המשחק הגדול (של ליגה גדולה לשעבר)

עם כל הכבוד לקלאסיקו בין ריאל לבארסה, המשחק הזה הוא מקסם שווא לליגה שנמצאת במשבר חמור ■ אל תתפלאו אם בקרוב הליגה בספרד תיראה יותר כמו ליגה סקוטית משופרת

הקלאסיקו הקרוב בסנטיאגו ברנבאו, בין ריאל מדריד לברצלונה, לא ממש מעניין. בטח לא כמו שלושת המשחקים הבאים בין שתי הקבוצות בשבועות הקרובים (שניים בחצי גמר הצ'מפיונס, אחד בגמר הגביע). מסיבה פשוטה: פער של 8 נקודות. אפילו אם תצליח לנצח את בארסה, קשה לראות איך ריאל לוקחת השנה אליפות.

חוסר העניין בקלאסיקו הקרוב הוא סימבולי למצבה המשברי של הליגה הספרדית כולה.

***

המשבר הוא קודם כל כלכלי. החובות המצטברים של מועדוני הליגה מגיעים ל-3.5 מיליארד אירו: 10% פחות מהפרמיירליג, אבל עם הכנסות קטנות בהרבה. ובעוד החובות של המועדונים באנגליה מיוחסים בעיקר למועדונים הגדולים, שמציגים מולם הכנסות עתק, הרי שבספרד המצב שונה. החובות פרוסים על-פני הליגה כולה, והתמונה האמיתית עגומה.

אם מוציאים את ריאל מדריד וברצלונה מהמשוואה, ה"לה ליגה" בצרות צרורות. ההכנסה הכוללת של יתר 18 הקבוצות ממכירת זכויות שידור מגיעה יחד לקצת יותר ממה שריאל ובארסה מכניסות לבדן מטלוויזיה. ב"ליגת הכסף" של דלויט, המדרגת את 20 המועדונים המכניסים בעולם, יש ייצוג לאתלטיקו מדריד במקום ה-17, אחרי שחתמה על חוזה שידור חדש, כיאות למועדון השלישי בגודלו במדינה - על סך 65 מיליון אירו בעונה. שזה פחות ממחצית ההכנסה של ריאל מחוזה השידורים שלה.

זו כמובן סיבה לשביתה: הליגה הספרדית היתה אמורה לשבות לפני שבועיים - אבל רק כדי להכריח את הפוליטיקאים לבטל את התקנה הספרדית שמורה על שידור משחק אחד בשבוע בערוץ חינמי, וזאת כדי להכניס עוד כסף למועדונים, של עד 100 מיליון אירו בעונה. אלא שהכסף הזה ממילא היה מתחלק כרגיל, כלומר: רובו היה מתגלגל לקופות העמוקות של ברצלונה וריאל. ניסיון להגיע להסכמה על חוזי שידורים מרוכזים, כנהוג ביתר הליגות הגדולות ביבשת, נכשל בינתיים עקב ההתנגדות הגורפת של ריאל וברצלונה (וזאת למרות שגם בהסכם קולקטיבי כזה הן היו נהנות מיותר משליש מההכנסות).

 אתלטיקו מדריד, סרחיו אגוארו / צלם: רויטרס
  אתלטיקו מדריד, סרחיו אגוארו / צלם: רויטרס

אגוארו מאתלטיקו. הכנסה נמוכה בחצי משל היריבה העירונית (צילום: רויטרס)

***

גם אם פשיטת הרגל הכלכלית מתקרבת, פשיטת רגל אחת כבר מזמן נרשמה בספרד: מקצועית. "לה ליגה" היא כבר לא ליגה.

