חברת הסטארט-אפ הישראלית-אמריקנית BrightSource Energy השלימה הרכבת חבילת מימון מרשימה של 2.1 מיליארד דולר סביב פרויקט Ivanpah שלה, להקמת תחנת כוח סולארית במדבר מוהאבי שבקליפורניה.
ברייטסורס היא חברת קלינטק שנוסדה בירושלים ושורשיה הם בחברת לוז שפשטה את הרגל בתחילת שנות ה-90. אתמול (ב') נודע כי חברת האינטרנט גוגל, בניהולו של לארי פייג', השקיעה 168 מיליון דולר באייוונפה באופן ישיר. סכום זה מתווסף להשקעה של 300 מיליון דולר מצד NRG סולאר. בכך, הושלמה חבילת המימון, בתוספת מימון בנקאי של 1.6 מיליארד דולר שגויס מערבויות מדינה שהעמיד משרד האנרגיה של ארה"ב.
ישראל קרויזר, משנה למנכ"ל ברייטסורס אנרג'י למו"פ ולהנדסה ומנכ"ל ברייטסורס תעשיות ישראל, אמר היום ל"גלובס" כי "השלמת הסגירה הפיננסית למימון הפרויקט מציבה את ברייטסורס כחברה המובילה בעולם בתחום האנרגיה התרמו-סולארית והופכת אותנו לשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה החלופית בעולם".
סכומים אלה מצטרפים ל-450 מיליון דולר שגייסה ברייטסורס אנרג'י לחברה עצמה (ולא לפרויקט) ב-5 סבבי גיוסים. גוגל משקיעה ישירה בחברה, בנוסף לסכום שהשקיעה באייוונפה. בעלי המניות בברייטסורס כוללים שמות בולטים בתחום הבנקאות והאנרגיה כמו מורגן סטנלי, שברון, BP, קרן הפנסיה קאלפרס וקרנות ההון סיכון ונטאג', DFJ, וקרן ההון סיכון של ממשלת רוסיה.
מתכוונת להנפקה
יו"ר ומייסד ברייטסורס, ארנולד גולדמן, אמר כי השקעת גוגל מוכיחה שהטכנולוגיה של ברייטסורס, המבוססת על מגדל חום, היא הגישה הנכונה מבחינה מסחרית לייצור חשמל סולארי. "הטכנולוגיה שלנו תשנה את האופן שבו חברות ייצור חשמל פועלות. היא זולה ויעילה יותר לעומת הטכנולוגיות הסולאר-תרמיות הישנות". גוגל השקיעה עד כה 250 מיליון דולר באנרגיות נקיות, רובו בברייטסורס.
ההספק של מיזם תחנות הכוח הסולאריות של ברייטסורס במוהאבי יהיה 400 מגוואט וזהו המיזם התרמו-סולארי הגדול בארה"ב, המוקם ע"י חברת בכטל ומתוכנן לפעול מ-2013.
הוא כולל 3 שדות המשתרעים יחד על שטח של 16 אלף דונם. הפרויקט יספק אנרגיה נקייה עבור 140 אלף בתים, והחשמל שייוצר בתחנות הכוח הסולאריות יימכר תחת חוזים נפרדים לפסיפיק גז (PG&E) ולסאות'רן קליפורניה אדיסון (SCE).
גולדמן וקרויזר הם הפנים שמאחורי ברייטסורס. גולדמן, מחלוצי תחום הקלינטק בישראל, ייסד ב-1984 את חברת לוז אינטרנשיונל שהקימה בשנות ה-80 תשע תחנות כוח סולאריות במוהאבי המייצרות יחד 350 מגוואט. הירידה במחירי הנפט הובילה את לוז לפשיטת רגל ב-1991, לאחר שלא הצליחה להשיג מימון לבניית תחנות כוח נוספות. גולדמן, שלא נואש מהחזון הסולארי, הקים את לוז 2 - חברה-בת בבעלות מלאה של ברייטסורס אנרג'י.
ב-2004 חזרה לוז 2 לפעילות מלאה בירושלים בעזרת קבוצה של ותיקי לוז הראשונה, בהם קרויזר. ב-2008 שינתה לוז 2 את שמה לברייטסורס אנרג'י, והעבירה את משרדיה הראשיים לאוקלנד שבקליפורניה.
ב-2006 ביצעה החברה את סבב הגיוס הראשון שלה - 16.5 מיליון דולר לפי שווי של כ-50 מיליון דולר. מאז, שוויה זינק והגיוס החמישי שהושלם באחרונה היה של 125 מיליון דולר לפי שווי של 700-800 מיליון דולר. החברה אף התקשרה עם חתמים לקראת הנפקה בוול סטריט.
