רויטר על הדולר: "בנק ישראל השתמש כמעט בכל הארסנל"

"אנחנו מוטרדים מאד; להערכתנו, בנק ישראל השתמש כבר כמעט בכל ארסנל הכלים שברשותו - וזו בעיה מאד קשה", אומר בראיון ל"גלובס" ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חיסונים פיננסים, העוסקת בתחום ייעוץ וליווי פיננסי להתנהלות כספים של מעל ל-500 חברות מובילות במשק, אשר אחראיות לייצור של כ-50% מהתוצר העסקי של ישראל.

"רק אם הסיכון הגיאופוליטי של ישראל יעלה בחדות - אז הדולר יתחזק כנגד השקל. להערכתנו, שוק המט"ח מתעלם מכך ולא מתמחר את הסיכון הזה כיום. כבר ב-15 במאי צפויה לצאת לדרך אינתיפאדת הפייסבוק ובספטמבר הקרוב מתכוונים הפלסטינאים להכריז על מדינה באופן חד-צדדי. אי-קבלת ההכרזה שכזו ע"י ישראל עלולה להוביל לחרם בינלאומי כנגד ישראל, שהנפגעות המרכזיות ממנו יהיו היצואניות הישראליות, אותן אנו מזהירים כיום", הוא מזהיר.

נציין כי בשלוש השנים האחרונות יותר מהוכפלו יתרות המט"ח של בנק ישראל מרמה של כ-30 מיליארד דולר לכ-75 מיליארד ד' כיום. לדעת רויטר בנק ישראל יכול להמשיך ולקנות עוד דולרים, "אך היקפי הרכישה לא יהיו כה גדולים".

נראה כי אסור להתעלם מדבריו אלו של ד"ר רויטר, מי ששימש בעברו כדילר הראשי של בנק ישראל בבורסה וכיהן כיו"ר במספר ועדות השקעות של גופים מוסדיים, אשר מתאר כיצד עזרה החברה בשנים האחרונות גם למדינת ישראל לשנות את אופן פעולתה בתחום המט"ח. "במסגרת הייעוץ שסיפקנו למכון היצוא בשנת 2008, הכנו עבורם עבודה בהיקף ענק עם סדרה של המלצות כיצד לטפל בספקולנטים שמחזקים את השקל, שהגיע אז לשפל של 3.23 שקלים. זה היה בתקופה שבנק ישראל הכריז שהוא לא יתערב בשוק המט"ח.

"המחקרים הראו שהתערבויות של בנקים מרכזיים בשוק המט"ח מאד עוזרות. בנוסף, המלצנו לבנק המרכזי לא לפעול באופן גלוי (נזכיר כי בתחילה הכריז בנק ישראל אל היקף ההתערבות היומית, אך לאחר מכן חדל מלהצהיר על מועד והיקף התערבויותיו בשוק), כמו כן המלצנו להימנע ממסוי על הספקולנטים הזרים, שלדעתינו אינו אפקטיבי והיו גם המלצות נוספות. בנוסף המלצותינו הגיעו גם לשר האוצר, שטייניץ, ולחשב הכללי, שוקי אורן, להם הצענו להגדיל את היקפי עסקאות ה-SWAP על החוב החיצוני.

"אנו מעריכים שהמחקרים וההמלצות שהצגנו עזרו מאד להניע את הנגיד לפעולה. הבנק המרכזי החל לפעול בשוק לפני כשלוש שנים ולמעשה כיום הוא מבצע אחת לאחת כמעט את כל המלצותינו. גם ההמלצות שהועברו לאוצר מיושמות בשוק מאז. פעולות אלו שינו את התמונה ותמכו בדולר, שבמהלך התקופה הגיע לשיא של 4.26 שקלים באפריל 2009. אם לא היו עושים את זה - היה היום שערו של הדולר נמוך מ-3 שקלים, מעריך רויטר. נציין כי שער הדולר הממוצע בשנת 2009 עמד על 3.94 ש' וב-2010 על 3.73 ש', כך שבפועל הצליחה ההתערבות של בנק ישראל להגן על היצוא הישראלי מפני התחזקות השקל", אומר רויטר ומרעיף מחמאות על נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר "הוא נגיד טוב מאד. בלעדיו היה לנו פה אסון".

עם זאת, רויטר מוצא גם טעות משמעותית בניתוח הנוכחי של בנק ישראל ואותה הוא ממליץ לתקן. "בנק ישראל קונה למעשה את סל המטבעות, אך הסל הנרכש כולל התייחסות גם ליבואנים וגם ליצואנים, לכן הוא כולל מרכיב גדול מדי של אירו ביחס לדולר (סל זה כולל רק כ-65% חשיפה לדולר). זאת, לעומת הסיכון האמיתי הכרוך כיום בשינויים בשערי החליפין שהוא על היצואנים - והסל שלהם מורכב מחשיפה דולרית גדולה יותר, בשיעור של כ-85% . לכן, על בנק ישראל לשנות את היחסים בסל המטבעות אותו הוא רוכש במסגרת ההתערבויות, לטובת היצואנים".

