הדרך אל היושר: על המחזה החדש "בעל למופת" בתיאטרון הקאמרי

"למרות שחלף יותר מעשור מאז הפעם האחרונה בה כתבתי קומדיה לא התקשיתי בתהליך היצירה, מה גם שהמקור של אוסקר וויילד כבר הכיל את כל היסודות הנדרשים, למרות שנוצר באנגליה לפני יותר ממאה שנים. במהלך החזרות האקטואליה ספקה לנו אירועים שתאמו לחלוטין את הטקסט" - כך טוען המחזאי יהושע סובול, שבימים אלה עולה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "בעל למופת", פרי עטו, בבימויה של איה קפלן.

זוהי סאטירה על הפוליטיקה הישראלית העכשווית, בהשראת המחזה "בעל אידיאלי" מאת אוסקר וויילד, שעסק בחברה הגבוהה של לונדון בסוף המאה ה-19.

פוליטיקאי חדור אידיאלים וישר דרך ואשתו המסורה מתגלים, כל אחד בתורו, כאנשים שונים לחלוטין, כאשר הנסיבות מצמידות את גבם לקיר.

רובי קור (יפתח קליין) הוא סגן השר לענייני תשתיות, כוכב עולה בשמי הפוליטיקה, איש עסקים משגשג ומועמד עתידי לכס ראש הממשלה.

בשיא הצלחתו הוא עומד להעביר הצעת חוק ירוקה שתמנע הקמת כור גרעיני אך תסב הפסדי עתק למשקיעים. בעיצומה של מסיבה אותה עורכת לכבודו אשתו האוהבת, יפית (תמר קינן), מופיעה בביתו המפואר האלמנה הסדרתית טינה שבלי (מיכל ינאי), תושבת-חוזרת העתידה להפסיד נתח נכבד מהון העתק עליו היא חולשת, אם החקיקה תתממש.

שבלי מציבה לקור אולטימטום, שהוא גם חרב פיפיות: הוא יאפשר את הקמת הכור והיא תגנוז הקלטה מפלילה, שהותיר לה בעלה המנוח, המוכיחה שלפני שנים, כשעוד היה קצין צעיר בשליחות לארצות הברית, העביר קור מידע בטחוני מסווג בתמורה לתשלום, שאפשר לו להמריא למעמד כוכב פיננסי ופוליטי.

בצר לו פונה סגן השר לחברו מימי השירות הצבאי גורי קיברון (אקי אבני), קומבינאטור שידו בכול ובין השאר ניהל בעבר רומן עם שבלי הנלוזה, ומבקש את עזרתו בניסיון להיחלץ מהתסבוכת. במקביל בוחשים בקלחת גם המאבטח הנאמן (אסף גולדשטיין), הרל"שית היודעת כמעט הכול (אסתי קוסוביצקי), עיתונאי חוקר (יואב לוי), זקן חברי הכנסת, שהוא גם אביו של גורי (שלמה וישינסקי) וגם הרעייה התמה, יפית, מתגלה כאשת מזימות מיומנת לנוכח האיום על חלומה להפוך לגברת הראשונה.

כמה מעט השתנה

"הרעיון להעלות עיבוד ישראלי למחזה של וויילד היה של הבמאית איה קפלן", מוסיף סובול, "מובן שהכרתי היטב את המקור, ועדיין כאשר קראתי אותו שוב הופתעתי לגלות כמה מעט השתנה במאה השנים שחלפו מאז נכתב. וויילד היה ציניקן מושבע, והשתדלתי להישאר נאמן לאמונתו, על פיה המונח 'איש ציבור ישר' אינו קיים במציאות. כל אחד, אם הוא רוצה לשרוד בפוליטיקה, חייב להתלכלך בשלב מסוים, לבגוד באידיאל זה או אחר. ומשם הדרך לשחיתות נוספת כבר קצרה.

אלמנט נוסף במחזה של וויילד, אותו שימרתי בעיבוד הנוכחי, הוא ההתפכחות של הזוג הנשוי והמעבר מאהבה ילדותית עיוורת לקשר אינטרסנטי בו כל אחד רואה בשני שותף לעסקה ולא רק בן זוג".

"בעל למופת" מדבר על הסכנה לאיכות הסביבה מבניית כורים גרעיניים, ועל פוליטיקאים המקבלים טובות הנאה. לנוכח עליית ההצגה בסמוך כל-כך לאסון ביפן ולביקורת על נסיעותיהם של בנימין ושרה נתניהו בעולם קשה שלא לשאול - האם עדכנת את הטקסט במהלך החזרות?

