רכבת ישראל זקוקה לרפורמה

כמה נוח להאשים את העובדים. הרכבת איחרה? עשן יצא מהקרון? זה בטח העובדים. זה בטח הוועד. לכן צריך לסגור, לפרק, להקים מחדש ורצוי להפריט בדרך. כץ לא אמר מילה על זה שדירקטוריון הרכבת מורכב כמעט כולו מאנשי האוצר ומשרד התחבורה. הם הקטר, הם המובילים, הם האחראים.

בממשלה מבקשים להפריט את מערך התחזוקה של הרכבת. רק יצרנית הקרונות, חברה קנדית, תדע לתחזק את הקרונות כמו שצריך, הם מסבירים. טענה מעניינת.

שאלתי את יו"ר הוועד של אל על, יוסי לוי, האם בואינג, יצרנית המטוסים של החברה, היא שמתחזקת אותם. לוי צחק. לא רק שעובדי אל על מתחזקים בעצמם את המטוסים, בואינג שולחת אלינו מטוסים מארה"ב כדי שנתחזק אותם, הוא אמר.

אבל את הממשלה לא באמת מעניינת הבטיחות. באוצר רוצים לראות 300 עובדים הולכים הביתה, כי מה שממשלתי הוא רע. מאותה סיבה רוצים לפרק לחתיכות את חברת החשמל.

רק לאחרונה פורסם כי הנהלת הרכבת רכשה 150 קרונות בעלי תקן בטיחות מיושן, כדי "לקצר את לוח הזמנים". מסמכי המכרז המקוריים דיברו דווקא על התקן החדש, אבל ועדת המכרזים שינתה את הדרישות. כץ לא כינס אז מסיבת עיתונאים, ולא דרש לסלק את כל הבכירים ברכבת. גם לא את חברי הדירקטוריון, שומרי הסף דמיקולו.

הרכבת זקוקה לרפורמה. לא בגלל הוועד, אלא משום שיום אחד החליטה המדינה להפוך חברה שולית כמעט במערך התחבורתי למערכת אמיתית להסעת המונים עם תקציבי ענק. בסיטואציה כזאת כולם צריכים להחליף דיסקט, לא רק העובדים.

עופר עיני, הוא פרטנר מצוין לרפורמה כזאת. אבל אם מדובר בהפרטה לשם הפרטה, עיני הוא גם פרטנר מצוין לעימות.