עלייה בתנודתיות

רויטר מסרב להתנבא ביחס לכיוון השוק ורמתו ומסביר כי מחקרים אמפיריים שנערכו על המלצות שניתנו בתחום המט"ח הוכיחו כי הן "לא מחזיקות מים ושוות כקליפות השום". הוא מזכיר כי לפני כשנה, כשהאירו נפל לרמות של 1.2 דולרים, פורסם סקר לפיו 90% האמינו שהאירו והדולר יגיעו לשוויון. בחיסונים פיננסים העריכו אז שעדיף לקנות אירו. ואכן, השיוויון לא הגיע והאירו חזר אל מעל ל-1.4 ד'.

"גם בדולר-שקל כולם חושבים כיום שהדולר ימשיך ליפול, אבל יכול מאד להיות שדווקא בגלל זה אנחנו קרובים לסוף הירידה וזה הזמן לפעול הפוך, אבל הערכה זו טובה בדיוק כמו ההערכה כי הדולר יוסיף להיחלש - דעה לה שותפים רבים כיום. הגורם היחיד אליו אנו מוכנים כנראה להמר הוא עלייה נוספת ברמת התנודתיות של השקל ביחס למטבעות המרכזיים ולכן זה זמן בו צריך להגדיל את שיעור הגידור".

ההצלחה הגדולה ביותר

רבים מכירים את שמו של ד"ר רויטר וקוראים את דעותיו וספריו, אך זוהי הפעם הראשונה בה נחשפת הפעילות של החברה שהוקמה בשנת 1994, שבראשה הוא עומד. משרדי החברה ממוקמים בפארק המדע שבנס ציונה, הרחק מלב הסיטי התל אביבי והיא אינה מפרסמת עצמה או מעסיקה יחצנים ומקפידה להישאר מאחורי הקלעים, אך שמה עובר מפה לאוזן בצמרת קהילת העסקים וקובעי המדיניות הכלכלית בישראל, והיא שהובילה למהלכים שהשפיעו ומשפיעים באופן דרמטי, הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו, על כלכלת ישראל.

רויטר מציין כי יתכן וההצלחה הגדולה ביותר של החברה, הינה האזהרה החד משמעית שהעבירה ללקוחותיה - חצי שנה לפני נפילת ליהמן ברדרס - להוציא את כל הכסף שלהם מבנקי ההשקעות בארה"ב ולהעביר את הכסף לבנקים ישראליים או בנקים אירופאיים גדולים. ההמלצה גם כללה הצעה למכור את האג"ח של בנקים אמריקניים שבהן החזיקו הלקוחות. ההמלצה הזו הועברה לקרוב ל-50 חברות שנסחרות בנאסד"ק, אשר אותן מלווה חיסונים פיננסים. "בכך הצלחנו להציל מאות מיליוני דולרים של לקוחותינו", הוא מתגאה.

בהתייחסות לסיכונים הקיימים בעולם, החברה מוטרדת מאד מבועת הנדל"ן שמתפתחת בסין, וזאת כאשר שני שלישים מהצמיחה הסינית מבוססת על נדל"ן ונגזרותיה. להערכת החברה "כאשר זה ייעצר או יתפוצץ מחירי הסחורות שוב יקרסו והדבר יפגע חזק בכלכלות מבוססות יצוא סחורות דוגמת אוסטרליה, ברזיל, קנדה, אשר יגררו אחריהן את העולם להאטה בצמיחה ולפגיעה במשקי היצוא האירופאיים, מה שעלול להוביל שוב לבעיה גם בשוקי המניות".

למרות הסיכונים הרבים הקיימים כיום בעולם, טוענים בחיסונים פיננסים כי הישראלים שמרכזים מעל ל-90% מתיק הנכסים שלהם בהשקעות בישראל - מסכנים את עצמם. לדבריהם, "חייבים לפזר את ההשקעות. לפחות שליש מההשקעות של הישראלים חייב להיות בחוץ. לא משנה איפה. אם אתם פוחדים מהחשיפה המטבעית - תגדרו, אבל תשקיעו בחו"ל".

חברות ריאליות, לא ספקולנטים

חיסונים פיננסים מעסיקה כ-50 עובדים שהתקבלו לאחר סינון קפדני ודרישות סף גבוהות במיוחד (1-2 מתקבלים מכל 500 קורות חיים שמגיעים לחברה). מנהלי סיכונים פיננסיים, כלכלנים בכירים, מעריכי שווי, רו"ח, דילרים ומתמטיקאים שסיימו בהצטיינות את לימודי המימון בתואר השני ועברו הכשרה מעמיקה, נותנים ללקוחות החברה ייעוץ עסקי, כלכלי ופיננסי, הכולל גם שירותי ביצוע בחדר עסקאות, מתן חוות דעת כלכליות והערכות שווי, תוך התמקדות בניהול הסיכונים הפיננסים.

