אין לי אמפתיה

הילארי קלינטון נקלעה בינואר 2008 למצב לא פשוט. הפריימריז במפלגה הדמוקרטית רק יצאו לדרך, והציפיות שלה להביס את ברק אובמה נראו מנותקות מהמציאות. רגע לפני הוועידה המפלגתית בנבאדה חשפה קלינטון את נשק יום הדין והעניקה ראיון חושפני, שעסק בסיגר של בעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון.

קלינטון הגיעה לאולפן של הדוגמנית לשעבר טיירה בנקס (שיום אחד תהיה אופרה), וסיפרה שם, תוך שהיא מזילה דמעה, שלפעמים סיגר הוא לא בהכרח סיגר.

המהלך ההוא נתפס כצעד חכם. הגברים, שחשבו שהיא כלבה קרת דם, גילו שיש לה רגשות. הנשים, שחשבו שהיא סמרטוט רצפה, קיבלו הסבר ממצה וטלנובלי להחלטתה להמשיך לחיות עם האיש שהפך את המשרד הסגלגל לכחלחל. קלינטון ניצחה בנבאדה הודות לקולות הנשים (וההיספאנים, לכו תבינו).

אישיות שנושאת עמה שלד תקשורתי ענק, שכבר מזמן הוצא מחוץ לארון, מצליחה לרוב לגייס אמפתיה כשהיא נחשפת לעין הציבורית. שתי נשים ישראליות שבחרו להיחשף בעקבות שערורייה בחרו לנקוט אסטרטגיה שונה.

שרה נתניהו, שרק הקלישאה "מופע אימים" יכולה לתאר את הופעתה עטוית הברדלס ורכת הדיבור מול סיוון רהב-מאיר, נתפסה כקריקטורה כשניסתה להצדיק את חיבתו של ראש הממשלה לסיגרים ולשאר מנעמי החיים.

בקצה השני של הסקאלה התייצבה ענת קם והציגה בערוץ 10 את הגירסה שלה ל"מחוברות 1.5". קם הצטיירה כמי שהסיבה שבעטיה העבירה מסמכים מסווגים וגנובים לעיתונאי אורי בלאו היא זו שמניעה בני 16 לדהור ב-200 קמ"ש על כביש החוף: הם צעירים, נלהבים ולא ממש חכמים. בשני המקרים, קשה להניח שמישהו ישב מול המסך ופרץ בבכי של הזדהות.

נתניהו הפתיעה את רהב-מאיר, כשלאחר 5 שנים ארוכות של ניסיונות שכנוע מצד האחרונה הסכימה לראיון בהתראה קצרצרה באירוע ששתיהן השתתפו בו. שני כיסאות ומצלמה אורגנו מעכשיו לעכשיו והראיון יצא לדרך. הרושם שהתקבל הוא שנתניהו לא נותנת ללשכת ראש הממשלה להכתיב את מעשיה. בפועל, מי שליווה אותה לראיון היו אנשי לשכת ראש הממשלה, שכוחם במותניהם והשפעתם מכוונת לאינטרסים של ביבי, לא של אשתו.

קם פעלה בעצת יועץ התקשורת שלה, ניסים דואק, שרצה סוף-סוף לחשוף את גריסתה. בשני המקרים מה שהדריך את היועצים לא היה הניסיון לפנות אל לב הקהל, והטיפול בבסיס הפרשה היה מהיר ושטחי.

שרה התייחסה בביטול מוחלט לטענות העקרוניות ("כך עושים כולם") ופנתה לטענת הרדיפה הפרנואידית, ואילו קם קיבלה את העובדות אך דחתה את ההאשמות וניסתה להציג את עצמה כנערה שחיפשה אקשן ונכנסה לקן צרעות.

מה עמד מאחורי הראיונות הללו? מקורביה של קם אימצו את הגישה הכללית והסכימו להגדיר את מעשיה כחמורים במסגרת הניסיון לעבור לשלב הבא, שבו ימתגו מחדש את קם - תשכחו מהמרגלת האכזרית קם ותכירו את הבחורה הצעירה והמבולבלת ששמה ענת.

קל הרבה יותר להתייחס בסלחנות למשובת נעורים מאשר להבליג על מזימה בינלאומית של פגיעה בביטחון המדינה.

במקרה שרה אומרים יועצי תקשורת בכירים כי מדובר בספין מתוחכם יותר. ביבי לדעתם נותק באופן כמעט מלאכותי מהסיפור והפרשה הפכה למשעממת בהשוואה לראיון (ותודה לנוי אלוש). טענה נוספת היא שהראיון נועד לעורר את רחמי הציבור דווקא כלפי ראש הממשלה.

yuval.avivi@gmail.com