מנסים למצוא פתרון לצבי המדבר
במקביל לפרויקט הענק בארה"ב מעורבת ברייטסורס גם במיזם להקמת תחנה תרמו-סולארית גדולה בנגב. לפני כחודש הגישה החברה-הבת הישראלית של ברייטסורס הצעה יחד עם אלסתום הצרפתית למכרז BOT להקמת תחנה בהספק של 110 מגוואט באשלים. זו ההצעה היחידה שהוגשה למתחם הקרקע שבמכרז ובקרוב אמור משרד האוצר, המנהל את המכרז, להודיע אם יפתח במו"מ עם המציעים.
בישראל מתמודדת החברה עם ביורוקרטיה כבדה (ראו מסגרת), אך גם בארה"ב לא הכול הולך חלק. ברייטסורס הודיעה באחרונה כי תצמצם את שטח התחנה שלה במדבר מוהאבי ב-12% בניסיון להפחית את עוצמת ההתנגדות לפרויקט מצד ארגונים סביבתיים.
אלה טענו כי המיזם עלול לסכן את בריאותם של 25 צבים מדבריים נדירים המתגוררים בשטח המיועד להקמת התחנה. ההתנגדויות לפרויקט שהתעוררו בעקבות הנחת אבן הפינה באוקטובר 2010 זכו לכיסוי נרחב בתקשורת האמריקנית, וברייטסורס עדיין לא הצליחה להגיע להסכמות בנקודות אלה.
המפלצת הקשוחה של יזמי התרמו-סולאר: ביורוקרטיה
בזמן שבארה"ב יזמי התרמו-סולאר נאבקים בארגונים סביבתיים המבקשים להגן על צבי מדבר, נאלצים היזמים בישראל להתמודד עם מפלצת קשוחה ואכזרית: הביורוקרטיה המקומית. עתידו של התחום התרמו-סולארי ייקבע בימים הקרובים במסגרת החלטת ממשלה, כשאנשי משרד האוצר לא מסתירים את התנגדותם להמשך הסבסוד של הענף. אמיר לוי, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, עבד במשך 15 שנה באוצר ופרש לשוק הפרטי לאחר ששימש סגן הממונה על התקציבים - תפקיד שבמסגרתו היה אחראי גם על תחום האנרגיה.
היום הוא מוצא את עצמו מעברו השני של המתרס, כמנהל של חברה המעורבת בהקמת שתי תחנות תרמו-סולאריות גדולות - באשלים ובצאלים. באשלים הגישה שיכון ובינוי את ההצעה היחידה במכרז למתחם A, כשברייטסורס ישראל ואלסתום הצרפתית היו המציעות היחידות למתחם B השכן.
ברייטסורס הצליחה להגיע לסגירה פיננסית בזכות ערבויות מדינה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר ממשרד האנרגיה הפדרלי של ארה"ב. אתם מבקשים ערבויות דומות מממשלת ישראל?
לוי: "ברייטסורס קיבלה ערבויות מדינה משום שהתחנה שלה תפעל בטכנולוגיה חדשה, ולכן קשה לקבל מימון בנקאי להקמה. אנחנו לא צריכים ערבויות מדינה כי התחנות שלנו אמורות לפעול בטכנולוגיה מוכחת. כל מה שאנחנו צריכים היא הסדרה, שתאפשר להקים את הפרויקטים".
באוצר טוענים שאין סיבה לחייב את הציבור לשלם עבור חשמל סולארי מחיר גבוה מזה של חשמל המיוצר מגז טבעי.
"הוויכוח הוא יותר סביב מתקנים פוטו-וולטאיים, ובעיקר קטנים, כשהטיעון נגד הסבסוד שלהם הוא שהם לא משאירים ערך מוסף גבוה. הטיעון לא תופס לגבי טכנולוגיות תרמו-סולאריות, כי הן פותחו בישראל בשנות ה-80 ע"י לוז ובהמשך ע"י ברייטסורס וסולל. במקום להמשיך את התנופה וליזום תוכנית רב-שנתית, ישראל הזניחה את התחום ובגלל זה איבדנו את ההובלה. היום הספרדים מובילים בתחום ובונים תחנות בארה"ב. אנחנו עדיין יכולים להוביל, אבל אנחנו בדקה ה-90".
אז מה צריך לעשות?
"באוצר לא אוהבים את המילה 'סובסידיה' אך צריכה להיות הסדרה וסובסידיה חכמות, שיעודדו תעשייה ישראלית שתוכל לחולל ייצוא משמעותי ותייצר ערך מוסף. ההכנסות מהגדלת התוצר, מייצור מקומות תעסוקה וממיסוי, יעלו על הסבסוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
