יש לנו במה להשוויץ: ראיון בלעדי עם מנהלי פסטיבל לוקארנו

"אני רוצה להיפתח לדור החדש של הבימאים הישראליים. לשם כך אנחנו פה", אומר אוליבייה פרה (Olivier Pere), מנהלו האמנותי של פסטיבל הסרטים הבינלאומי לוקארנו (Festival del film Locarno), אחד מפסטיבלי הקולנוע האיכותיים והחשובים בעולם.

בראיון בלעדי ל"גלובס" שהתקיים בעת ביקורם של פרה ונאדיה דרסטי (Nadia Dresti), מנהלת קשרי התעשייה והאירועים המקצועיים של הפסטיבל, בשבוע שעבר בישראל, מסבירים השניים כי מטרת הביקור הנה כפולה: הן כדי לצפות בסרטים ישראליים חדשים, שחלקם טרם יצאו לקולנוע, והן כדי להיפגש עם אנשי קולנוע מקומיים, בימאים ומפיקים בעיקר. אין זה צעד אופייני מצד בעלי תפקידים בכירים בפסטיבלי קולנוע, ובפרט כשמדובר בפסטיבל נחשב כמו לוקארנו, אשר משנת 2002 מתהדר בסיווג היוקרתי "פסטיבל קולנוע A CLASS" (בסיווג הקשוח של FIAPF - "הפדרציה הבינלאומית של איגודי מפיקי הקולנוע", גוף אשר קובע את דירוגם של מאות פסטיבלי קולנוע בינלאומיים). בסיווג זה מתהדרים פסטיבלי קולנוע בודדים, ביניהם קאן, ברלין, ונציה וטורונטו - מבין מאות פסטיבלי קולנוע בינלאומיים המתקיימים מדי שנה ברחבי העולם.

פרה ודרסטי, אשר שימשו בעבר בתפקידי מפתח בפסטיבל "קאן", מסבירים בראיון כי הם מיישמים, הלכה למעשה, את מה שהם מכנים "גישה אישית".

פרה מסביר: "משימת הפסטיבל אינה רק להקרין סרטים, אלא גם להיות המבקרים הראשונים של סרטים חדשים, להיות קרובים לבימאים ולתסריטאים ולהביא ללוקארנו בימאים טובים, אמיצים, אמנותיים ואמביציוזיים. כאלה שאינם פועלים בגבולות הקולנוע הקונבנציונאלי.

"בעבר דחיתי הרבה מאוד סרטים שנשלחו מישראל. הפעם האחרונה שהייתי אצלכם הייתה ב-2004, ורוב הסרטים לא שכנעו אותי. לעומת זאת הסרטים שנעשים כיום יותר מרגשים. יותר מגוונים. בישראל אפשר לראות סרט כמו 'עיניים פקוחות לרווחה' לצד סרט כמו 'עג'מי'".

- הקולנוע הישראלי גם הפך לאופנתי מאוד בשנים האחרונות.

פרה: "זו לא בושה להגיד שהקולנוע הישראלי הוא טרנדי, כי בימאים הצליחו לתפוס את תשומת הלב של התעשייה הבינלאומית. ישראל היא תעשיית קולנוע חזקה. אנחנו מתייחסים לכל מדינה באופן זהה כשאנחנו מחפשים סרטים. אנחנו מתמקדים במקוריות של היוצרים והאיכות של הסרטים".

מציעים פלטפורמה אחרת

הביקור של פרה ודרסטי בישראל התמתח על פני כשבוע. קרן הקולנוע הישראלי ומכון הייצוא הישראלי, בשיתוף עם איגוד המפיקים, נשאו באירוח. פסטיבל לוקארנו 2011 יתקיים באוגוסט הקרוב, ולמארחים היה חשוב שפרה ודרסטי יתרשמו מהבציר הישראלי הטרי. במפגש עם מפיקים ישראלים בסינמטק תל-אביב, אמרו השניים כי הם לא מסתפקים בסרטים שנשלחו אליהם, וכי הם משקיעים זמן לא מבוטל בגילוי כישרונות, ב"סקאוטינג". אך לא בכך מסתכמת המעורבות האישית. דרסטי: "בשוק הסרטים בפסטיבל קאן למשל, אם אתה מפיק בלי סוכן מכירות בינלאומי, אתה לא יודע מה לעשות, יש כל-כך הרבה סרטים. אלפי סרטים להפצה. פה אנחנו מטפלים בו ומנסים למצוא לו סוכן, ומפיץ, פה זה יותר אישי. אנחנו לא סגורים בפני היוצרים והמפיקים. אנחנו מעוניינים להביא משהו מיוחד ליוצרים ולמפיקים.

