינטגרלית לתוך הקונסול, והמכלול כולו נראה כאילו הושקעה בו מחשבה רבה.

היצרנים בפלח הזה פיתחו זה מכבר טקטיקה שאפשר לקרוא לה "פסיכולוגיה מרחבית". קרי, איך לגרום לנוסעים להרגיש שהרכב מרווח מכפי שהוא באמת. אנשי שברולט השיגו זאת באמצעות שמשה קדמית ענקית; מושבים גבוהים, שמציבים את נוסעים בקו הראייה של מכוניות גדולות יותר; וגג סופר-גבוה, שמותיר הרבה מאוד אוויר חופשי גם מעל לפדחתם של נוסעים בוגרים. עם זאת, זו עדיין מכונית קטנטנה עם בסיס גלגלים שקצר בכמעט 25 ס"מ מהממוצע בפלח הסופר-מיני.

כמו כל המכוניות בפלח זה, מי שינסה לשנע מאחור נוסעים מבוגרים בגודל "מדיום" ומעלה בנסיעה ממושכת יגלה, שהסטטוס החברתי שלו דועך פלאים, ולא משנה כמה "לייקים" הוא מקבל באתר הפייסבוק. מנגד, צריך לזכור שרוב הלקוחות בפלח משתמשים בחלק האחורי של הרכב רק לשינוע ילדים ו/או מטען, כך שמגבלות מרחב הרגליים מאחור, כמו גם תא המטען הזעיר, הן סוגיות לא רלוונטיות.

איכות הייצור סבירה וכצפוי איכות החומרים משדרת תחושה של חיסכון אובססיבי, אם כי השימוש בצבעים ובטקסטורות מעניינות מדחיק זאת.

 אינפו: שברולט ספארק

קטנה ומתוחה

מכוניות מיני תוכננו בעיקר לשימוש עירוני, ובשטח המחייה הטבעי שלה ספארק אכן זוהרת במלוא העוצמה. היא מבצעת פניות פרסה "על המקום" ברחובות עירוניים, מזנקת במרץ מרמזור לרמזור, משתחלת כמו לטאה בין מכוניות ומתמקמת במרווחי חניה מזעריים.

היא מפגינה גם יציבות סבירה בכבישים בין-עירוניים מהירים ולא כושלת על כבישים מתפתלים, אם כי צריך להיות מודע למגבלותיה: חישוקים זעירים, מרכז כובד גבוה יחסית והגה קליל, הם לא מתכון לחריכת אספלט מתפתל בגליל. נוחות הנסיעה קופצנית מעט, אבל סבירה בהחלט לרכב עירוני זעיר.

מנוע 1.2 הליטר הוא יחידה קטנה ומתוחה, שמפיקה את שיא המומנט שלה בסל"ד גבוה וקולני. אבל מי שלא ירחם על המנוע וישתמש בתיבה הידנית כדי לדחוק אותו אל הקו האדום, יגלה שהמרץ של המכונית הזו אינו נופל משל כל סופר-מיני מודרנית ושהסחיבה בעליות מספקת - הישג שאינו מובן מאליו בפלח. בנהיגה כזו צריכת הדלק הריאלית תעמוד על כ-15 ק"מ לליטר, רחוק מהממוצע המוצהר אבל עדיין מכובד. התיבה הידנית קלילה ונעימה לתפעול, וקרוב לוודאי שתיבה אוטומטית (שתופיע בשנה הבאה) תפחית מהמרץ.

בשורה התחתונה שברולט ספארק היא ניסוי במיסוי שיש לו כיסוי. היא ממנפת את הטבות המס הירוקות כדי להציע ללקוחות בארץ אלטרנטיבה "מהניילונים" לרכב משומש, ומשתמשת בעיצוב שלא מבייש את בעליו בפרהסיה - בתג מחיר אטרקטיבי (67 אלף שקל) ובמנוע נמרץ כדי לחנך את הקהל הישראלי לחזור לתיבת הילוכים ידנית לרכב חסכוני. מאות המכוניות שנחטפו עד כה מלמדות, שהניסוי הצליח, לפחות בטווח הקצר.

מתחרות

יונדאי i10

ב-64 אלף שקל בלבד מציעה יונדאי את הגרסה הידנית של i10 הקטנה. יש לה חמש דלתות ואבזור סביר והיא מציעה מרווח פנים מתקבל על הדעת, תא מטען שימושי ואיכויות דינמיות של מכונית סופר-מיני. הביצועים של מנוע 1.1 הליטר בהספק 69 כ"ס מתונים למדי, אבל הנהג יכול להתנחם בצריכת דלק ממוצעת מוצהרת של כ-21 ק"מ לליטר. בגרסה האוטומטית יש מנוע גדול וחזק יותר

סוזוקי אלטו

סוזוקי אלטו החלה את ה"קאמבק" של מכוניות המיני בישראל בזכות עיצוב מודרני, מרווח פנים הגיוני (למרות שמרחב המטען מזערי ואין חלונות נפתחים מאחור) ויכולת תמרון זריזה בעיר. מנוע 3 הצילינדרים בנפח 1 הליטר שלה מתאמץ בעומס, אך צריכת הדלק הריאלית שלו מרשימה. היתרון הגדול הוא, כמובן, המחיר הזול ביותר בארץ לרכב "מהניילונים": 60 אלף שקל לגרסה הידנית

פיז'ו 107

במחיר כמעט זהה למחירה של ספארק מציעה פיז'ו את האלטרנטיבה האירופאית לאסיאתיות. למכונית הקטנה, שמיוצרת לצד גרסה מקבילה של טויוטה באירופה, עיצוב "שיקי" ואלגנטי, שמזכיר מכונית קופה קטנה והופך אותה לפריט אופנתי ברחובות הכרך. היא פחות מרווחת מספארק והחלונות האחוריים שלה לא נפתחים. מנוע 1 הליטר שלה מספק למרכב הקליל ביצועים סבירים וחיסכון מופלג