הנה, ויאריאל הגמדה במקום הרביעי המעניק מקום בליגת האלופות. היא מרוחקת מהמקום הראשון 30 נקודות, ומהמקום שממנו יורדים ליגה - רק 25 נקודות. פאבלו הרננדז, שחקן ולנסיה, התלונן אחרי תיקו אפס מול גיחון שהוא "זועם על שאינו יכול להתמודד מול ריאל ובארסה על האליפות". ולנסיה סובלת. המאמן שלה, אונאי אמרי, עומד בפני פיטורים. וכל הצער הזה, אגב, מתרחש כשהקבוצה מדורגת במקום השלישי.

אם כבר דיברנו על כדורגל חלש, קחו לרגע את ריאל מדריד. יש לה 76 נקודות מ-31 משחקים. רק פעם אחת בהיסטוריה היו לה יותר נקודות בשלב הזה - בעונה שעברה. נתון שמעיד על גודל הפערים שפתחו בארסה וריאל.

אבל החמור מכל מבחינת הליגה הספרדית זה שכל מה שקורה בה הוא כבר לא כדורגל. הכדורגל הוא ענף ספורט, בו עולים 11 מול 11 לכל התמודדות והצופה לא יודע את תוצאת המשחק עד לסיומו. לצורך זה, כל קבוצה מעלה הרכב ונלחמת עבור ניצחון ושלוש נקודות. אבל לא בספרד. ספורטינג גיחון אמנם הוציאה ארבע נקודות בארבעה משחקים מול בארסה וריאל, אבל היא היוצאת מן הכלל. מאמן מלאגה, מנואל פלגריני, אמר במפורש אחרי התבוסה האיומה 0-7 לריאל: "לא רצינו בכלל לנצח. ממילא לא קיוויתי להשיג שם משהו. אם הייתי יכול הייתי נותן לכל הקבוצה לנוח לקראת המאבק מול אוסאסונה נגד הירידה".

הדרך היחידה לעצור את בארסה או את ריאל היא "להחנות את האוטובוס" מול השער, כמו שאומרים באנגליה. זה מה שעשתה גיחון. או דפורטיבו לה קורוניה מול ריאל בסוף פברואר (0-0). אחרי המשחק התלונן ז'וזה מוריניו שדפור "לא משחקת כך תמיד", והתכוון לתבוסה הביתית שלה 0-4 לברצלונה. טוב, זה מוריניו, והוא תמיד מלא כרימון בתיאוריות קשר. רק שהפעם הוא פגע בנקודה רגישה. וולטר פנדיאני מאוסאסונה הסביר בפירוש: "ברצלונה זה הטובים, וריאל הרעים. ולכן בריאל לא צריכים להתפלא על הקשיחות נגדם". גם בלה קורוניה לא אוהבים את ריאל. עניין היסטורי. וגם לא את מוריניו, מאז שניצח שם עם פורטו בחצי גמר ליגת האלופות לפני שבע שנים, וטען שהספרדים גמורים.

יש עוד דוגמאות להתבטלות, ובעיקר מול ברצלונה. מאמן הרקולס, אסטבן ויגו, הודה אחרי ה-0-3 הביתי נגד בארסה, שהוא מעדיף להתרסק תוך משחק יפה, מאשר לבגוד בסגנון "הספרדי" שבארסה עיצבה.

***

כמו שזה נראה כרגע, המודל הסקוטי הולך להשתלט על הליגה הספרדית. קבוצות הליגה הסקוטית ויתרו במשך שנים על כל ניסיון להתחרות עם שתי הגדולות מגלאזגו, ריינג'רס וסלטיק. הוויתור העצים את הפערים. הפערים העצימו את חוסר העניין של הקהל והתקשורת, וגם הגדילו את ההפרשים הכלכליים (שיעור א' בכלכלה: כדי לייצר כסף אתה צריך שיהיה לך כסף. רק לריינג'רס ולסלטיק היה כסף, והיום יש להן עוד יותר כסף לעומת כל השאר).

הליגה הסקוטית היא ליגה נוראית וכבר אין משהו שיכול לשנות את זה. כדאי שמישהו בספרד יתעורר ויעצור את הנפילה, לפני שתגיע ההתרסקות.