אקמול, נורופן, אגיסטן, קל-בטן, אוטריווין, פולידין - תרופות מוכרות, שנמצאות בכל בית, משמשות גם לטיפול בתינוקות וילדים. לפעמים נמנעים מהן כי "לא טוב יותר לקחת מדי תרופות", ולפעמים לוקחים כי "למה סתם לסבול". התהליך בדרך-כלל לא יכלול התייעצות עם רופא, ורק לעתים נדירות עם רוקח. תרופות ללא מרשם הן המקרה שבו כולנו החולה, הרופא והרוקח בו-זמנית.
הפגיעה שספגה הצעירה שירלי מרדר, ככל הנראה מנטילת מינון גבוה של נורופן, העלתה שוב את החששות מפני התרופות הללו. עתה, כשמרדר יצאה מכלל סכנה, שבים החיים למסלולם.
רגע לפני שנאפסן את שאלותינו לגבי תרופות מרשם בארון האמבטיה, הנה כמה דברים שאולי שווה לדעת עליהן.
1. מתי תרופה הופכת לנטולת מרשם?
- תרופות ללא מרשם אינן שונות מהותית מתרופות מרשם, אלא שהן בעצם תרופות מרשם שיש איתן הרבה ניסיון. בדרך-כלל לאחר תקופה של 10-20 שנה, ולפעמים אפילו פחות, אם התרופה היא כזו שיש היגיון למכור אותה ישירות לצרכן, חברת התרופות יכולה להגיש בקשה למשרד הבריאות. בדרך-כלל יסתמך המשרד על התקדימים מחו"ל.
"תרופה שניתן למכור אותה ללא מרשם היא בדרך-כלל כזו שהיא פשוטה לשימוש, בטוחה יחסית, שהחלון התרפויטי שלה גדול - כלומר שהיא בטוחה גם במינונים הרבה יותר גבוהים מהמומלץ, ולכן למשל לא ניתן להתאבד בעזרתה", מסביר שי וגנר, בעברו רוקח ומנהל בית-מרקחת והיום מנהל בחברת טבע. "כמו כן, לא נהוג לתת ללא מרשם תרופות ממכרות, שיש מי שמשתמש בהן כסמים".
אבי אובל, ראש ארגון תל"מ (תרופות ללא מרשם) ומנכ"ל חברת מדיטרנד, מוסיף כי בישראל ישנן תרופות שיוצאות למכירה ללא מרשם למרות שאין ניסיון של עשרות שנים של שימוש בהן, משום שישנה תפיסה שהציבור ירוויח מהנגישות שלהן יותר מכפי שיפסיד.
למשל, תרופת פוסטינור, גלולת "היום שאחרי" למניעת הריון לאחר קיום יחסי מין, הוצאה למכירה ללא מרשם בהנחה כי כך יוכלו נשים שמעוניינות להפסיק הריון לא רצוי, להגיע לתרופה במהירות ובקלות כדי לבצע את המהלך בזמן, כשהחלופה יכולה להיות הפלה - הליך הרבה יותר מסוכן ויקר למערכת הבריאות. כלומר, מדובר בשאלה של ניהול סיכונים.
2. האם בישראל צורכים הרבה תרופות ללא מרשם?
לדברי אובל, רק 14%-15% מההקצאה של הצרכן הישראלי למוצרי בריאות מיועדת לתרופות ללא מרשם, לעומת בערך רבע ברוב המדינות המערביות. הנתון הזה הוא כספי, ואינו מעיד על מספר הקפסולות הנצרכות.
"ישראל היא אחת המדינות היחידות שבהן חלק מתרופות המרשם נכללות בסל הבריאות, ולכן מחירן נמוך יחסית", אומר אובל. "כמו כן, יש שוק יחסית לא מפוקח של מוצרים מתחרים, שהמחירים שלהם הם לפעמים גבוהים".
כרבע מהתרופות ללא מרשם הנצרכות בישראל הן תרופות נגד כאבים, כרבע נגד שיעול וצינון וכ-10% תרופות לעיניים, לעור ולעיכול.
3. יש מוצרים שאתם חושבים שהם תרופות ללא מרשם, אבל הם לא.
כשאתם מגיעים לרוקח ומבקשים תרופה למחלה מסוימת, הוא ישאל לפעמים "האם אתם רוצים משהו טבעי?". תוספי תזונה הם מוצרים שמופקים מצמחים שגוף האדם אמור להכיר מראש, ולכן הם אינם זוכים לפיקוח כתרופות.
למשווקות של תוספי התזונה אסור לטעון כי למוצרים יש סגולות ריפוי, אלא אם נבדקו מחקרית. לעתים הן עושות זאת בכל זאת, והפיקוח על העניין דל. משרד הבריאות אינו מפקח על מינוני החומר הפעיל בתרופה או על כך שהחומר הפעיל יהיה בכמות זהה בכל קפסולה.
ישנה גם קטגוריה שלישית: תכשירים רפואיים, שמוגדרים בחוק כמכשירים רפואיים, אפילו שהשם הזה נוצר כדי לכלול מוצרים כמו סטנטים, קטטרים ומערכות הדמיה.
