עונה חלשה ומשמימה

מכבי ת"א וברק נתניה הוציאו ביום שלישי לדרך את הפלייאוף של ליגת העל, אבל אני מניח שלא מעט אוהדי כדורסל מצאו את עצמם מזפזפים למשחק מספר 2 בסדרת חצי הגמר בלאומית בין הפועל ת"א ליוקנעם/מגידו. הם מצאו שם משחק מצוין שהוכרע בשניות הסיום, ובפעם המי יודע כמה התקבל חיזוק לקלישאה שהלאומית היא הליגה הישראלית "האמיתית" היום.

על הנייר התחושה היא שסדרות הפלייאוף בליגת העל יהוו המשך ישיר לעונה החלשה ולעיתים קרובות די משמימה שעברנו. כדי להבין את מקורה של הפסימיות, מעבר לעשרות המשחקים החלשים העונה, צריך לבחון באיזה מצב מגיעות הקבוצות לסדרות.

אז ככה: בנתניה הודיע המאמן אריק אלפסי ש"למכבי ת"א אין נקודות תורפה", כך שזה לא יהיה הימור פרוע להניח שלשחקנים הזרים שלו כבר יש תאריכים לטיסות לארה"ב; בהפועל חולון נראה שלדני פרנקו נגמרו כל הקסמים, אחרי שהצליח להביא את חולון למקום השביעי עם קבוצה שחיבר מרוק ועלים. בחולון אפשר לנחש שהסיבה היחידה שלשני (!) הזרים אין עדיין כרטיסי טיסה היא שטרם נמצא מי שישלם עליהם; אשדוד וראשל"צ? הן מיצו את הפוטנציאל עם מקומות 5-6 ומולן תגענה ירושלים ובני השרון, שמבחינתן אי ההעפלה לפיינל-פור הוא כישלון קולוסאלי. כך שגם לקבוצות הדרומיות כבר יש אליבי ותירוצים.

***

בכל זאת תקווה אחת יש לנו מסדרות הפלייאוף: שהקבוצות שיעפילו לפיינל-פור יכנסו לאיזשהו מומנטום חיובי. תופעה שקצת זרה לקבוצות מלבד גלבוע/גליל שנתנה פיניש טוב בסיום העונה. לטובת הכדורסל חשוב שהקבוצות יגיעו לאיזשהו חיבור ורמת ביצוע טובה, כדי שלא נקבל שיעמומון בפיינל-פור באדיבות בלאט הפקות. מצד שני, אלופה שאינה מכבי ת"א תגביר את מסך העשן מעל העונה הרעה ותעלים את הצורך המיידי בטיפול שורש.

בפרספקטיבה רחבה יותר, פיינל-פור הוא פיתרון מצוין כאמצעי ביניים להגברת התחרות בליגה עד שייבנה איזון מסוים (שתיים-שלוש קבוצות בכירות ושוות). כל עוד מכבי ת"א מעמידה סגל בתקציב של פי כמה ממתחרותיה, היא תנצח בתשע מתוך עשר סדרות, וגם אם תפסיד את העשירית זה יקרה רק בגלל פציעה.

דווקא אבנר קופל הקומבינטור הגדול שכח שהוא במדינת הקומבינות. הוא גרם לכך שאפשר לקחת אליפות בשני משחקים בסוף מאי, תמריץ ששלח את קבוצות הליגה לקרטע בבינוניות, ואף גרוע מכך, במשך עונה שלמה. בקצב הזה גם אם מכבי תפסיד חמש אליפויות בפיינל-פורים מרהיבים עם מיטב המעודדות והתזמורות, זה פשוט לא יעניין אף אחד.

***

אם אני אבנר קופל, אני קם מוקדם כל בוקר מניח תפילין ומתפלל. מתפלל שנקבל כאן סדרות פליאוף שישכיחו את העונה הסדירה. אבל לצערי, לצערו ובעיקר לצערם של אוהדי הכדורסל, לא נראה שתפילותינו יענו. בהפוך על הפוך, דווקא ככל שמינהלת הליגה משיגה תקציבים גדולים לקבוצות, הרמה המקצועית שלהן ושל הליגה יורדת. מעבר לתקציבים (חשובים) ופיינל-פור (נוצץ) המינהלת לא עשתה מהלך רציני אמיתי לקידום המקצועי של הליגה, והפעילות העיקרית שתיזכר היא בעיקר לקידום האסתטיקה (מעודדות, חולצות מכופתרות למאמנים). כך שעם כל הרצון והניסיון לסגור את הפערים בין מכבי לשאר הליגה, הם נהיים עמוקים עוד יותר, עד כדי שהטענות של מכבי על חוסר הספורטיביות של הפיינל-פור כבר לא נראות כאלו מופרכות.

אחרי עוד עונה שמשאירה טעם מר גם אצל השרופים שבאוהדים, המינהלת צריכה להגיע להבנה שהפלסטרים לא עוזרים והגיע הזמן לניתוח הכואב. מהו אותו ניתוח? זו כבר שאלה אחרת.