"ממש לא. כתבתי על כור גרעיני הרבה לפני האירועים ביפן, כך לגבי טובות הנאה לאישי ציבור. היות והמציאות הוכיחה שוב שהיא עולה על כל דמיון אני מותיר לצופים את האופציה ליהנות מההקבלות, וכמובן לחשוב על המשמעויות. אבל לא תכננתי אותן".

"בעיניי זה סוג של סיפור אהבה", טוען יפתח קליין, המגלם את רובי קור. "לב העניין הוא אהבתו של רובי לאשתו. בסופו של דבר הוא עושה הכול להישאר ראוי לה בעיני עצמו.

הוא לא מסוגל לשאת את המחשבה שהיא לא תראה בו יותר את האיש הישר שלו נשאה, ומה ששובר אותו יותר מהאיום על חיסול הקריירה הפוליטית שלו הוא הגילוי שהיא יודעת, אבל מעדיפה לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח ולהכריח גם אותו להמשיך הלאה".

- לאורך המחזה מצוין שמו כראש ממשלה עתידי. איזה מנהיג הוא יהיה לדעתך?

"מנהיג מצוין, כי בסופו של דבר הוא באמת אידיאליסט. בשלב מסוים במחזה הוא אומר: 'נולדתי עם מוח מבריק בבית עני, וזה חטא בל יכופר'. הוא באמת האמין שסטייה יחידה מדרך הישר, בעזרתה ייצא ממעגל העוני ויעבור לעשירון העליון, תאפשר לו בטווח הארוך לעשות יותר טוב מרע. כאשר העבר חוזר אליו כמו בומרנג אין עוררין על ייסורי המצפון שלו. איש מושחת באמת לא היה מגיב ככה".

"הדמות שאני מגלם היא בעצם קולו של אוסקר וויילד, או במקרה זה של יהושע סובול", מוסיף אקי אבני. "הוא הציניקן האומר בגלוי מה שאחרים מנסים להסתיר. שאין יותר אידיאלים נעלים, מוסר או חוקים, רק טובות ההנאה וצבירת כמה שיותר מהן. בעוד רובי מתלבט, גורי פועל. הוא מבין שאת הרוע לא ינצחו בטוב אלא ביותר רוע, וזו הסיבה שהוא וטינה שבלי הם זוג משמיים. היא המקבילה הנשית שלו, והוא כן לחלוטין כאשר הוא אומר לה: 'חיכיתי לך כל החיים שלי'. הזוגיות ביניהם היא עסקה משתלמת, נטולת קשר לרגשות. אבל האם זה באמת שונה כל-כך מהזוגיות האוהבת של רובי ויפית"?

"בעיני היא ממש לא ביץ' מרושעת", מחזקת מיכל ינאי, "קל להפוך אותה לכזו, בגלל שהיא אישה חזקה היודעת מה היא רוצה, ומוכנה לעשות הכול להשיג את זה. אבל כמו שהיא עצמה מציינת: 'אני בסך הכול אומרת את האמת', ועל זה אי אפשר להתווכח למרות שהאמת שלה מגיעה בעיתוי הכי לא מתאים".

- בסצנת הסיום מוצגת על הבמה הנבחרת החדשה שתוביל את המדינה, כולם כבר נגועים בשחיתות. האם זה המסר על פי סובול/וויילד? אין הנהגה ישרה ולעולם לא תהיה?

אבני: "הפואנטה, בעיניי, היא לעורר מחשבה יותר מלגלות משהו חדש. הייתי רוצה שהצופים יחשבו ביציאה מהאולם מהו הרף המוסרי שכולנו אמורים לחיות על פיו, ועד כמה ניתן להוריד אותו לפני שמישהו יגיד: 'עד כאן'. לו היה המחזה עוסק בפרשה פוליטית אמיתית, ורובי קור היה סגן שר אמיתי בישראל של ימינו ומעשיו אכן היו מתגלים, אני מאמין שרוב הציבור היה מצדיק את מכירת המידע המסווג תמורת כסף. היו אומרים: 'עיגל כמה פינות, למי זה הזיק בסופו של דבר'. וזו מהות הבעיה. הפכנו לחברה שמגיבה בסלחנות במקרה הטוב, ובהערצה במקרה הרע, לעבירות שלפני דור היה די בהן לסלק אנשים לנצח מהמפה הפוליטית".

ההצגות הקרובות של "בעל למופת" בתיאטרון הקאמרי 10.5 ו-11.5