ביוני אשתקד חשף "גלובס" כי על רקע רצונה לצאת מפעילותה בישראל, החלה קבוצת דקסיה הצרפתית-בלגית (DCL) במגעים עם בנקים ישראלים למכירת בנק דקסיה שבשליטתה (65%) לבנק ישראלי. מנכ"ל בנק דקסיה ישראל, דוד קאפח, הכחיש אז בתוקף את הכוונה למכור, ואמר בתגובה כי "השמועות על מכירת הבנק הינן ללא בסיס".
אבל ביום חמישי שעבר התברר כי יש דברים בגו, ונעשו מהלכים מאחורי גבו של הסניף המקומי. קבוצת דקסיה אישרה היום (א') רשמית כי "קיבלה מספר הצעות בקשר לרכישת דקסיה ישראל", ואף "נתנה מנדט" לבנק ההשקעות הצרפתי רוטשילד כדי לבחון אותן.
יציאת דקסיה מישראל היא חלק מהתייעלות קבוצת דקסיה בעקבות המשבר, והתמקדותה במדינות הליבה - אשר ישראל אינה נמנית עמן. דקסיה הולאמה ב-2008 על ידי ממשלות צרפת ובלגיה, לאחר שעמדה בפני פשיטת רגל. סיבה נוספת למכירה היא לחצים פנימיים בתוך בלגיה, להפסיק את פעילות דקסיה בישראל, על רקע פוליטי ולחצים של שדולות פרו-פלסטיניות.
דקסיה (לשעבר אוצר השלטון המקומי) מתמחה באשראי מוניציפלי, המהווה 88% מהאשראי שנותן הבנק. הבנק נסחר לפי שווי של 489 מיליון שקל, ובמכפיל של 0.8 על ההון. על פי הערכות, דקסיה לא תרצה למכור בפחות מההון העצמי, שעומד על 587 מיליון שקל. נוסף על כך, עוד לפני כן תצטרך דקסיה לפתור את מבנה המניות של דקסיה ישראל, הכולל 5 סוגי מניות עם זכויות הון והצבעה שונות: מניות הון סחירות, מניות הון לא סחירות ושלושה סוגים של מניות המקנות זכות למינוי דירקטורים. מבנה זה מקפח את בעלי המניות שאינם בעלי השליטה.
דקסיה הוא בנק זעיר, עם סניף אחד, המוביל את תחום האשראי לרשויות מקומיות - עם נתח שוק של 38%, לפני הפועלים (32%) ובנק לאומי (23%). בשנים האחרונות הגדיל דקסיה את נתח השוק שלו בתחום המוניציפלי, ואף ניסה להתרחב למימון תשתיות.
פרשנות / עירן פאר: מי יכול לקנות?
דקסיה יוצאת למכירה, אבל האם יש קונים? דקסיה עושה רק דבר אחד - אשראי מוניציפלי; מי שירכוש את הבנק יהפוך בן לילה למוביל בסקטור מסוכן ובעייתי, הנסמך על שולחן הממשלה כדי לשרוד. לא מציאה גדולה. ניתוח מצבם של הבנקים הישראלים מראה כי מציאת קונה אינה טריוויאלית.
פועלים ולאומי לא רלוונטיים, כי לא יקבלו אישור רגולטורי לרכישת דקסיה - כדי לא לחזק אותם. דיסקונט יכול, אבל עסוק בענייניו, וקשה לראות את ראובן שפיגל המנכ"ל משקיע כעת תשומת לב ניהולית ברכישת בנק. הבינלאומי עוד לא סיים לעכל את הרכישות של בנק מסד ובנק אוצר החייל, ונוסף על כך, רכישת עוד בנק קטן הפועל בתחום מסוכן אינה תואמת את התפישה השמרנית של צדיק בינו. בנק ירושלים התעניין בזמנו ברכישה, אבל כרגע מוביל אורי פז אסטרטגיה קמעונאית חדשה, ורכישת דקסיה אינה תואמת לה.
נותרו מזרחי, טפחות ואגוד. קשה לראות את התועלת שתצמח לאגוד מרכישת דקסיה, ולא בטוח שאגוד רוצה להשקיע רבע מההון שלו באשראי מוניציפלי. כך שיונס, שתמיד שמח להתרחב וכבר התעניין בדקסיה לפני שנה, הוא הקנדידט הרלוונטי - כשהכל תלוי כמובן במחיר.
אפשרות אחרת היא בנק זר. לפני כמה חודשים התברר כי איש העסקים חזי חרמוני מתעניין בדקסיה, ורוצה להביא לכך שבנק הודי ירכוש את השליטה בו, וייכנס לפעילות בישראל. כמה זה רציני? נדע בקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
