ברגע האחרון ממש, כשמחוגי השעון התקרבו לשעה 12, פשוטו כמשמעו, הוסר איום השבתת הממשל הפדרלי בארה"ב, כתום מירוץ מרתוני נגד הזמן ונגד מחוקקים עם אגו מנופח, בעיקר בצד הימני של המתרס, שדווקא תמכו בהשבתת הממשל וראו בה אמצעי יעיל להדגשת עוצמתם הפוליטית.
בחצות (שבת, 7 בבוקר, לפי שעון ישראל), עמד לפקוע תוקף חוק ביניים שהסדיר את מימון מוסדות הממשל. (עד עתה לא הצליחו שני בתי הקונגרס לאמץ חוק תקציב לשנת הכספים 2011, בגלל חילוקי דעות בין רפובליקנים לדמוקרטים, ונאלצו להסתפק בחוקי ביניים, לפרקי זמן קצרים, כדי אפשר את המשך הפעילות הפדרלית).
טיוטת חוק התקציב לשנת הכספים 2011 (או מה שנשאר ממנה, קצת פחות משישה חודשים עד ליומה האחרון, 30 בספטמבר), נולדה לפנות בוקר, לאחר מו"מ מתיש בין יו"ר בית-הנבחרים, ג'ון ביינר, רפובליקן, והארי ריד, ראש סיעת הרוב הדמוקרטי בסנט, תחת עינו הצופיה של הנשיא אובמה.
הטיוטה מגלמת קיצוץ של 38.5 מיליארד דולר בתקציב של 1.05 טריליון דולר. הרפובליקנים דרשו תחילה קיצוץ בסך 61 מיליארד דולר, ומחוקקים מ"מסיבת התה" תבעו להעלות את רף הקיצוצים ל-100 מיליארד דולר.
אבל המכשול הגדול בדרך להשגת הסכם היה שורת נספחים של מדיניות חברתית שהרפובליקנים התעקשו להדביק לחוק התקציב, לרבות נספח להפסקת התמיכה הפדרלית לארגון למתן שירותי רפואה לנשים, ובכללם הפלות. מבחינת הדמוקרטים, הנספחים האלה היו בבחינת ייהרג ואל יעבור, והם אכן נשרו מנוסח טיוטת החוק, למורת הרוח של האגף הימני הקיצוני במפלגה הרפובליקנית.
לפי האתר "פוליטיקו", יפגעו הקיצוצים בהוצאות מקומיות וגם בסיוע החוץ, סעיף ההוצאה היחידי שלגבי הצורך לקצץ בו הסכימו רוב הנשאלים בכמה סקרים. לא ברור האם הקיצוץ בסיוע החוץ יפגע בסיוע לישראל.
דקות מעטות לפני חצות, לאחר שהסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים נתנה אור ירוק להסכם, אמר נשיא ארה"ב, ברק אובמה, כי שני הצדדים הצליחו לגבש "תקציב שמשקיע בעתיד", אך, בה בעת, מקצץ בהוצאות הממלכתיות.
"לא הייתי עושה את הקיצוצים האלה בנסיבות טובות יותר", אמר אובמה. "היום פעלנו למען עתיד ילדינו".
ההסכם על תקציב שנת הכספים 2011 הוא רק החוליה הראשונה בשרשרת של עימותים תקציביים בעתיד הקרוב. במאי או ביוני מתוכנן הקונגרס לדון בהעלאתה של תקרת החוב, ולאחר מכן יחל התהליך הקשה של אישור התקציב לשנת 2012.
מאז תחילת השבוע גאה המתח בארה"ב: תושג פשרה? האם הרפובליקנים אכן יעזו לסגורהממשל הפדרלי? בהעדר הסכמה על תקציב 2011 היו נאלצים רוב מנגנוני הזרוע המבצעת לסגור הבוקר את שעריהם ולשלוח את עובדיהם הביתה, למעט מוסדות חיוניים, כגון הצבא, הבולשת הפדרלית, שירות פקחי התעופה, ביקורת הגבולות, מוסדות רפואיים פדרליים, פדרל ריזרב וגופים אחרים שחיוניים לשמירה על הביטחון והגנה על נכסים. גם שירות הדואר הממלכתי, הממומן באופן עצמאי, היה אמור להמשיך לתפקד.
השבתת הממשל היתה מבטילה מעבודתם 1.8 מיליון עובדים פדרליים, שרבים מהם תלויים במשכורת החודשית לתשלום שכר-דירה ולקניית מזון. המשמעות היא הוצאת מאות מיליוני דולר מהמשק בשעה שהצמיחה השברירית רק עתה מתחילה לתפוס תאוצה.
שיתוק הזרוע המבצעת לפרק זמן ממושך היה עלול, אפוא, לפגוע בהתאוששות הכלכלית והוא היה שולח מסר איום לעולם: הממסד הפוליטי בארה"ב מאויש במחוקקים עם מנטליות של ילדים קטנים, שאינם מסוגלים להתעלות מעל יצריהם הפוליטיים ולפעול באופן ממלכתי.
לרפובליקנים רבים, ובמיוחד לאלה שנישאו לוושינגטון על גלי המחאה של "מסיבת התה", זה לא היה אכפת. אדרבא, הם רצו לשבור את הכלים. בשבילם המאבק התקציבי היה רק דחפור לסלילת הדרך למטרה הסופית: גדיעת רוב אברי הממשל הפדרלי והפיכתו לגוף שמטפל רק בנושאי חוץ וביטחון. את רוב הכוח הממשלי הם היו רוצים להעביר למדינות. מבחינתם, ההסכם התקציבי החדש הוא רק הפסקת שש, עד לעימות הבא.הם שוכחים כנראה, שההשבתה הקודמת, בעת כהונת ביל קלינטון, שבה נשלחו לבתיהם כ-800 אלף עובדים, הובילה לתבוסה גדולה של הרפובליקנים בקונגרס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.