את ההשפעה החיובית של העלאת הריבית המפתיעה לחודש אפריל ייקח עוד זמן רב עד שניראה, אולם את השפעתה השלילית רואים כאן ועכשיו. הדולר ירד לרמה של 3.44 שקלים ולא הועילו הרכישות שביצע בנק ישראל.
מהלך זה נראה על פניו הגיוני לאור מלחמת המטבעות המתרחשת בעולם. היום בכל מדינה בה הריבית בתוואי עליה אנו רואים התחזקות של המטבע המקומי אל מול הדולר. דולר חלש לאמריקאים הוא טוב ומסייע לאושש ולהמריץ את הכלכלה שלהם וזו אחת הסיבות לריבית האפסית הקיימת כבר זמן רב בארה"ב ואשר לא צפויה להשתנות גם ב-2011.
על כן נשאלת השאלה באיזה קצב ימשיך להעלות הנגיד פישר את הריבית? שכן לכולם ברור שהיא תמשיך לטפס למעלה וזאת לאחר שנוכח בהשפעה הקשה של מהלך מואץ זה על המטבע בו הוא רוצה כל כך לתמוך - הדולר. בין השאר התשובה טמונה במדד חודש מארס שיתפרסם ביום שישי הקרוב.
צחי ליבוביץ', מנהל השקעות ראשי באימפקט, אומר בסקירה שפרסם כי בחודשים האחרונים הפתיע המדד את התחזיות כלפי מעלה והיה אחד הגורמים לאותה העלאת ריבית מפתיעה, אך כשמנתחים את הגורמים לעליית המדד רואים כי שני הגורמים המרכזיים הם התייקרות במחירי הסחורות (נפט, מתכות וסחורות חקלאיות) כתוצאה מתהליכים בעולם, כמובן שעליהם שינויי ריבית בארץ לא ישפיעו. הגורם השני הוא כידוע מחירי עלות הדיור המושפעים ממחירי הנדל"ן.
הנגיד כבר הצהיר שברצונו להשתמש בכלי הריבית כדי להילחם במחירי הנדל"ן ההולכים וגואים, אך האם זה כלי אפקטיבי ? האם השימוש בו שווה את המחיר של התרסקות הדולר שפוגעת בתעשייה וביצוא ואת הפגיעה בזוגות הצעירים שנאלצים לרכוש דירה למגורים במחירים מרקיעי שחקים וכעת גם התייקרה להם המשכנתא באופן משמעותי ?
כדי לענות על שאלה, אומר ליבוביץ', זו יש לבחון את הסיבה לעלייה במחירי הנדל"ן. "אז נכון שחלק מהביקוש הרב לדירות הוא לשם השקעה כאלטרנטיבה לשוק ההון בו הריבית הריאלית אפסית ואם משכנתא זולה זו הזדמנות, בכך עליית ריבית יכולה לטפל . אולם, יש לזכור כי החלק העיקרי לביקושים הגואים הוא למטרות מגורים. כמובן שהזוגות הצעירים הם אלה שנפגעים מהמהלך. הבעיה שמחריפה את המצב היא היצע נמוך של דירות ולאו דווקא ריבית נמוכה".
"הפיתרון הוא במהלכים ובביטול חסמים ביורוקרטים שתבצע הממשלה ובעיקר הפשרת קרקעות מאסיבית. להערכתנו יהיה קשה לריבית למתן את האינפלציה הנובעת מעלייה במחירי הסחורות והנדל"ן. בנק ישראל נחוש ובצדק מבחינתו להחזיר את האינפלציה לתוך גבולות יעד מרוסנים (עד 3% לשנה), אך יהיה חייב לקחת בחשבון את המחיר הכלכלי של מהלך מואץ שכזה".
לאור האמור מזהים באימפקט הזדמנות באפיקים אשר בחודש מרץ נפגעו קשות מעליית הריבית המפתיעה: המח"מים הבינוניים ומעלה באג"ח המדינה. הריבית תעלה ותשפיע בעיקר על החלק הקצר של עקום התשואות מה שעשוי ליצור מצב שכבר קרה לא מעט פעמים, השתטחות העקום.
שיפועי העקומים היום, גם הצמוד וגם השקלי, די חדים. פער בתשואות של מעל ל-2% בין מח"מ 1 שנה למח"מ של 10 שנים. "גם הגורם המשפיע של התנודתיות בתשואות האג"חים ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב לא אמור להפריע למהלך אפשרי זה היות ופער התשואות בין האג"חים של ממשלת ישראל לאלה של ארה"ב עומד היום על 1.8%, פער גבוה. לשם השוואה בסוף 2010 עמד פער זה על 1.3%".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.