תגלית מסעירה או פשוט זיוף? כך או כך, הטיול בתמנע נהדר

עבדים היינו לפרעה במצרים, ועל כן זה הזמן לשחזר נשכחות, להשתעבד למחירי הדלק הגבוהים (המכה ה-11), להיכנס לרכב ולצאת לפארק תמנע בערבה, אחד האתרים היחידים בארץ שמכיל שפע של שרידים ארכיאולוגיים של תרבות מצרים. יש בו ריכוז של כתובות סלע מצריות חקוקות בכתב הירוגליפים ("כתב חרטומים"), תגליפי סלע, מכרות נחושת ותנורים לייצור נחושת - ממצאים השופכים אור מרתק על התקופה הפרעונית ההיא.

ממצא חדש, שהתגלה לאחרונה בדרך מקרה, מסעיר בימים אלה את אנשי הפארק ואגיפטולוגים (מומחים לתרבות מצרים הקדומה) ברחבי העולם - כתובת בלתי מוכרת עד היום שהתגלתה בדרך מקרה. יוזף אוטו, גרמני שעוסק בתיעוד כתובות עתיקות בעולם ובישראל, שהה במקום. הוא צילם את חבריו, כשלפתע נפל מכסה העדשה. הוא התכופף להרימו ו...מצא שני קרטושים חקוקים בסלע. קרטוש הוא צורה אליפטית שבתוכה כיתוב. את הכינוי העניקו חייליו של נפוליאון, שמצאו דמיון רב בין הצורות הקדומות למחסניות הרובים (קרטוש בצרפתית).

ד"ר יובל יקותיאלי, ארכיאולוג הפארק דאז, טען שמדובר בזיוף. איך צצה פתאום כתובת חדשה ולא מוכרת באתר שנחקר ונחפר? ד"ר יובל גורן, מומחה לפטינה (כיסוי הסלע), מסכים עמו, וטוען שהפטינה חדשה מכדי שהכתובת תהיה עתיקה. אבל יש גם שחושבים אחרת. ד"ר סטיבן ויימר מהמחלקה לאגיפטולוגיה במינכן קבע שהכתובת מקורית, וטוען שהיא מהווה ממצא נדיר המשקף תקופת מעבר מרתקת מהכתב ההירוגליפי לאלף-בית הקדום בעולם (כתב פרוטו סינאי). בינתיים כוסתה הכתובת בבד ובעפר, אולם בשל טיפול לא מקצועי במהלך גשמי ינואר, נספג הכיסוי במים וציפוי הסלע נהרס, כך שלא ניתן לשוב ולבדוק את הפטינה. לצד הכתובת, שעיקר עניינה מדעי, באתר המרכבות ישנם כתובות ותחריטי סלע רבים נוספים.

בפארק גם מסלולי הליכה רבים, בדרגות קושי שונות. אחד המסלולים המשפחתיים שבמהלכו ניתן להתרשם מנופי בקעת תמנע, מההיסטוריה המיוחדת שלה וממגוון נופיה ותצורות הסלע שלה, מתחיל בחניון עמודי שלמה. מהחניון פונים ימינה וצועדים לאורך המצוק. מעבר לעיקול חד בקיר מסתתר לו מקדש חתחור, האלה המצרית שהייתה בין השאר פטרונית מכרות הנחושת.

המצרים החזיקו באתר כיוון שיכלו לכרות כאן את הנחושת היקרה. את השרידים הרבים שהותירו אחריהם ניתן לראות במקום גם כיום, בעיקר במאות פירי הכרייה. מעל המקדש גרם מדרגות מתכת אל עבר תגליף מהוה בסלע. מי שאינו חד עין, יוכל להסתייע בסכמות המשחזרות אותו. בתבליט נראה פרעה רעמסס השלישי מגיש מנחה לאלה.

גרם המדרגות מטפס הלאה, חולף בנקיק אבן חול ציורי, יורד מעברו האחר של הסלע ומוביל אל עמודי שלמה, שמהקצה המרוחק שלהם מתחיל השביל שבו נלך צפונה, לצד הכביש שבו באנו. נעבור עיקול חד, שלאחריו הכביש פונה מזרחה. נפנה מהכביש שמאלה במקום שבו שביל מסומן ירוק, ממשיכים בו מערבה, וכעבור קילומטר לערך מגיעים אל הפתעה מיוחדת - סלע דמוי פטרייה.

הסלע, שעשוי אבן חול רכה בחלקיו התחתונים, שנותרו לחים יותר בעקבות גשמים ושבהם לא התגבשו מינרלים לכדי פטינה, התפוררו במרוצת הזמן. בבקעת תמנע נחבאות כמה פטריות אבן נוספות, אך זוהי המושלמת והמפורסמת מכולן. סמוך לפטרייה, בתוך מתחמים מגודרים, ניתן להתרשם משרידיו של מחנה התכה מצרי. בתנורים הפשוטים שפעלו כאן בעבר (המאה ה-12 לפני הספירה) הצליחו להפריד את הנחושת מסיגיה. במסגרת שיפוצי הענק בפארק, הוקם מרכז מבקרים קטן שבו הסברים מאירי עיניים ודגמי תנור התכה וכלי עבודה מהימים ההם.

מאזור הפטרייה ממשיך השביל צפונה. הוא חוצה דרך נוספת, חולף בסמוך לפטריית אבן נוספת, ומגיע אל סופו במפגש עם שביל מסומן בכחול. כאן פונים שמאלה, במעלה ערוץ רחב, לעבר "אתר המרכבות", שבו הכתובת המסתורית וגם נקודת הסיום.

על המצוק נמצאו עשרות תחריטי קיר מהתקופה שבה פעלו המכרות הקדומים. באחדים מהם ניתן לראות סצנות ציד של חיות מדבר כגון יעלים ויענים. באחד, הנחשב לשמור ביותר, ניתן לראות מרכבות רתומות לשוורים, המובלות על-ידי חיילים מצרים חמושים. במסגרת שיפוצי האתר נוספו כאן העתקים של כתובות ושל תחריטים ממקומות שונים בנגב. אלה אולי מאפשרים הצצה אל עולם עלום ולא מוכר, אך פוגעים לא מעט בתחושת הוד הקדומים שבוודאי הייתה לאתר לפנים.

מידע שימושי

איך מגיעים: הפנייה לפארק תמנע נמצאת בין קילומטר 35 לקילומטר 36 של כביש הערבה (כביש 90). בכניסה לפארק ממשיכים לנסוע ישר בעקבות השילוט אל עמודי שלמה. החניון הסמוך אליהם הוא נקודת ההתחלה.

הקפצת רכב לנקודת הסיום: מעמודי שלמה חוזרים אל פיצול הדרכים, פונים בו ימינה, לעבר היציאה מהפארק. בפנייה הבאה שמאלה פונים, וכעבור שני קילומטרים פונים ימינה בעקבות השילוט אל ציורי המרכבות.

הכניסה לפארק כרוכה בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה של הגן.