"לא צריך להגיע לבית-חולים בשביל בדיקה להתקף לב"

אמיל כץ, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ NovaMed הישראלית, טוען שכל אדם צריך להחזיק בבית בדיקה נגד התקפי לב, ליתר ביטחון. "כאשר עושים את הבדיקה, היא אומרת 'רוצו מיד לבית חולים', או 'התנהגו כרגיל'. אני לא מבין איך השוק לא דרש זאת עד היום".

התשובה ברורה - רבים היו שמחים להחזיק בבית בדיקה כזו, אבל היא עוד לא קיימת. ובכן, כץ מתכנן להשיק בדיקה כזו בעוד כמה חודשים דרך בתי מרקחת בישראל.

לו הכרזה זו הייתה מגיעה מפיו של יזם אחר, ייתכן שהמשימה הייתה נראית שאפתנית מדי. אך לכץ יש היסטוריה של פיתוח מוצרי אבחון הנכנסים במהירות לשימוש קליני. חברת נובהמד פיתחה רבות מן הבדיקות הדיאגנוסטיות הקלאסיות הנמכרות בישראל, וכיום יש לה מכירות שנתיות של 10 מיליון דולר - מחצית מזה בישראל, והיא רווחית. החברה מעסיקה 60 עובדים.

את המוצרים שלו החל כץ לפתח לפני 20 שנה, לשוק הדיאגנוסטיקה הלא מפותח דאז של ישראל. בין היתר המציא את כוס בדיקות השתן עם המבחנה המובנית, שמשמשת את קופת חולים כללית בכל הבדיקות שלה.

בצד מוצר זה משווקת החברה כ-100 מוצרי דיאגנוסטיקה, רובם חומרי גלם לבדיקות מולקולריות גנריות או פשוטות לפיתוח, אך חלקם מוצרים עם פטנט. החברה מתמחה בפיתוח בדיקות מהירות, המניבות תוצאה בתוך כמה שעות בלבד לעומת יום או יומיים אצל המתחרות.

על בסיס פעילות זו רכשה קרן Riverside הקנדית את נובהמד ב-2007 ב-10 מיליון דולר. "מאז רק צמחנו", אומר כץ ל"גלובס", "אני אפילו קצת מצטער שמכרתי, אבל חלק מן השותפים רצו נזילות".

לא נמצאו חברות לרכישה

כץ התראיין לראשונה ל"גלובס" בתחילת 2010, אז סיפר כי ריברסייד נתנה לו צ'ק פתוח לרכישה של חברות ישראליות בתחום הדיאגנוסטיקה. למרות זאת, מאז לא נרכשה אף חברה. לדברי כץ, לא נמצאה טכנולוגיה שהתאימה לצנרת המוצרים של הקרן.

בדיקת התקפי הלב היא המוצר המלהיב של נובהמד. כיום חולים החשודים כנמצאים בעיצומו של התקף לב, עוברים בבית החולים בדיקת דם למציאת אנזים בשם טרופונין T. קיומו מעיד כי אכן התרחש אירוע לב.

"טרופונין T הוא היום פטנט של רוש", אומר ד"ר יגאל רובינסקי, מנהל המו"פ של נובהמד. "עם זאת, חברות אחדות גילו אנזים אחר בשם טרופונין I, שהוא יעיל לא פחות באבחון התקפי לב. על השימוש בו אין פטנט, וחברות שונות מייצרות אותו בדרכים שונות".

גם נובהמד פיתחה בדיקה המבוססת על טרופונין I ועל חומר אחר שנמצא בשנים האחרונות יעיל באבחון התקפי לב - FABP. שתי הבדיקות יחד מאפשרות איתור של מעל 90% חולים שלוקים במחלה, ולדברי החברה אף בכמה שעות מוקדם יותר. "התקפי לב נתפסים כאירוע שקורה ברגע, אך בפועל הם מתפתחים לאורך ימים", אומר כץ.