- ועדיין, אחרי כל ההשקעה, קאן נחשב ותמיד כנראה ייחשב למותג שכל הבימאים שואפים להתקבל אליו. זה מתסכל?

פרה: "יש הרבה מאוד סרטים והרבה אפשרויות ליוצרים, 99% מההפקות העצמאיות לא יתקבלו לקאן. זה פותח אפשרויות ללוקארנו. סרטים יוצאים לפני ואחרי קאן, אנחנו רוצים להציע משהו אחר. לוקארנו הוא אלטרנטיבי, אנחנו מציעים פלטפורמה אחרת, אפילו תובענית מבחינת איכות. זו הזדמנות טובה יותר לבימאים. קאן הוא לא רק הפסטיבל הכי חשוב, הוא גם אירוע מדיה גדול ושוק סרטים גדול, אבל לכל פסטיבל זהות אחרת. לוקארנו הוא פסטיבל A CLASS אשר מוקדש ליוצר העצמאי. האמביציה שלנו היא לטפח את הזהות החזקה הזו".

- לי לפחות נדמה שאיכות הסרטים בשנים האחרונות בירידה, מה שבוודאי מקשה עליך בבניית רפרטואר.

"אני מסכים איתך לגבי המיינסטרים סינמה. בצד השני, זו תקופה מרתקת לארט האוס סינמה, קולנוע עצמאי. עיתונאים ומבקרי קולנוע לא ערים לכך. לא מכירים את היוצרים הטובים בימים אלה. יש מן גטו של סרטים עצמאיים, גם כי יש משבר הפצה - כמעט ולא מפיצים כיום סרטים עצמאיים. אני חושב שכיום יש הרבה מאוד יוצרים מוכשרים, אבל נהיה להם יותר ויותר קשה להתקיים ולהגיע לעיני המבקרים.

- מה היחס בין סרטי מיינסטרים לסרטים עצמאיים בפסטיבל לוקארנו?

דרסטי: "יש לנו את היכולת להקרין את הסרטים הכי רדיקליים, מקוריים וגם קצת מיינסטרים - סרטים מסחריים טובים. בלוקארנו יש לנו הרבה סוגים של קהלים, ויש מקום לקולנוע רדיקלי. אפשר לקדם בגאווה סרטים מקוריים, לצד קולנוע מסחרי".

שוויצריה הקטנה

לוקארנו היא עיר שוויצרית קטנה מוקפת הרים, אשר במבואותיה נהר מפכה. בלב העיר Piazza Grande (כיכר העיר) - כיכר ניאו-רנסאנסית יפהפייה, שבה מוקרנים סרטים בולטים המיועדים לקהל הרחב של הפסטיבל המונה כ-8,000 צופים. בשנה שעברה למשל זכה "הממונה על משאבי אנוש", סרטו של ערן ריקליס, בפרס "חביב הקהל" במסגרת זו.

הסרט הוקרן בפיאצה גראנדה, ופרה מספר כי השמש התחלפה בענן אפור וריקליס חשש שמא הצופים ינטשו. פרה: "חמש דקות לסוף ההקרנה החל מבול. רוב הצופים הוציאו מטריות והמשיכו לצפות בסרט". עבור ריקליס זו זכייה שנייה בפרס, כאשר את הראשון קיבל עבור "הכלה הסורית".

- איך לוקארנו ייראה עוד 3 שנים?

דרסטי: "אנחנו לא רוצים לשנות הרבה. אנחנו משקיעים הרבה מאמצים כדי שהפסטיבל יהיה עוד יותר מקצועי, עוד יותר חזק. מוקדם לספר לך על הרעיונות שלנו, אבל נעשה את שוק הסרטים חזק יותר. אנחנו צריכים לטעת במפיקים יותר ביטחון בפסטיבל שלנו".