האם החלטת הפד השבוע תגרום לגל ירידות בשוקי המניות?

החלטת הריבית שתפורסם מחרתיים (ד') בארה"ב תהווה "אבן דרך" במדיניות המוניטארית בה נקט הפדרל ריזרב מאז פרוץ משבר האשראי, מדיניות מרחיבה בה נקט הפד מזה כ-3 שנים. כך מעריך היום העיתון "וול סטריט ג'ורנל", אשר מכנה את החלטת הריבית שתפורסם השבוע כ"תפנית" במדיניות הפד. אכן נראה כי מדובר בהחלטת ריבית חריגה, שכן היו"ר בן ברננקי צפוי לשאת דברים במסיבת עיתונאים לאחר הודעת הריבית - בפעם הראשונה בהיסטוריה.

בחודש יוני אמורה להסתיים תוכנית ההקלה הכמותית (QE2) אותה השיק הפד לפני מספר חודשים, במסגרתה התחייב הבנק המרכזי לרכוש אג"ח ממשלתיות ב-600 מיליארד דולר כדי להאיץ את קצב הצמיחה הכלכלי וליצור עוד מקומות עבודה. כעת, משהאינדיקטורים הכלכליים בחודשים האחרונים מעידים על שיפור וגם שוק העבודה מגלה סימני איתנות, ההערכה בארה"ב היא שהפד יודיע השבוע כי אין בכוונתו להאריך את תוכנית הרכישות מעבר לחודש יוני. כעת עובר הפד להתמודד עם האתגר הבא: מתי וכיצד יש להתחיל בהידוק מוניטרי הכולל ספיגה של הנזילות הרבה אותה הזריק לשווקים הפיננסיים.

"ריסון האשראי עדיין רחוק נמצא במרחק של כמה חודשים, אם לא יותר", נכתב ב"ג'ורנל". מקורות העיתון נחשבים מקורבים לפדרל ריזרב והערכותיו לגבי המהלכים המוניטריים של הבנק המרכזי האמריקני, בראשות היו"ר בן ברננקי, נחשבות מאוד בארה"ב.

במאמר מצוין גם לורנס קנטור מבנק ההשקעות ברקליס כמי שאומר שבשוק ההון האמריקני כבר קיבלו את הפסקת ה-QE2 כעובדה מגמרת והשוק מגלם זאת במחירי המניות היום. הפד רכש ני"ע ב-2 טריליון דולר מאז פרוץ המשבר הגדול בארה"ב, ולמעשה יותר מהכפיל את המאזן שלו.

אך קנטור מעריך שהפד לא ימהר להתחיל למכור את אותם נכסים פיננסיים, אלא ישמור אותם בפורטפוליו שלו כדי לשמור על השווקים יציבים: "אין זו תחילתה של תקופת הריסון המוניטרי, אלא רק תום ההרחבה המוניטרית".

מי יתמוך בשוק ביום שאחרי הפסקת הרכישות?

אנליסטים רבים מעריכים כי הריבית הנמוכה בארה"ב תמשיך לדחוף משקיעים לעבר נכסים מסוכנים יותר, כמו מניות וסחורות. אך ב"וול סטריט ג'ורנל" מביעים חשש מפני ירידות באגרות החוב הממשלתיות ועלייה בתשואות לאחר תום רכישות הפד, שכן בחודשים האחרונים רכש הפד כ-85% מסך אגרות החוב הממשלתיות שהנפיק משרד האוצר. אותן הנפקות, כידוע, מסייעות לארה"ב למחזר חובות ולהתמודד עם ההוצאות הכבדות שלה.

החשש הוא שבהיעדר רכישות הפד המוסדות הפיננסיים לא יוכלו להתמודד לבדם עם מבול ההנפקות של משרד האוצר, מה שיביא לעלייה בתשואות האג"ח ואולי יטלטל את השווקים. מכאן שהתוצאה יכולה להיות הפוכה לגמרי מהערכות השוק, קרי ירידות במניות, סחורות ונכסים מסוכנים אחרים.

מה-27 באוגוסט, אז הודיע ברננקי על הכוונה להשיק את ה-QE2, עלה מדד ה-S&P 500 בוול סטריט ב-28% ומדד ראסל 2000 של המניות הקטנות זינק ב-41%. גם מחירי האג"ח הקונצרניות ומחירי הסחורות האמירו, כמו למשל הזהב שזינק ב-22% לשיא היסטורי. המפסיד הגדול הוא כמובן הדולר, ששערו נפל ב-7.9% מול סל המטבעות העיקריים באותה תקופה.

הפדרל ריזרב ידון השבוע ב"אסטרטגיית היציאה" שלו מההרחבה הכמותית, אולם ב"וול סטריט ג'ורנל" מדגישים כי הפד לא צפוי למסור פרטים אודות אותה אסטרטגיה, אלא יעדיף לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולנקוט במדיניות תגובה גמישה, בהתאם לנתוני הצמיחה הכלכלית והאינפלציה שייצאו בחודשים הקרובים.