התכשירים הרפואיים הללו, כמו למשל מוצרים לכאב גרון כמו רוניות, פרופוליות, או רוב המוצרים בקטגוריות של הכינים ושל פצעי הבגרות, הם מוצרים שנרשמו גם בעולם (בדרך-כלל באירופה) כמכשירים רפואיים, ולכן ניתן לשווקם גם בארץ תחת הגדרה זו. בדרך-כלל מדובר במוצר שהחומר הפעיל בו לא נכנס ממש לתאים בגוף, אך יש גם חריגים לכלל הזה.
בעיקרון, הפיקוח על תכשירים רפואיים, בישראל ובחו"ל, נמוך מאשר הפיקוח על התרופות. "במוצרים הללו החברות אמורות לפקח על עצמן", מסביר זאת אובל. אם בסופו של דבר גילה צרכן כי המוצר אינו עושה את מה שהתיימר לעשות, הוא יכול לתבוע את החברה, אך אלה כמובן מקרים נדירים מאוד.
"במוצרים הללו אני נוהג לבדוק מי האבא והאמא של המוצר", אומר אובל. "אם מדובר במוצר המשווק למשל על-ידי טבע או MSD, כנראה שהטענות שלו מגובות. אם זו חברה לא מוכרת - אז מי יודע".
- איך ניתן להבדיל בין המוצרים הללו לבין תרופות?
אובל: "לא ניתן. לצרכן זה קשה. נהוג להציג את המוצרים הללו בצורה דומה מאוד לתרופות, עם גרפיקה דומה, יש להן גם עלון לצרכן". אם המוצר נמכר מחוץ לדלפק הרוקח, והוא קצת יותר יקר ומפרסמים אותו בהרחבה, יש סיכוי טוב שאיננו תרופה.
4. האם מותר לפרסם ולקדם תרופות ללא מרשם?
מותר, אך משרד הבריאות מפקח על הטענות בפרסומות ברמה כזו שבדרך-כלל זה לא כדאי. בבית-המרקחת לא ניתן להציג את התרופות על המדף עצמו אלא אם התקבל לכך אישור מיוחד. לכן, רוב המוצרים שאתם נתקלים בפרסומות שלהם בתוך בית המרקחת, אינם תרופות.
חברות התרופות, כמו גם החברות המשווקות מכשירים רפואיים ותוספי תזונה, נוהגות לתמרץ את עובדי בית-המרקחת, כולל את הרוקחים, למכור כמויות גדולות יותר. "עושים תחרויות, משחקים, זה כיף", אומר וגנר.
אובל: "אין שום בעיה בקידום של מוצרים רפואיים כל עוד זה נעשה לפי החוק ותחת הקוד האתי של כל חברת תרופות".
- זה לא גורם לצריכה של תרופות שאין בהן צורך?
"בדרך-כלל התמרוץ הוא לקידום של תרופה על פני המתחרה שלה, והתגמול הוא קבוצתי ולא עבור רוקח אחד. אני לא מאמין שנמכרות תרופות שאנשים לא צריכים".
5. האם ניתן לקנות תרופות ללא מרשם מחוץ לבית-המרקחת?
עד לפני כ-5 שנים, תרופות ללא מרשם ניתנו על-ידי רוקחים בלבד. בשנים האחרונות מיושם בישראל מהלך שאומץ מארה"ב, לפיו כ-100 תרופות יימכרו גם בחנויות מזון ובחנויות נוחות ובמדפים רגילים של רשתות פארם, בתנאים מגבילים. הכוונה גם כאן היא להגדיל את הנגישות של תרופות הנחשבות בטוחות ויומיומיות, לאפשר לאנשים להצטייד באקמול, למשל, בלי לעמוד בתור.
בינתיים המהלך לא נחשב להצלחה גדולה בישראל. "ברשתות הפארם זה הולך נהדר", אומר אובל. "המגבלות שהטיל משרד הבריאות, הן על נקודת המכירה והן על חברת התרופות - למשל מגבלות לגבי גודל החבילה ואופן הדפסת המידע עליה, שהפכו את המהלך לפחות כדאי עבורן. אני מאמין שזה עניין של זמן עד שהשינוי הזה יוטמע".
6. מהם הסיכונים בתרופות ללא מרשם?
* מינון יתר: מינוני יתר של תרופות ללא מרשם יכולים להיות מסוכנים, כפי שראינו השבוע, אולם מדובר במקרים נדירים, שכן תרופות שמקבלות אישור להימכר ללא מרשם הן כאלה שהסיכון במינון יתר שלהן הוא נמוך.
* השפעה לטווח ארוך: ישנן תרופות שבמתן חד-פעמי אין בהן סכנה, אולם במתן ממושך הן יכולות לגרום נזק, וכדאי להתייעץ עם רופא כדי לוודא מעקב נכון אחר המדדים הרפואיים שיכולים להתריע בזמן על היווצרות בעיה.
