וינשטיין הכריע: שר החוץ אביגדור ליברמן יעמוד לדין

לאחר 5 שנות חקירה והתלבטות שארכה למעלה משנה וחצי במשרד המשפטים, הגיעה ההחלטה: שר החוץ אביגדור ליברמן יועמד לדין. כך הודיע הערב (ד') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסנגוריו של ליברמן, עורכי הדין יעקב וינרוט וירון קוסטליץ.

ההחלטה להעמידו לדין כפופה לשימוע. מדובר בעבירות שבוצעו לכאורה על-ידי ליברמן במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר בממשלה.

ליברמן יעמוד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. עבירה אחרונה זו נבחרה בסופו של דבר על פני עבירה חמורה יותר, של שיבוש מהלכי משפט.

ליברמן: "אין סיבה לדאגה"

בתגובה להודעה על הכוונה להעמידו לדין אמר היום ליברמן, במסגרת כנס של מפלגת ישראל ביתנו שנקבע מראש: "תמיד פעלתי לפי החוק. אחרי 15 שנה תינתן לי סוף-סוף ההזמנות להוכיח שפעלתי לפי החוק. אין לי סיבה לדאגה, ואתם יודעים ששאצלי מילה זו מילה".

פרקליטיו של השר ליברמן, עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט וירון קוסטליץ, מסרו בתגובה: "לאחר 15 שנים - במהלכן התנהלה החקירה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל נגד אדם בכלל, ואיש ציבור בפרט, חקירה שלא היה כדוגמתה עד כה - אנו מברכים על כך שסוף-סוף ניתנת עתה ההזדמנות לשר אביגדור ליברמן להציג את טיעוניו בפני היועץ המשפטי לממשלה ולשכנעו כי לא נפל בו רבב.

"אנו משוכנעים כי בסופו של יום תוסר עננת החשדות נגד השר, כפי שאירע במהלך השנים האחרונות לכל חשדות-השווא שהוטחו בשר ליברמן - שנסגרו כלא היו. לא בכדי אין בהודעת הפרקליטות זכר לעבירה המרכזית בעניינה נחקר השר ליברמן כל השנים - היא עבירת השוחד, ואנו משוכנעים כי כך יהא בסופו של דבר גם עם יתר הטענות שנותרו".

גם מיכל ליברמן תועמד לדין

כפי שנחשף ב"גלובס" לפני כחודשיים, הוחלט שלא להאשים את ליברמן בלקיחת שוחד. ההחלטה מתבססת על המלצה של פרקליט המדינה, משה לדור; של המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר; ושל מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף; להעמיד את ליברמן לדין.

ליברמן מואשם בעבירות אלה בנוגע לשליטה בחברות שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, בין השנים 2001-2008. חברות אלה היו בשליטתו של ליברמן במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר.

לצד ליברמן, החליט וינשטיין להעמיד לדין גם את בתו, מיכל ליברמן-גילון; את בא-כוחו לשעבר, עו"ד יואב מני; ואת שרון שלום - ואולם גם ההחלטות בעניינם כפופות לשימוע. מני מואשם בשותפות למירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; מיכל ליברמן-גילון ושרון שלום מואשמות בהלבנת הון וסיוע למירמה והפרת אמונים.

כספים בשיעור-עתק

על-פי הודעת משרד המשפטים, התקופה הרלוונטית לחשדות היא החל מיום מינויו לראשונה כשר, במארס 2001, ועד 2008. לאחר פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנת 1997 החל ליברמן בפעילות עסקית בארץ ובעולם, באמצעות שתי חברות שהקים בישראל ובקפריסין.

על-פי החשד, לצד פעילותן של החברות, קיים ליברמן מערכות קשרים עם אנשי עסקים בארץ ובחו"ל, שכתוצאה מהם התקבלו בחברות הללו, ומאוחר יותר גם בתאגידים נוספים שהקים, כספים בשיעור-עתק, לרבות כספים שלא הגיעו כתוצאה מפעילות אותם תאגידים, "ולא שיקפו תמורה עבור פעילותם".

