משה כחלון: "עמדתי בלחצים אדירים של חברות הסלולר"

ביום שני השבוע משה כחלון אכל שסק. את השעות הדרמטיות שבהן נערך המכרז לבחירת שני מפעילים סלולריים חדשים, בילה כחלון דווקא בשדרות. איך קורה שפוליטיקאי מרשה לעצמו להתרחק מאור הזרקורים דווקא באחד הימים החשובים, אם לא ה-, של הקדנציה שלו כשר התקשורת? מבחינתו של כחלון, מדובר בסדרי עדיפויות. הכובע השני שהוא חובש, זה של שר הרווחה והשירותים החברתיים, לא פחות חשוב בעיניו ולכן הוא מצא את עצמו בשדרות, רגע אחרי סוף שבוע סוער מבחינה ביטחונית.

אחת הנשים שפגשו אותו בעיר המופגזת הגישה לו קערה של שסק, והמלווים של השר היו משוכנעים שמדובר בחלק מההמולה התקשורתית סביב המכרז. האישה הבהירה שהיא נמצאת שם בגלל סיבה אחרת לגמרי: אמא שלה ביקשה שתכבד את השר בפרי כאות הערכה לכך שביטל את הבדיקות שנאלצו קשישים לעבור על מנת לזכות באישור להעסיק מטפלת. בפמלייה של כחלון נשנקו ממבוכה, אבל השר עצמו הודה לאישה ועבר לספר בדיחות.

האנקדוטה הזו משקפת בצורה קולעת את הדימוי הציבורי של כחלון. במקום לחזר על דלתותיהם של בעלי ההון, הוא מתמקד בסיוע לאנשים שהצביעו עבורו, שלפחות חלקם מרוויחים שכר מינימום. הוא נחשב לאיש של אנשים, כזה שזוכה לכמויות אהבה בלתי שגרתיות בהשוואה לחבריו לשולחן הממשלה. בעוד שהקולגות שלו מתהדרים באייפונים ובמחשבים מתוחכמים שנרכשו על חשבון תקציב הקשר עם הציבור, כחלון מסתובב עם עיפרון ופנקס. "אתה מכיר את הפנקס הכתום קוהינור", הוא אמר בעבר, "רק ככה אני יודע לנהל".

חקיקה לעשרים שנה

שנתיים אחרי שהתיישב על הכיסא של שר התקשורת, עושה רושם שהשיטה הזו עובדת. השבוע סימן כחלון עוד 'וי' בפנקס שלו, בסיומו של המרכז המוצלח שהסתיים בזכייתן של מירס ואקספון, שישלמו למדינה סכום כולל של 1.4 מיליארד שקל - שיוחזר להם אם יצליחו לגרוף נתח שוק של 7% (כל אחת) בשוק הפרטי.

העשייה של המשרד מזוהה עם כחלון באופן אישי, אבל הוא מתנגד להפרדה המלאכותית הזאת. "אתה אל תעשה לי הפרדות ואל תתחיל עם השטויות שלך, אני זה המשרד והמשרד זה אני".

- תסכים איתי שיש למשרד התקשורת דימוי מנומנם ושבשוק חוששים שהרפורמות ייבלמו ביום שבו לא תהיה שם.

"התוצאות במכרז הסלולרי מהוות הבעת אמון במשרד ובשר. אם המשתתפים במכרז לא היו רואים את הרצינות שלנו בהפחתת קנסות יציאה, בהסרת חסמים, ועוד, הם לא היו באים. אנשי עסקים הם חכמים, הם חיכו 13 שנה והיום הם נכנסו בגלל שיש משהו חדש. הם ראו את כל המאבק וראו שאפילו פעם אחת לא התקפלנו בשום נושא".

- יכול להיות שמאמינים בשר אבל פחות באנשי המשרד?

"זה לא נכון. איזה ודאות בשוק עוד צריך היום? אני עושה את הכל כדי ליצור ודאות באמצעות חקיקה. לא השארתי שום דבר פתוח. הסדרנו את השוק בחקיקה לעשרים השנים הבאות. לא לחינם נשפכו כאן 1.4 מיליארד שקל".

- 700 מיליון שקל לרצועת תדרים זה סכום ריאלי?

"חד משמעית כן והיה מקום ליותר. המשקיעים מבינים יותר טוב ממני גם בתקשורת וגם בכלכלה, אז אם הם החליטו לשים 700 מיליון הם יודעים מה הם עושים. אני לא מקבל את כל הטענות שזה אגו וכל מיני יוקרה, אנשי עסקים מספיק חכמים לדעת בדיוק להיכנס לעסקים שיוכלו גם להרוויח כסף".

- המכרז אמנם הצליח מעבר לציפיות, אבל הרשתות החדשות מסתכנות בגלל שהמשרד שלך לא מאפשר להן להקים אנטנות.

"יהיה שיתוף אתרים משני טעמים, פעם אחת מהטעם של הגנת הסביבה ובוא נאמר אסתטיקה, ופעם שנייה כי זה מחויב המציאות, שיתוף אתרים עובד בכל העולם, ושיתוף אתרים יהיה גם במדינת ישראל".

- מה לגבי הסדרת נושא האנטנות, אולי צריך מאמץ ממשלתי כולל כדי לטפל בזה?

"אני כשר תקשורת רואה את עצמי מחויב לספק את הצרכים של חברות התקשורת מבחינת תשתיות ואני עושה את זה יום יום שעה שעה".

- אבל זה לא תלוי רק בך, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה מעכבים את התהליך.

