מדד אמון הצרכנים: המשק בסדר, ציפיות הצרכנים פחות

מדד אמון הצרכנים של גלובס, בשיתוף PwC Israel, עלה במארס ב-1.9 נקודות ל-83.4 נקודות (1996 = 100) לאחר ירידה של 7.7 נקודות בפברואר, וירידה של 6.8 נקודות בינואר. העלייה במדד מארס נרשמת על אף התפתחויות שליליות בחו"ל. כלומר תשומת לב הצרכנים שוב מופנית להתפתחויות מבית - בעיקר לנתוני הצמיחה והתעסוקה הטובים, וגם למסכי הבורסה בת"א. יודגש שהסקר עליו מבוסס המדד נערך בימים שקדמו להחלטת בנק ישראל להעלות את הריבית במשק בחצי נקודת אחוז.

מדד אמון הצרכנים מתבסס, בעיקר, על שלושה רכיבים שמיוצגים באמצעות שלוש שאלות שמופיעות בסקר השוטף של המדד אותו עורך מכון סמית עבור גלובס מחקרים:

• מה לדעתך מצב המשק? (הערכות);

• מה לדעתך יהיה מצב המשק בעוד חצי שנה? (ציפיות);

• מה לדעתך יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה? (ציפיות)

לשם ניתוח הנתונים אנו מחשבים לגבי כל שאלה את "המאזן נטו של הערכה חיובית", כלומר משיבים שענו שהמצב טוב/יהיה טוב בעוד חצי שנה, פחות משיבים שענו שהמצב רע/יהיה רע יותר בעוד חצי שנה.

מצב המשק: שיפור בציפיות

הנתון השוטף של המאזן נטו, כזכור אופטימיים מינוס פסימיים, של התשובות לגבי מצב המשק בהווה עלה במארס ב-1.6 נקודות אחוז (נ"א) ל-25 נ"א, לאחר ירידה של 3.5 נ"א בפברואר, וירידה של 0.6 נ"א בינואר. רכיב זה, יחד עם הרכיב של הציפיות לגבי מצב המשק בעוד שישה חודשים, שקפו במרוצת החודשים האחרונים חלק ניכר מהפסימיות של הצרכנים בישראל.

נתוני מארס מצביעים, כאמור, על שינוי מגמה, מה שקשור, ככל הנראה, לפרסום נתונים כלכליים חיוביים נוספים אודות כלכלת ישראל. ואכן, הנתון השוטף של המאזן נטו של התשובות לגבי "מצב המשק בעוד חצי שנה" עלה במארס ב-7.8 נ"א, והגיע ל-16.4 נ"א. רכיב זה ממשיך להתנדנד בחדות, ביטוי לחוסר הוודאות בקרב הצרכנים בתקופה של סערות פוליטיות וכלכליות. העלייה במארס באה לאחר ירידה של 16.7 נ"א בפברואר, ועלייה של 14.2 נ"א בינואר.

ההיסטוריה של המדד מלמדת שקיים דפוס לפיו הצרכנים מגיבים להתפתחויות בחו"ל במהירות ובעוצמה רבה, אך בהמשך "מתקנים" את ההערכות והציפיות בהתאם להתפתחויות במשק הישראלי.

עתיד אישי: שחיקה מתונה

המאזן נטו של ציפיות הצרכנים לגבי המצב הכלכלי האישי שלהם בעוד חצי שנה ממשיך להיות חיובי (כלומר יש יותר אופטימיים מפסימיים), אך במארס נמשכה השחיקה ברכיב זה, ביטוי לעלייה במפלס החששות ואי הוודאות. הנתון השוטף של רכיב זה ירד בחודש שעבר ב-3.5 נ"א לרמה של 6.1 נ"א, לאחר ירידה של 3.1 נ"א בפברואר ועלייה של 6.9 נ"א בינואר.

כיצד ניתן להסביר את הדיכוטומיה בין מצב המשק למצב האישי? ייתכן שהצרכנים מפרידים בין הנתונים הכלכליים אודות הצמיחה המהירה - אותם הם מתעלים לגיבוש ההערכות והציפיות לגבי מצב המשק - לבין אותם גורמים שיכולים להשפיע בצורה ישירה יותר על רמת החיים, כמו אינפלציה גבוהה יותר, או המצב בשוק ההון. מעניין עוד לציין שהצרכנים אופטימיים גם ביחס לשוק התעסוקה, אך למרות זאת, כאמור, פחות אופטימיים ביחס למצבם הכלכלי האישי.

להורדת חוברת המדד