זהירות: "טרולים" סוחטים את חברות הטכנולוגיה בעולם

עולם הפטנטים והקניין הרוחני בטכנולוגיה הוא לא רק חידושים והמצאות. באחרונה חברות המכונות "לא פעילות" (NPE), הופכות לאיום על חברות טכנולוגיה, גדולות וקטנות כאחת. אלה שמו להן למטרה לרכוש פטנטים ולהפיק מהם רווח באמצעות תביעות משפטיות על הפרתם. הן לא מפתחות טכנולוגיה או מוצרים, אלא אוגרות פטנטים; הן רוכשות אותם מחברות שפושטות רגל, ומגישות תביעות נגד מי שמשתמש בהם ללא תשלום.

התופעה עדיין לא מוכרת בישראל, אך בארה"ב היא צוברת תאוצה ונפח כלכלי. 7 מיליארד דולר זרמו לחברות לא פעילות בשנים 2000-2008, כך על-פי ארגון ה-NST, שהקימו תאגידי הטכנולוגיה כדי להילחם בתופעה.

העגה בתעשייה לחברות הלא פעילות היא "טרולי פטנטים". המונח הופיע לראשונה בתחילת שנות ה-90 בסרטון וידיאו שהופץ לחברות טכנולוגיה ולמכוני מחקר אוניברסיטאיים.

בשנת 2001 המונח קנה לו שביתה אחרי שפיטר דטקין, בכיר באינטל, כינה את אותן חברות, "סחטני הפטנטים". דטקין התייחס לחברת Techsearch, שהמנכ"ל שלה, אנטוני בראון, ועוה"ד שלה, ריימונד נירו, תבעו את אינטל על הפרת פטנטים.

דטקין התבטא אז כך: "אלה מנסים לעשות הרבה כסף מפטנט שהם לא משתמשים בו, שאין להם כוונה להשתמש בו וברוב המקרים גם לעולם לא ייעשה בו שימוש". אחרי שאינטל ספגה תביעת דיבה בשל כך, דטקין החל להשתמש במושג טרול פטנטים.

תאגידי הטכנולוגיה החליטו להשיב מלחמה לטרולים, שמתישים אותם ואת הקופה שלהם בתביעות משפטיות. לפני שלוש שנים הם הקימו את קואליציית ה-AST, שבה חברות בין השאר פיליפס, סיסקו, וריזון, מוטורולה, גוגל, HP ואריקסון. הקואליציה שומרת על האינטרסים של התאגידים, אך גם נוקטת צעדים אקטיביים. באתר הקואליציה נכתב שמטרתה היא לזהות פטנטים משמעותיים לפני שיפלו בידיים של הטרולים.

כיום חברים בארגון 18 תאגידים המשלמים 200 אלף דולר בשנה דמי חברות, ועד עתה רכשו יחד 400 פטנטים. על-פי ה-AST, בארה"ב יש 315 חברות לא פעילות.

"גם בישראל צריך להיערך לתקיפה"

עו"ד אסף ביגר, ראש מחלקת קניין רוחני בפירמת עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות., מכיר את התופעה וסבור שגם חברות ישראליות צריכות להסב את תשומת לבן לכך, "תופעת טרולי הפטנטים מתפתחת, וחשוב לחברות עם קניין רוחני להיערך לתקיפה".

- מי הם הטרולים האלה?

ביגר: "יחידים וחברות שאוגרים פטנטים למטרה התקפית. הם ארגונים לא יצרניים, שלא מפתחים שום מוצר. מטרתם העסקית היא לאסוף פטנטים ולהגיש תביעות נגד מי שמפר אותם. בארה"ב, יש שתי חברות ציבוריות שזה העסק שלהן. אני מעריך שגם חברות ישראליות יתחילו להוות מטרה". חברות שעושות כסף מתביעה על הפרת פטנטים, ללא עלויות הייצור, מעוררות את תשומת לבו של הציבור. כך, החברה הציבורית Acacia Research Corporation נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 1.19 מיליארד דולר, והשנייה - Safeguard Scientifics Inc, שהיא קרן השקעות בחברות בשלות, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 416 מיליון דולר.

ביגר: "המשבר הכלכלי הביא לסגירה של חברות רבות שלא מצאו מימון ושהקניין הרוחני שלהן נמכר, כך שיש בשוק פטנטים רבים".

- באיזו שיטה פועלים הטרולים?

"הם מחפשים חברות נסגרות, שפשטו את הרגל או פטנטים שלא מכסים את תחום הפעילות המדויק של המוצר. ברגע שיש להם בעלות על הפטנט הם שולחים מכתב בתפוצה רחבה ככל האפשר לכל מי שיש לו פעילות בתחום ומאיימים בתביעה. מנהלי קניין רוחני של החברות הגדולות בישראל מכירים את המכתבים האלה. לפעמים אין לפטנט קשר ישיר לחברה, אך לא פעם חברות בוחרות להתפשר כדי למנוע תביעה משפטית שניהולה יכול להגיע לעלות של יותר ממיליון דולר. רוב המקרים שאני ראיתי של חברות ישראליות הסתיימו בפשרה".

- איך אפשר להתכונן להתקפה?

"להכין נוהלי התמודדות. כאשר מכתב כזה יגיע לארגון, חשוב שהוא לא ייעלם ויטופל במהירות. יש תאגידים שמעסיקים עובד אחראי לפעולות מניעה".