ממש התפנקנו, התרגלנו לתשואות דו-ספרתיות. זה לא מצב נורמלי בסביבת ריבית כזאת, ורק עכשיו מתחילים לחזור לנורמליות". כך אומר בראיון בלעדי "לגלובס" חיים ישראל, סגן מנהל המחקר של השווקים המתעוררים במריל לינץ'.
בתחזית הרשמית שפרסם בנק ההשקעות בשבוע שעבר, הוא צופה כי עד סוף השנה יוסיף ה-S&P 500 כ-5% לערכו, ה-MSCI העולמי יתחזק ב-9% בלבד, אירופה ב-6%, והשווקים המתפתחים יעלו בממוצע ב-12% בלבד.
למרות שבמריל לינץ' מדברים על חזרה לתשואות חד-ספרתיות, הרי שלשוק ההון זיכרון קצר ותשוקה בלתי נלאית לתשואה. התכונות הללו משתקפות בחיפוש אחר שווקים צומחים.
לפי ישראל, המשקיעים מתחלקים למשקיעי ערך מול צמיחה. השווקים המתעוררים הם מוטי צמיחה, לעומת השווקים המפותחים שם ממוקדים ברווח הנקי למניה, ולא בצמיחת ההכנסות. ישראל סבור, כי החברות בשווקים המתעוררים עוברות בהדרגה להיות חברות ערך, המעדיפות לחלק את הררי המזומנים כדיבידנד למשקיעים, ולא להשקיעם בהמשך הצמיחה.
- האם זה אומר שנראה פחות ופחות חברות פיקנטיות בשווקים הללו?
"החברות בשווקים המתעוררים מאוד מודעות לציפיות המשקיעים לראות קצבי צמיחה גבוהים, והן מנסות להשיג זאת דרך צמיחה אורגנית או ממיזוגים ורכישות. אבל הבעיה היא כאשר הצמיחה מתחילה להתמתן, ובלתי אפשרי להמשיך להציג 30%-40% לשנה".
כדוגמה לכך מביא ישראל את שתי חברות התקשורת הגדולות ברוסיה, וימפלקום (סימול: VIP) ו-MTS (סימול: MTSS).
"MTS מתמקדת בצמיחה ברוסיה, ומנגד הודיעה וימפלקום בסוף 2010 על כוונתה להיות קבוצת התקשורת החמישית בגודלה בעולם, דרך חדירה לשווקים מתעוררים. כיום היא מחזיקה בנכסים רבים דרך איטליה ועד פקיסטן. ומה קרה לשוק? הוא העניש אותה בענק, ומאז הודעתה התרסקה בכ-25%. זו הפעם הראשונה שהשוק העדיף שחברה תזרימית תחלק דיבידנד ולא תמשיך לצמוח. לעומתה, MTS הוסיפה מאז כ-11%".
יש מה ללמוד מהאירופיים
ישראל סבור כי דווקא באירופה מסתכלים נכון יותר על אופן ההשקעה. "שם בוחנים תשואת דיבידנד פחות ריבית חסרת סיכון, קרי אג"ח ממשלתית. היום אג"ח ממשלתיות באירופה נותנות כ-2% בממוצע, והתשואה הממוצעת במרחב האירו נותנת דיבידנד של 3.5%, כך שנוצר מרווח של 1.5%. חברות שנותנות יותר - מקבלות פרמיה, ואלו שנותנות פחות, נענשות".
ישראל מוסיף, כי "באירופה מתקיים דיון רחב בנושא הרווח הנקי - כמה הוא יכול לגדול, וכמה הולכים לחלק ממנו. זה פוקוס אדיר של משקיעים, כאשר כל מהלך אסטרטגי נעשה בהסתכלות על השפעתו על תשואת הדיבידנד".
- אלו מהשווקים המתעוררים מפוקסים היום על דיבידנד?
"תורכיה. למשל תורכטלקום (TCELL), שהודיעה על חלוקת דיבידנד במאי. היא מדורגת על ידינו 'נייטרלי', ולפי המודל שלנו היא יקרה כעת. אבל עצם ההודעה על חלוקת הדיבידנד, הינה חשובה. זה מעיד על אמון של החברה ביכולתה הפיננסית. שוק נוסף הוא רוסיה, ואחריו מדינות מזרח אירופה כמו הונגריה ופולין, שמושפעות מסנטימנט המשקיעים במערב אירופה.