* תגובה בין תרופתית: הסיכון הגדול ביותר הוא כנראה תגובות בין תרופתיות מסוכנות. לא כל רוכשי התרופות מתייעצים עם הרוקחים באריכות, ולכן איש אינו מבקר האם נטילת כמה תרופות יחד יכולה לגרום לסכנה, או להפחית מההשפעה של אחת התרופות. כך למשל, ישנו סוג של אנטיביוטיקה שמפריע ליעילות של גלולות למניעת הריון.
וגנר: "לרוקחים אין פרוטוקול ברור של רמת הייעוץ שהם צריכים לתת. הרוקח אוהב לייעץ, אבל התור ארוך, והלחץ למכור במהירות וביעילות הוא רב. מי שלא מתייעץ מיוזמתו, עלול שלא לקבל ייעוץ כלל".
אובל: "כאשר נוטלים תרופה לראשונה, אני ממליץ בכל זאת להתייעץ עם רופא, או לכל הפחות להתייעץ ארוכות עם רוקח. תרופות ללא מרשם נועדו למצבים שהחולה כבר מכיר".
7. האם זול יותר להצטייד במרשם כדי לקנות תרופה ללא מרשם?
רבות מן התרופות ללא מרשם נכללות בסל הבריאות, וכולן זולות יותר כאשר רוכשים אותן עם מרשם.
"זוהי כנראה אחת הסיבות לכך שבישראל חלקן של התרופות ללא מרשם בהוצאה האישית על בריאות נמוך", אומר אובל. "לא רק שהמחיר נמוך אלא שאם כבר הגעת לרופא, הוא עלול לומר לעצמו - מה, אני ארשום לו אקמול? עדיף שאתן לו משהו רציני".
8. כבר קניתי את התרופה. שווה להפחיד את עצמי עם העלון?
חשוב מאוד לקרוא את העלון לצרכן. הוא כולל לא רק מידע על תופעות הלוואי האפשריות, שהוא אכן מחמיר יחסית, אלא גם על אופן נטילת התרופות ועל אוכלוסיות מסוימות שלהן התרופה אינה מיועדת, או שחייבות בפיקוח רופא. בעולם התרופות ללא מרשם, העלון לצרכן הוא הייעוץ הרפואי הכי משמעותי שתקבלו.
מרשם ללא רופא - האם כדאי?
הפתרון לקיצור התורים אצל הרופאים לא עובר בהכרח דרך תרופות ללא מרשם. חברת קומסיין, המתמחה בחתימות אלקטרוניות, מטמיעה בחודשים האחרונים בקופות-החולים הכללית, מכבי ומאוחדת, מערכת שתאפשר לרופאים לחתום באמצעים ממוחשבים.
התוצאה הישירה של המהלך היא שהחולים לא יהיו חייבים להגיע פיזית לחדר הרופא, אל האחות או אפילו לפקס, כדי לקבל את המרשם. "נלך לרופא רק כשאנחנו חולים", אומר זאב שטח, מנכ"ל החברה.
שטח מסביר כי כ-70% מהמרשמים ניתנים לתרופות למחלות כרוניות. כל 3 חודשים יש לחדש את המרשם, אך החידוש הזה נעשה כמעט באופן אוטומטי.
בשיטה של קומסיין, אם אין בעיה מיוחדת, המרשם יתחדש אוטומטית או לאחר אישור רופא במחשבים המרכזיים של קופות-החולים, וישודר למערכות של רשתות הפארם ובתי-המרקחת, שם ניתן יהיה לרכוש את המוצר בלי שום חתיכת נייר.
"אם אכן כל 70% החידושים הללו ייעשו טלפונית או בחידוש אוטומטי ללא תור, המהלך יחסוך חצי שעה ביום מכל חולה, ומעם ישראל, לפי החישובים שלנו, ייחסכו 5 מיליארד שקל לשנה באיבוד זמן עבודה, בהידבקות במחלות ובמקרים שבהם לא הספקנו להגיע לרופא", אומר שטח.
יתרון נוסף הוא שחתימה אלקטרונית, לעומת מרשם, כמעט ואיננה ניתנת לזיוף.
סביר להניח כי המעבר יהיה אטי. לא כל החולים הכרוניים יוותרו על המפגש עם הרופא, לא כל הרופאים יהיו מוכנים כך לשחרר את החולה בלי לחייב אותו, באמצעות המרשם, להגיע מעת לעת לבדיקה. כמו כן, לא כל החולים המבוגרים או השמרנים יותר יהיו מוכנים לשנות את אורחות חייהם ולוותר על מרשם הנייר שנוסך בהם ביטחון. אך גם במגבלות האלה מדובר בחיסכון משמעותי.
שירותי בריאות כללית היא הקופה המתקדמת ביותר במהלך, וכבר העבירה 1,000 רופאים למערכת, שתעלה לה כמה מיליוני שקלים ויכולה לחסוך לה לדברי שטח מעל 40 מיליון שקל לשנה בזמן רופאים, אם אכן כל החולים הכרוניים יועברו לשיטה זו.
כתבות
ני"ע
