"ההחלטה של פריזמה למכור אג"ח באגרסיביות - אומללה"

"החלטה אומללה של ועדת השקעות, שהתבררה כך בדיעבד", כך מתארים גורמים שונים בשוק ההון את מכירות האג"ח הקונצרניות שביצע בית ההשקעות פריזמה בסוף 2008, ושהיוו את הרקע להגשת בקשה לתביעה ייצוגית נגדו שלשום (א').

שתי עמיתות לשעבר בקופות הגמל של פריזמה (שנמכרו בתחילת 2009 לבית ההשקעות פסגות) הגישו אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד פריזמה ובכיריה לשעבר, באמצעות עורכי הדין עוה"ד עמית מנור, יוקי שמש, שלומי מושקוביץ ויניב סטיס.

התביעה מתבססת על מכירות של אג"ח קונצרניות בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל שביצעה פריזמה בסוף 2008. כמה חודשים לאחר מכן נמכרו קופות הגמל שלה לפסגות - אז בבעלות קרן יורק והיום בבעלות קרן אייפקס. התובעות טוענות כי "פריזמה התכוננה מבעוד מועד למכירת פעילות ניהול קופות הגמל שלה, והחלה לבצע שינויים אגרסיביים בתמהיל תיקי ההשקעות של הקופות באופן שיתאימו לביצוע המכירה, והכל תוך העדפה פסולה ובלתי חוקית בעליל של האינטרסים הכלכליים שלה על פני טובתם של העמיתים".

מצוידות במחקר של פרופ' דורון אברמוב, במחקרים של בנק ישראל, נתונים רשמיים של משרד האוצר ועוד, טוענות התובעות כי הסיבה האמיתית למכירה היא "הגדלת רכיב המזומן ואג"ח הממשלתיות, לצורך מכירת הפעילות והתאמת תיק ההשקעות של פריזמה לתיק ההשקעות של פסגות". התנהלות זו, לדעתן, הייתה "חסרת תום לב, נגועה בניגוד עניינים קיצוני, רשלנית, בלתי סבירה ונטולת כל רסן".

משימה בלתי אפשרית

את ההחלטה האם לתביעה זו יש בסיס, והאם אכן יש קשר סיבתי בין מכירות האג"ח לעסקה עם פסגות, נשאיר לבית המשפט. פריזמה, או בשמה הנוכחי פנומנל החזקות - חברת החזקות בבעלות רון לובש ואמיר קס, מנהלי קרן מרקסטון שהיו בעלי השליטה בפריזמה - צפויה להגיב לבקשה בחודש הקרוב, אולם כבר עכשיו גורמים בסביבת מרקסטון ומנהלי השקעות בשוק ההון מעלים סימני שאלה גדולים לגבי סיכויי הצלחתה של תביעה שכזו.

כדי להבין את הרקע לתביעה, נחזור רגע בזמן לסוף שנת 2008: הלא יאמן קורה ובנק ההשקעות ליהמן ברדרס קורס בחודש ספטמבר. השוק המקומי מגיב בירידות שערים חדות במניות ובאיגרות חוב. ציבור החוסכים רואה את חסכונותיו נחתכים מדי חודש (ב-2008 כולה איבד שוק הגמל כחמישית מנכסיו, ורשם פדיונות של כ-22 מיליארד שקל), ובפאניקה טוטאלית מתחיל למשוך את כספי הפנסיה שלו, ולקבע בכך את ההפסדים.

פריזמה, אז גוף הגמל הגדול בשוק, איבד 2.6 מיליארד שקל - 9% מנכסיו ב-2008. על מנת להיענות לבקשות המשיכה, מתחילים למכור בפריזמה נכסים מתוך קופות הגמל. במקביל, ביולי 2008 ממנים לובש וקס את גיל גרשלר - מנהל השקעות מוערך שהגיע מ"עמיתים", למנכ"ל קופות הגמל.

בפני גרשלר עמדה משימה כמעט בלתי אפשרית; פריזמה הגיע למשבר הזה במצב הכי גרוע, עם תשואות גרועות ולאחר מקרה בן גביזון - מנהל השקעות בקופות הגמל שהשקיע שיעורים ניכרים מנכסיהן באופציות, והביא בכך להפסדים ניכרים לעמיתים. מטרתו של גרשלר הייתה לעצור את הדימום מהקופות, תוך צמצום רכיבי הסיכון בהן.

"גמל הוא מוצר בו הלקוחות לא יכולים לספוג סיכון גבוה מדי, ונכנסנו למשבר עם כמות נכסי סיכון גבוהה שלא מתאימה לתקופה", הוא הסביר אז ל"גלובס", והוסיף כי "לכן נעשה מהלך של ארגון מחדש, שעיקרו להחזיר לתיקים אג"ח מדינה. במקביל, שינינו את מבנה התיק בנובמבר ובדצמבר באופן דרסטי".

בהתאם לתוכניותיו של גרשלר, הרכיב המנייתי בקופות פריזמה ירד בחצי, מ-23.4% באוגוסט ל-12.1% בסוף דצמבר. שיעור האג"ח הקונצרניות הסחירות צנח מ-28.6% ל-13.2%%, ושיעור הקונצרניות הלא סחירות עמד בסוף דצמבר על 12.2% לעומת 14.5% באוגוסט. במקביל, עלה פי 3 שיעור המזומנים ושווי מזומנים בתיק מ-5.4% ל-15.3% ולאחר כחודש ירד ל-7%. רכיב האג"ח הממשלתיות עלה מ-10.6% ל-29.6%.

בפעולות הללו פריזמה למעשה יישרה קו עם ממוצע קופות הגמל, ומתמהיל שהציג העדפה ברורה לנכסי סיכון היא התכנסה לממוצע השוק. "זה יכול היה להיות המעשה הכי נכון, רק שבדיעבד התברר שהאג"ח האלה התאוששו", הסביר היום מנהל ההשקעות באחד מבתי ההשקעות הגדולים. "ברור שבדיעבד נכון היה דווקא להגדיל החזקות בתקופה ההיא. זה אולי היה נכון 'השקעתית', אבל הם היו נשארים בלי לקוחות. זה כמו שמחר שוב יפלו מגדלי התאומים, ולקוחות יבואו בטענות למה אתמול קנינו להם מניות".

אין חולק שמכירות האג"ח שביצעה פריזמה היו בהיקפים אדירים, אולם הן גם גררו שמועות רבות. כך למשל, טענו גורמים בשוק ההון כי פריזמה מכרה את כל איגרות החוב הבעייתיות, שלא נמצאו להן קונים בשוק, כי פסגות רצתה לקבל את הנכסים עם כמה שפחות "זבל". היו גם שטענו כי הבעיה של פריזמה לא הייתה במכירות, אלא בכך שמראש נכנסה להשקעות האלה, שיצרו את תיק הגמל הכי מסוכן בשוק. מנגד יש הטוענים היום הייתה זו החלטה לגיטימית של ועדת ההשקעות של פריזמה, שלא תיארה לעצמה, כמו כל השוק, שאיגרות החוב יזנקו רק כמה חודשים לאחר מכן.