"דיבידנד הוא חלק מהזדמנות ההשקעה, הוא נותן ביטחון. בשווקים מתעוררים יש סיכונים פוליטיים וסיכוני שוק. כשאני נותן דיבידנד, זה מפחית משמעותית את הסיכון. אומרים לי 'קח כסף מזומן. עזוב מה המניה תעשה'".
אך נראה כי משקיעים רבים עדיין מבקשים לתבל את התיק שלהם במניות "סינדרלה", שבשעה מסוימת יתנו תשואה חלומית. כך הופכים השווקים המתעוררים ליעד מבוקש, אך ישראל סבור שמדובר באסטרטגיה מסוכנת.
"מניות כאלו תמיד יהיו בשוליים. העולם שלנו מאוד השתנה בשנים האחרונות. יש הרבה יותר כסף שמנוהל בקרנות גידור שמחפשות תשואה עודפת, קרי לייצר אלפא דרך הסינדרלות האלה. אבל אסטרטגיית ההשקעה הזאת, היא סופר מסוכנת - קודם אתה צריך רמת אינטימיות עם החברה, דבר שלא קיים אצל 99% מהמשקיעים, ושנית, צריך לזכור כי על אלפא משלמים בבטא, קרי בסיכון".
השווקים החמים והמניות המומלצות
ישראל מציין, כי אין הרבה חברות בשווקים המתעוררים, שבאמת נותנות דיבידנד מעל ריבית חסרת הסיכון. "בזק היא ליגה משל עצמה. זה הפיל הגדול. היא כבר לא בשוק מתעורר, אך כשבאים המשקיעים הזרים לכאן, ורואים שהשקל התחזק פה מתחילת השנה - הם פשוט לווים בשקלים וקונים בזק".
- למרות שהיקף הפעילות של המשקיעים הזרים קטן בעת האחרונה, סבור ישראל כי הם עדיין מגלים עניין רב בשוק המקומי.
לדבריו, "כיום הזרים רואים שלוש חברות עיקריות: טבע, שהיא לא עניין חדש מהבחינה הזו, אך יש לה את הבעיות עם הקופקסון; כיל, שחצי מהמשקיעים שלה הם משקיעי שווקים מתפתחים; ובזק. כשהמשקיעים הזרים יחזרו, אחרי שהאינפלציה תהיה יותר בשליטה, הם יחזרו לחברות מחלקות הדיבידנד".
רוסיה היא השוק המועדף על מריל לינץ', עם מכפיל ממוצע ל-12 חודשים קדימה שעומד על 7. "זה סופר-זול אחרי שמחירי האנרגיה ימשיכו לעלות. במקום השני טורקיה - למרות העלייה האחרונה באינפלציה, היא מספקת עוד הרבה מקום לגידול הכנסות והוצאה פרטית. בהתעלמות מהרעשים לטווח קצר, גם סעודיה מאוד מעניינת. זה לא נשמע הכי פופולרי, אבל צריך להתעלם מהרעשים. מדובר באחת ממדינות הרווחה הכי גדולות, שיש לה כסף רב מהכנסות אדירות ממחירי האנרגיה". מנגד, את דרום אפריקה הוריד מריל לינץ' ל"נייטרלי", בשל הפגיעה האפשרית מתיקון מטבע הראנד שלה.
"בסקטורים אנחנו מאוד בעד אנרגיה, גז ונפט. מחירי הנפט יגיעו ל-122 דולר ברבעון השני, ויכולים לגעת גם ב-140 דולר.
"בסופו של דבר בשנה הם יתייצבו על 115 דולר. יהיו עוד 'פיקים' בעליות, אבל נראה ירידה חזקה ברבעון רביעי. צריך לזכור, כי יש בעיה קשה של היצע בעולם מול עלייה בביקושים, ומחירי האנרגיה מתרגמים זאת לעלייה במחירי ההפקה".
ישראל סבור, כי השנה יש להיזהר ממזון ומסחורות חקלאיות, "המחירים עלו המון למרות הבצורת והשיטפונות שידעו השווקים, אך כמה עוד הצמיחה העולמית יכולה להחזיק את המחירים הנוכחיים? בהתאם לכך, אנחנו פחות מאמינים בחברות מזון".
המניות המומלצות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.