לגבי חדר העסקאות של החברה, שהוא הגדול ביותר מחוץ למערכת הבנקאית בישראל, עם עסקאות בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד דולר, מציין רויטר כי "השירותים שניתנים בו מיועדים לחברות עם פעילות ריאלית, אשר נדרשות לביצוע הגנות וגידורים של סיכוני מט"ח הנובעים מפעילותן ולא לספקולנטים פרטיים. חדר העסקאות משלים את הייעוץ ומספק שירותי המרות מט"ח ושירות גידורי מט"ח וריבית במגוון רחב של כלי גידור החל מעסקאות FORWARD ועד אופציות וסוואפים. הדילרים מבצעים מול הבנקים את פעולות הגידור שהיועצים המליצו עליהן ללקוחות וזהו חדר העסקאות היחיד בשוק שיש בו הפרדה בין יועצי ניהול סיכונים ודילרים. אנחנו הנציגים של הלקוחות שלנו מול הבנקים, הכסף לא שוכב אצלנו ואין לנו נוסטרו, כל הפעולות נעשות בתאום עם הנהלות הכספים של הלקוחות שלנו. אנחנו לא מקבלים אחוזים לפי מחזור ואין לנו שום הסכמים עם הבנקים על חשבון לקוחותינו. הלקוחות שלנו משלמים לנו ריטיינר חודשי והכול שקוף וידוע. חרטנו על דגלנו יושרה איכות ושירות".

מגלים טפח

על מנת להבין את סדרי הגודל ואת עומק המעורבות של חיסונים פיננסים בכלכלה הישראלית נותן רויטר מספר דוגמאות מוחשיות יותר, עם כי לא מפורטות מדי, אך קוראי מדורי הכלכלה יוכלו בקלות לקשר ביניהן לבין כותרות שפורסמו לאחרונה: "בשבועות האחרונים עסקה מחלקת הייעוץ לניהול סיכונים פיננסיים של החברה בהכנת המלצות כיצד לנהל את חשיפות המט"ח והריבית של חברת החשמל, בניתוח חשיפות המט"ח של בטר פלייס, בעזרה להנהלות הכספים של גיוון אימג'ינג והוט בתחומי האשראי, בהמלצות כיצד על טאואר סמיקונדוקטור לנהל את חשיפותיה ליין היפני, בעדכון מערכת ממוחשבת שמנתחת את הסיכונים הפיננסיים של קבוצת אלביט, בעזרה להנהלות הכספים של שיכון ובינוי, של התעשייה האווירית וגם של צים, בהמלצות השקעה לקונדואיט ולעיריית ירושלים, כמו גם בבדיקת החשיפות החשבונאיות של החברות מלנוקס, קומברס, כור, ריטליקס, וישיי ואורבוטק.

"המחלקה גם עסוקה כרגע בייעוץ אסטרטגי בניהול הסיכונים של חברת אחזקות גדולה ובבדיקת האופן בו אחת מחברות הביטוח הגדולות מבצעת את ניהול הסיכונים הפיננסיים שלה וזאת במסגרת זכייתה של חיסונים פיננסים במכרז של משרד האוצר לבדיקת ניהול הסיכונים הפיננסיים של הגופים המוסדיים בישראל", הוא אומר ומציין כי לאחרונה כתבה החברה דוח חמור על התנהלות ניהול הסיכונים של אחת מחברות הביטוח המובילות ומציין כי בהמשך ייבדקו גם חברות ביטוח נוספות, קופות הגמל וגופים מוסדיים נוספים.

"אנחנו לא מתעניינים במחיר המניה של לקוחותינו וגם לא בכמה הם גייסו בהנפקה. מה שמעניין אותנו זה איך להבטיח שערך המכירות שלהם לא יירד ואיך להבטיח שעלויות השכר שהן משלמות לעובדיהן, או התשלומים בעבור החומרים המרכיבים את מוצריהן, לא יתנפחו עקב שינויים בשוק המטבע העולמי".

רויטר מדגיש כי מטרת החברה היא לעזור להנהלות הכספים לנהל ולגדר את הסיכונים והחשיפות, איתם הן נאלצות להתמודד בתנאים כלכליים מורכבים וקיצוניים כמו אלו בהם אנו נמצאים בשנים האחרונות, ומציין כי "פעם גידור חשיפות וניהול סיכונים היה דבר מומלץ, כיום זה נדרש ובחברות ציבוריות - הכרחי".