נפח המסחר הכולל במט"ח בחודש מארס הסתכם בכ-118 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-112 מיליארד דולר בחודש פברואר וכ-154 מיליארד דולר בחודש ינואר, כך עולה מנתונים שמפרסם היום (א') בנק ישראל.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) ירד בחודשיים האחרונים והסתכם בחודש מארס בכ-41 מיליארד דולר בהשוואה לכ-45 מיליארד דולר בפברואר ולכ-51 מיליארד דולר בחודש ינואר. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד במארס ועמד על כ-47% בהשוואה לכ-51% בפברואר ולכ-60% בינואר.
כזכור, בסוף חודש ינואר 2011 הנהיג בנק ישראל שני צעדי מדיניות חדשים בשוק המט"ח ובשוק מכשירי החוב במאבקו נגד ספקולנטים: חובת דיווח על עסקאות במט"ח ובנוסף חובת נזילות בשיעור 10% תוטל על עסקאות בנגזרי מט"ח מול תושבי חוץ מסוג החלף שקל-מט"ח (SWAPS), והמרות עתידיות שקל-מט"ח (FORWARDS) לסוגיהן. במקביל, פרסם משרד האוצר שבכוונתו לפעול להשוואת שיעור המס המוטל על תושבי חוץ לזה של תושבי ישראל במכשירי חוב קצרים.
מטרת הגזירות של בנק ישראל, להוות תמריץ שלילי משמעותי בעבור המוסדות הפיננסיים, שמבצעים עסקאות בנגזרים במט''ח.
פעילותם של תושבי החוץ בעסקות המרה במארס הסתכמה בכ-15 מיליארד דולר המהווים כ-37% מסך הפעילות במכשירים אלו, בהשוואה לכ-43% בחודש פברואר. במהלך חודש מארס רכש בנק ישראל 200 מיליון דולר. נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש מארס בכ-12 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-16 מיליארד דולר בפברואר) ונפח המסחר בעסקות החלף הסתכם בכ-64 מיליארד דולר.
במהלך חודש מארס התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-3.9%, ומול האירו בכ-1.2% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, התחזק השקל בכ-2.6%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.