טיפה אחת בלבד

בשנים האחרונות כבר הושקו בסין ובכמה מדינות באירופה בדיקות לאבחון עצמי של התקף לב, אך לדברי כץ ורובינסקי, הן לא באמת מציעות פתרון ריאלי לבעיה.

הייחוד של הבדיקה של נובהמד הוא בכך שניתן לבצעה באמצעות טיפת דם אחת בלבד. וזה מה שמאפשר את המעבר מבדיקה שרק אחות מוסמכת בבית חולים יכולה לבצע, לבדיקת דם ביתית שכל אחד יכול לבצע על-ידי דקירה של האצבע.

"כשאדם חושש שהוא לוקה בהתקף לב, והוא כאוב, מזיע ורועד, זה בלתי אפשרי להוציא לו מן האצבע ארבע טיפות דם", אומר כץ, "בדיקה באמצעות טיפה אחת היא האפשרות היחידה להשיק בדיקה ביתית, או אפילו בדיקה מהירה לבית חולים, שאינה דורשת נטילת דם מהווריד".

איך הצלחתם לבסס את הבדיקה על סמך טיפה אחת בלבד?

רובינסקי: "בזכות הפילטרים בערכת הבדיקה שלנו. אלה מותירים מאחור את תאי הדם ומאפשרים רק לנוזל הדם לזרום אל חלון הבדיקה. בבדיקות האחרות תאי הדם האדומים נקרעים ושופכים את תוכנם לתוך חלון הבדיקה, וכך בלתי אפשרי לזהות רמות נמוכות של האנזים. הן מדויקות רק כשהאדם נמצא כבר בשיא ההתקף".

בתוך רבע שעה לכל היותר מופיעים בחלון הבדיקה שני פסים, כמו בבדיקת הריון - פס בקרה ופס בדיקה, שמעידים על קיום האנזים. אך גם אם הבדיקה שלילית, עדיין אי אפשר להירגע. "אם החולה עדיין חש ברגע, עליו להגיע לבית החולים. לחלופין הוא יכול לבצע בדיקה נוספת לאחר כמה זמן".

מניסוי שערכה החברה בבית החולים וולפסון ב-75 משתתפים שהגיעו למיון עם סימפטומים של התקפי לב, נמצא כי בדיקת הטריפטונין של החברה זיהתה 83% מהחולים, בדיקת ה-FABP גילתה 89%, וביחד גילו שתי הבדיקות 94% מהחולים בשלבים המוקדמים של המחלה.

אם הבדיקה לא שוללת התקף לב חדרי המיון עדיין יוצפו בהיפוכונדרים. מה עשינו בזה?

כץ: "מי שאכן לוקה בהתקף לב והבדיקה אצלו חיובית, לא יהיה שאנן ויגיע מיד למיון. זה הרבה יותר חשוב מלסנן את ההיפוכונדרים".

בשלב הראשון, המתוכנן לעוד כמה חודשים, המוצר יימכר בבתי המרקחת בישראל ותחל פעילות השיווק באירופה, אך הוא עדיין רחוק מאישור FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב). "לשם כך נצטרך חברה גדולה שתחבור אלינו".

מעבר לפעילות זו, נובהמד מקימה עכשיו חברה בבעלות חלקית ברוסיה, שתייצר ותשווק שם את המוצרים של החברה. "ברוב המדינות המערביות כבר יש מפעלים לבדיקות כמו שלנו. ברוסיה, כמו בישראל לפני 20 שנה, הן נרקחות עדיין בבתי החולים בצורה לא יעילה ופחות מקצועית".

החברה החלה לפעול גם באירופה ובארה"ב, אך שם אין לה טעם להקים מפעל. במקום, נובהמד תשווק לשווקים אלה רק את מוצריה המוגנים בפטנט. "המיקוד הוא כעת ברוסיה וארה"ב. זה מספיק לי בשלב הזה, אלה שני שווקים של 500 מיליון איש יחד. אני מצליח לחיות טוב פה, עם שוק של 8 מיליון איש".