על-פי ההודעה, לקראת מינויו של ליברמן לשר ובמהלך תקופות כהונותיו הציבוריות לאחר מכן, קשר קשר עם עו"ד מני לגיבוש תוכנית, לצורך המשך הפעילות הפיננסית, שלא כדין. השניים פעלו, על-פי החשד, באופן שיטתי ומכוון להסתרת הפעילות, תוך ביצוע מעשי מירמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה.

"במקביל לכהונותיו הציבוריות, המשיך ליברמן לקיים את עסקיו הפרטיים, ובתוך כך המשיך גם ליהנות מהזרמתם של אותם תקבולים לחברות שבשליטתו, תוך הפרת חובות הדיווח על פעילותו האמורה ותוך הגשת דו"חות כוזבים על פעילותו ונכסיו".

מצג כוזב

על-פי החשד, ליברמן הציג מצג כוזב כלפי הציבור ומבקר המדינה, ולפיו מכר במלואן את כל זכויותיו בחברות, ואין לו כל נגיעה אליהן. זאת, על אף שהמשיך לקיים את עסקיו על-ידי אותם תאגידים, ונהנה מהזרמת אותם תקבולים לחברות שבשליטתו. זאת, באמצעות תאגידים חדשים שייסד או שרכש בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים, שנרשמו על שם אנשי-קש אחרים.

באשר למשך החקירה והטיפול בתיק ליברמן, נמסר ממשרד המשפטים כי החקירה נגד ליברמן בנושא מימון מפלגות נפתחה בפברואר 2000 על יסוד דוח מבקר המדינה בנוגע לבחירות 1999, ואולם החקירה הנוכחית נפתחה על יסוד חומרים שהגיעו בתחילת שנת 2006. חומרים אלה העלו נגד ליברמן חשדות לעבירות של שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

לחומרים אלה, נמסר ממשרד המשפטים, "היה קשר חלקי לחקירה המקורית. נוכח הזיקה בין חלק מהחשדות העיקריים, הוחלט בשלב זה שלא לפצל בין שתי החקירות".

חקירה זו כללה 11 חיקורי דין ב-8 מדינות שונות, "שלצורך ביצוען היתה תלויה מערכת אכיפת החוק הישראלית בגורמים חיצוניים".

נתניהו: מאחל לליברמן להוכיח חפותו

בעקבות הודעת היועמ"ש על העמדתו הצפויה של ליברמן לדין אמר הערב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא מאחל לשר החוץ ליברמן שיוכיח את חפותו.

נתניהו ציין כי הוא עובד עם ליברמן זמן רב. "ליברמן חבר מרכזי בממשלה, ואני מקווה שהוא ימשיך לתרום את תרומתו הציבורית", מסר ראש הממשלה.

גלאון: להשעות את ליברמן

לאחר פרסום החלטת היועמ"ש, ח"כ זהבה גלאון קראה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשעות מיידית את שר החוץ.

לדברי ח"כ גלאון, "לא ייתכן כי מי שמואשם בעבירות כל-כך חמורות ימשיך לייצג את מדינת ישראל בעולם. מהחלטתו של היועץ עולה מי לא נאמן, מי הפר אמונים ומי הפר את החוקים. מתברר כי מבחני הנאמנות של ליברמן היו מפלטו של המושחת".

גם תנועת אומ"ץ הודיעה הערב כי היא "דורשת מהשר ליברמן להשעות את עצמו לאלתר מן הממשלה בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום".

עבירת השוחד נגנזה

בשבועות האחרונים עוסקים היועץ וצוותו - הכולל גם את פרקליט המדינה משה לדור ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד אביה אלף - בליטוש נוסח ההודעה שתועבר לסנגוריו של ליברמן, ההודעה לעיתונות וגם בנוסח טיוטת כתב האישום הנרקמת נגד ליברמן.

