בשנת 2010 אף קרן הון סיכון ישראלית לא גייסה הון - זה הנתון המטריד שפורסם באחרונה ועשה רעש רב בישראל ובעולם. אלא שהוא אינו מדויק: בימים האחרונים של דצמבר 2010 גייסה הקרן הייעודית היחידה בישראל לתחום הקלינטק, יזראל קלינטק, 60 מיליון דולר מתוך 100 מיליון דולר שאותם היא מתכננת לגייס לקרן השנייה שלה.
הקרן מקווה להשלים את יתרת הגיוס בהיקף של 40 מיליון דולר, ובינתיים היא כבר השקיעה באמצעות הקרן השנייה בשתי חברות - Panoramic Power ו-Innosave.
75 מיליון דולר ל-11 חברות
תחום הקלינטק בארה"ב מושך תשומת לב וצובר תאוצה. ברבעון הראשון של 2011 הושקעו בחברות סטארט-אפ מהתחום 2.5 מיליארד דולר. בישראל הושקעו בשנת 2010 כולה 40 מיליון דולר בחברות קלינטק מקומיות וב-2009 70 מיליון דולר.
גלן שוואבר, מאיר יוקליס וג'ק לוי הקימו את יזראל קלינטק בשנת 2006. בהמשך, חברו אליהם ארבעה שותפים עצמאיים - ארנון גולדפרב, לשעבר סגן נשיא לפיתוח עסקי ומייסד TMB; ישראל קרויזר, ממייסדי חברת ברייטסורס; איתן לוי, יזם סדרתי; ויגאל סתיו, מנכ"ל נטפים. הקרן הראשונה גייסה 75 מיליון דולר והשקיעה ב-11 חברות, בעיקר בשלבים המוקדמים. לדברי המייסדים, רוב המשקיעים השקיעו גם בשנייה, וחלקם אף הגדילו את הנתח שלהם.
- מי המשקיעים בקרן?
יוקליס: "המשקיעים שאנחנו יכולים לציין את שמם הם חברת ניהול הנכסים האירופית Sam Capital, המנהלת את הנכסים של בנק RaboBank ההולנדי, ובנק ההשקעות פייפר ג'פריס, שכמעט הכפיל את ההשקעה. בנוסף, יש חברות משפחתיות מצפון אמריקה, מישראל ומאירופה, שצברו הון בתחומי האנרגיה והתשתיות ומאמינות שבעתיד היקף הפעילות באנרגיה חלופית ישתווה לזה של פעילות הנפט והגז הטבעי. אוניברסיטת בן-גוריון גם השקיעה אבל רק בקרן הראשונה. אריק בן-חמו, מייסד com3, השקיע בקרן השנייה והצטרף למועצה המייעצת".
- איך הצלחתם לגייס בעתות משבר? נעזרתם בתוכנית האוצר לעידוד מוסדיים?
שוואבר: "יש מוסדיים ישראלים בין המשקיעים שלנו, אבל לא השתמשנו בתוכנית. לא היינו צריכים אותה".
- מה דעתכם על מצב הקלינטק בישראל?
שוואבר: "יש כאן פעילות ענפה. עד כה בחנו 950 חברות - קצב של 2-3 מיזמים בשבוע. 99% מהן היו חברות שכנראה לא יצליחו לגייס הון. אנחנו מאמינים שלא מאוחר מדי לנצל את הפוטנציאל בישראל, כי ברמה ההנדסית-מדעית יש מסה קריטית של ידע ומומחיות. יש הרבה יזמים שיוצאים מהפקולטה ורוצים להקים חברות קלינטק. כבר עכשיו יש 40 חברות מגובות הון סיכון בתחום, כשב-11 מהן יזראל קלינטק השקיעה. מצד שני, יש מעט כסף, ולא כל חברות השירותים לחברות סטארט-אפ מתמחות בקלינטק".
יוקליס: "הפתיחות לתחום הולכת וגדלה. כשהתחלנו לפני חמש שנים, חברת חשמל למשל לא התעניינה. היום היא בוחנת מאות חברות ואפילו כבר השקיעה בשבע מהן. למקורות יש את WaTech שפעילה בהשקעות בתחום המים, וקרן בירד, שהקימה את בירד אנרג'י, תממן פרויקטים משותפים של חברות אמריקניות וישראליות. יש שינוי של ממש".
לוי: "שתי החברות שבהן השקענו מהקרן השנייה, פנורמיק פאואר ואינוסייב, קיבלו לשלב המו"פ מימון ראשוני של חצי מיליון דולר מחברת החשמל. בעבר, התאגידים התייחסו לתחום כסנקציות רגולטוריות. כיום הם מגלים פתיחות לאיכות הסביבה גם ברמת המו"פ".
לפי השותף העצמאי גולדפרב, הפתיחות של התאגידים היא חלק ממגמה עולמית למקם את איכות הסביבה, יעילות באנרגיה, טיפול במים וחיסכון במשאבים, בראש סדר העדיפויות העסקי.
- מה אתם מחפשים בחברה להשקעה?
לוי: "אנחנו משקיעים בחברות בשלבים המוקדמים, שיש בהן היגיון עסקי שתואם את איכות הסביבה. אנחנו לא מאמינים בפיתוח של משהו יקר ופחות שמיש רק כי הוא ירוק. להערכתנו, יש 20 חברות עם הכנסות של 30 מיליון דולר, ובקרוב נשקיע גם בחברות בוגרות".
- יש די אקזיטים בתחום כדי להצדיק את הכסף שזורם אליו?
לוי: "עדיין לא, אבל כבר היו כמה הנפקות ראשונות. בנוסף, תאגידים מתחילים להיכנס לתחום המיזוגים והרכישות; הם קונים יותר חברות טכנולוגיה צעירות, כאשר בעבר הם רכשו רק חברות מכניסות".
יוקליס: "בדרך-כלל מטילים ספק בדברים חדשים. עד שלא יהיה אקזיט משמעותי של חברת קלינטק בישראל, המשקיעים ימשיכו להיות סקפטיים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