"אז מה אתה רוצה שאני אעשה, שאפעל כשר פנים עכשיו? אני לא עונה בשם המדינה. ראש הממשלה יכול לענות בשם המדינה, אני עונה בשם המשרד שלי ואני רואה את עצמי מחויב לספק תשתיות תקשורת לחברות. לא יכול להיות שפעם אחת אני אגיד שחברות התקשורת זה דבר מאוד חשוב אבל מצד שני לא אדאג לספק להן תשתיות. לאור זה אני במאבקים גם מול משרד הפנים וגם מול המשרד להגנת הסביבה, בניסיון לאזן בין הצרכים העסקיים לבין שמירה על ערכי טבע, הגנת הסביבה והאסתטיקה של הנוף".

כחלון משתדל כאמור ללכת בין הטיפות בכל מה שנוגע לנושא האנטנות. הוא מנסה להסדיר את נושא התשתית על מנת לקיים תקשורת סלולרית נורמלית בישראל ומאידך מודע להשקעות העתק ולסיכונים הכלכליים שלוקחים על עצמם המשקיעים.

- הזוכים במרכז צריכים לדאוג שלא יהיו להם אנטנות?

"אני אומר לך עוד פעם, המחמאה הכי גדולה שקיבלתי, זה הסכומים שהסכימו להשקיע והאמון שרוכשים לנו אנשי עסקים. בתקופה הקרובה המפעילים יוכלו להשתמש בתשתיות של המפעילים הקיימים כדי להקל עליהם בעניין האנטנות".

- נחזור רגע למכרז. מה הרגשת כשראית שהמחירים מטפסים לגבהים שלא צפיתם אותם?

"ברגע שראיתי שהמחירים חצו את מחסום ה-500 מיליון והמתמודדים עדיין שם, זה היה מרגש. היום אני יכול לגלות שזה היה הימור גדול להוציא שתי רצועות, כי רק לפני שמונה חודשים לא היה לנו עם מי לדבר. זה לא סוד שחששתי והיססתי ודאגתי. יכול להיות שהלכתי למהלכים מרחיקי לכת, כי זה לא תיקון צרכני. כשראיתי שזה חצה את קו ה-500 והשחקנים נשארו בפנים, הייתה לי תחושת סיפוק אדירה".

להדביק את הטכנולוגיה ולרוץ קדימה

- ההחלטה להוציא שתי רצועות התבררה כנכונה בעצם?

"אני האמנתי בזה לאורך כל הדרך. זו ההחלטה הכי קשה שהייתה לי. המליצו בפניי להוציא אחת ואני החלטתי על שתי רצועות. אני שמח גם על ההחלטה לא לאפשר לחברות הסלולריות לקנות את מירס. עמדתי בלחצים אדירים של שלושת חברות הסלולר שרצו לרכוש את מירס. גם נשיא מוטורולה בא אליי אז בטענות שאני מונע ממנו למכור את החברה בהרבה כסף. אמרתי לו שהתחרות חשובה לי יותר מהכנסה כזאת או אחרת של מוטורולה".

- דאגת להכניס לשוק מפעילים וירטואליים שלא צריכים להשקיע סכומים גדולים, לפני כניסת המפעילים החדשים. טעית?

"אין קשר. MVNO נועד למטרות אחרות ולא נועד להתחרות בחברות הגדולות. ה-MVNO פונה לאוכלוסיות מסוימות ולנישות מסוימות, כמו בכל העולם".

- אין בזה סיכון?

"לא. יש מקום גם ל-MVNO וגם למפעילים החדשים".

- סיימת עכשיו מכרז של תדרי דור שלישי ובעתיד משרד התקשורת יוציא מכרז לדור רביעי. אתה מצפה שהמפעילים החדשים ישפכו עוד מאות מיליוני שקלים כדי לקנות תדרים של הדור הרביעי?

"התפקיד שלנו הוא להדביק את הטכנולוגיה ולרוץ קדימה ואנחנו נעשה כל מה שיהיה דרוש, בהתחשב כמובן בשוק ובמשק".

- המכרזים לדור הרביעי ייצאו כבר השנה?

"לא יודע להגיד לך, אני עכשיו עדיין לא שם".

- מה המשימה הבאה?

"מה שחשוב עכשיו זה לקדם את הפס הרחב ואת הכניסה של מיזם חברת חשמל לשוק".

- מתי התרגשת יותר, כשביטלת את הבדיקות לקשישים או כשגילית את תוצאות המכרז?

"כשאני מסייע לקשישים. אין מה להשוות בין הדברים. הטיפול בפרט והשמירה על כבוד האדם - יש לזה בשבילי הרבה יותר משמעות. בוא לא נשכח שיש הבדל בין כסף לבין בני אדם".

- בסופו של דבר תיק הרווחה יותר קרוב לליבך מתיק התקשורת?

"שניהם חשובים. התחרות חשובה. האויב הכי גדול של החברה שלנו זה מונופולים, דואופולים וקרטלים. אני רואה בזה ממש אויב. חוסר תחרות היא פגיעה אנושה בכולנו ובעיקר בחלשים. כי 100 שקלים של אדם שמתפרנס ב-4,000 שקל זה הרבה יותר מאשר 100 שקלים של אדם שמרוויח 40 אלף שקל".

- אתה מזוהה עם משרד התקשורת, אתה מתכוון להישאר בו לאורך כל הקדנציה?

"כן. הודעתי שאני לא אעזוב את המשרד, ואם אפשר עוד קדנציה, אשמח. לא, בעצם לא. אשמח שהמשרד יהפוך לרשות תקשורת שתהיה תחת המשרד הבא שלי".

- תחת התמ"ת?

"לא משנה מה".