במשרד המשפטים העריכו כי אחד הקשיים שבהם ייתקלו עם פרסום ההחלטה הרשמית יהיה הצורך להסביר את גניזת עבירת השוחד. עבירת השוחד נחשבת חמורה יותר ממירמה והפרת אמונים, שכן העונש הקבוע עליה בחוק הוא 7 שנות מאסר, לעומת 3 שנים להפרת אמונים.

מבחינה עקרונית, עם זאת, דווקא הפרת האמונים היא העבירה המשמעותית ביותר שאותה מבקש המחוקק למנוע כשמדובר בעובדי ציבור. זאת מאחר שהאיסור על שוחד נועד למנוע ממקבלו הימצאות בניגוד עניינים בתפקידו השלטוני, כלומר לחטוא בהפרת אמונים.

סטטוס של חשוד

חקירתו של ליברמן מתנהלת זה כ-5 שנים. היא נפתחה באפריל 2006 ולוותה כל העת בידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות מנהלת המחלקה, עו"ד אביה אלף.

חקירת המשטרה הסתיימה באוגוסט 2009, בהמלצה להעמיד את ליברמן לדין בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד והלבנת הון. סעיף רישום כוזב במסמכי תאגיד לא נכלל בהמלצת המשטרה.

בדצמבר 2009, כ-3 חודשים לאחר שהמשטרה סיימה את חקירתה והעבירה את המלצותיה, ביקשה המחלקה הכלכלית לבצע השלמות חקירה. במקביל החלו דיונים בשיתוף פרקליט המדינה משה לדור והיועץ דאז מני מזוז.

מזוז התלבט אם לקבל החלטה בתיק, לפחות החלטה עקרונית - לפני שימוע - עד תום כהונתו בינואר 2010, ואולם החליט לבסוף להותיר את הנושא ליועץ הבא.

בשבועות האחרונים קיים וינשטיין מספר ימי דיון מרוכזים בנושא ליברמן, לקראת גיבוש ההחלטה הסופית. בדיונים הוצגו המלצות המשטרה וכן חוות-הדעת של המחלקה הכלכלית, שהמליצה לאמץ את עמדת המשטרה ברוב הסעיפים.

ליברמן מצוי בסטטוס של חשוד זה יותר מ-10 שנים, ואולם החקירה הנוכחית החלה באפריל 2006, בעקבות מידע שהגיע ליועץ דאז מזוז. בינואר 2009, כ-3 שנים לאחר תחילת החקירה, עצרה יאח"ה 7 חשודים וערכה חיפוש בבתיהם ובמשרדיהם. אחד מהם היה בא-כוחו של ליברמן, עו"ד יואב מני.

חקירה מתמשכת

במערכת המשפטית נימקו את התמשכות החקירה נגד ליברמן בשתי סיבות עיקריות: האחת היא הצורך בביצוע חיקורי דין בחו"ל. במקרה של ליברמן, כמו במקרה של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, ההמתנה לתשובות ממדינות שונות בשאלת הסכמתן לביצוע חיקורי דין בשטחן ארכה לעתים חודשים ארוכים ואף יותר מכך, ובמקרים מסוימים התקבלה בסופו של דבר תשובה שלילית, שהובילה למבוי סתום באפיקים שונים של החקירה. בספטמבר 2008 התקיים חיקור דין בקפריסין, שהוביל לתפיסת אלפי מסמכים רלוונטיים לחקירה.

הסיבה השנייה היא מאבקו של ליברמן על כך שיימנע מהמשטרה לעיין במסמכים שנתפסו אצל עו"ד מני, בטענה כי חל עליהם חיסיון עורך דין-לקוח. החיפוש שביצעה יאח"ה במשרדו של מני התקיים באפריל 2007, ואולם התנהל מאבק משפטי ב-3 ערכאות, עד שלבסוף, באוגוסט 2008, דחה בית המשפט העליון את הערר ואיפשר לחוקרים לעיין במסמכים.

 מסלול הכסף של ליברמן