בתקופה האחרונה הבון-טון של תעשיית ההיי-טק המקומית הוא חידוש ההשקעות בשוק השבבים. מספר כנסים אורגנו באחרונה בנושא, וגם הוועידה שנערכה היום (ב') בנושא שבבים של ארגון SemIsrael, ריכזה דיונים סביב ההזדמנויות שיש לסטארט-אפים המקומיים בתחום. אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, ציין כי קרנות ההון סיכון מאמינות בתחום, מה שנראה כהמשך לעסקה המוצלחת באחרונה של מכירת פרוביג'נט לברודקום ב-340 מיליון דולר.
באירוע התנהל פאנל סביב נושא "האתגרים לחדשנות הישראלית והתרומה לתעשיית השבבים", שכלל שילוב מעניין של דוברים מחברות ישראליות וזרות. באופן טבעי - ואולי גם בגלל נוכחות בפאנל של סגן נשיא בכיר בענקית ייצור השבבים הסינית SMIC, ד"ר כריס צ'י, עסק הדיון לא מעט בפניה לפעילות בשוקי המזרח הרחוק. "אנחנו אומרים לחברות הפורטפוליו שלנו שהמזרח הרחוק הוא Must, אין אופציה אחרת", ציין אורי בנדורי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון כרמל, שהזכיר כי גם הקרן משקיעה בחברת שבבים סינית בתחום הבידור הביתי.
החשיבות של השוק הסיני
המוטיבציה לגבי סין ברורה מההתייחסות של עופר אלקיים, מנכ"ל DSPG, שמייצג את החברות הישראליות הבוגרות. "סין הפכה לצרכנית גדולה, וזו דוגמה טובה לכך שהשווקים המתפתחים הם דווקא המתפתחים ביותר", אמר.
בסטארט-אפ אנוביט, שמפתח פתרונות אחסון לנתונים בטכנולוגיית ה-NAND Flash, מפנים משאבים לכיוון שוקי המזרח. אריאל מייזלוס, נשיא החברה ואחד ממייסדיה, טוען כי צורת החשיבה עדיין מערבית. "יש לנו משקיעים ותובנות מהעולם הישן, כלומר מארה"ב, ומצד שני מצפים מאיתנו לביצועים מבחינת מכירות, שוויים ומרווחים בהתאם. צריך להתאים גם לעולם החדש, לסין".
לדברי סגן נשיא ברודקום, ד"ר שלמה מרקל, זווית הראיה לגבי התפתחות השוק היא כבר אינה רק ייצור זול. "המשחק האמיתי הוא במזרח הרחוק", הוא משוכנע, "אנשים הסתכלו לפני 15 שנה על ארה"ב והכל היה שם: הכסף, הצרכנים, הפיתוח והייצור. ואז חלק מהחברות החליטו להעביר את הייצור למזרח הרחוק. היום, כבר הכול שם, גם הפיתוח. המזרח הרחוק הוא חשוב ביותר".
"השוק הציבורי הוא קשה"
הדיון עסק גם בנושא האקזיטים האחרונים בתחום. לברודקום, שרכשה 3 חברות ישראליות בחצי השנה האחרונה, ברור כי קונסולידציה היא מחויבת המציאות בעקבות המורכבות של עולם השבבים המודרני. "אם עושים את הדברים הנכונים, בצורה ובזמן הנכונים, עדיף להיות חלק מחברה בינלאומית. אחרת החברות נאלצות לחשוש כל הזמן ממה שיקרה בשוק", אמר מרקל.
זווית הראיה של הסטארט-אפים בתחום היא מעט יותר מורכבת. "אנחנו לא רואים רכישה שלנו כאסטרטגיה", הגיב מייזלוס לגבי העתיד האסטרטגי שמתכננת אנוביט. "אני לא מאמין בבניית חברה תחת הכותרת של 'קנו אותי'. זו התאבדות. השוק הציבורי הוא קשה, וזה מסלול ארוך ולא קל וגם חלק ניכר מהחופש של החברה נעלם. נבנה את החברה כמה שאפשר בעודנו פרטיים, ונמשיך הלאה עם הנפקה ראשונית או גיוס מפרייבט אקוויטי".
בקרנות ההון סיכון, מתאר בנדורי, כבר לא סומכים על הנפקה. "האקזיט הוא על-ידי רכישה. אנחנו אומרים לחברות שלנו לשתף פעולה עם רוכשות פוטנציאליות. לא צריך לציין את הרכישה האפשרית כסיבה לקשר, אבל זה עשוי להגיע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.