היזמים החשודים בפרשת צבי בר: חיים גייר ושאול לגזיאל

ראש עיריית רמת-גן, צבי בר, ו-5 יזמי נדל"ן יועמדו לדין, בכפוף לשימוע, במסגרת פרשת שוחד - כך הודיעה אתמול (ג') המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד אביה אלף.

בר מואשם בעבירות של לקיחת שוחד בסך יותר מ-2 מיליון שקל, הלבנת הון, זיוף, מירמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט ועבירות מס.

לצד בר, החליטה הפרקליטות להעמיד לדין בכפוף לשימוע גם 5 יזמי נדל"ן, החשודים במתן שוחד לבר ובעבירות נוספות ב-4 פרשיות שונות.

מדובר בחיים גייר, מבעלי פרויקט אנדרומדה וגבעת נפוליאון; דוד ומאיר לוי, מבעלי פרויקט הילקראסט; שאול לגזיאל ויזם נוסף ששמו נאסר זמנית לפרסום, מבעלי פרויקט בית ניר-אור ו"מגדלי התמרים". חלק מהנאשמים חשודים גם בעבירות של הלבנת הון, זיוף ושיבוש מהלכי משפט.

לפי הראיות שבידי הפרקליטות, בר, המכהן כראש עיר זה 22 שנה, לקח שוחד מ-5 היזמים במסגרת 4 פרשיות שונות. החשדות נגדו מתייחסים לפעולות שביצע בשנים 2003-2008.

להלן פרטים על היזמים הקשורים בפרשה:

חיים גייר: ייזום והבראת חברות

איש העסקים חיים גייר (48) אינו נוהג להתראיין בתקשורת ושומר על פרופיל נמוך. גייר, רואה חשבון בהשכלתו, עוסק בייזום נדל"ן בארץ ובחו"ל, בביצוע השקעות פיננסיות ובהבראת חברות שנקלעו לקשיים.

בתחילת העשור הקודם השתלט גייר על חברת זלר אבלגון השקעות, שנקלעה לקשיים, ורכש באמצעותה את השליטה בחברת איי.אי.אס (IES) שפעלה בתחום האלקטרוניקה. גייר, בוגר כלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת בן-גוריון, משמש כיו"ר הדירקטוריון של IES בשכר של 166 אלף שקל בחודש.

גייר מחזיק כיום כ-60% ממניות IES, הנסחרת בשווי של 360 מיליון שקל, לאחר שיצק לתוכה פעילות השקעות מגוונת - יותר מפי 3 מההון העצמי שלה. זאת, על רקע הפוטנציאל הנדל"ני ממנו נהנית החברה בזכות קרקעות שבבעלותה - החברה מחזיקה ב-185 דונם בפארק התעשייה של קיבוץ פלמחים, ובתחילת השנה חתמה על הסכם לרכישת 80 דונם נוספים מהקיבוץ.

תחומים נוספים שבהן פעילה החברה הם בנייה מתועשת באמצעות חברת ספנקריט (שנרכשה אף היא מפלמחים) וייזום מתחם שישמש לחניה, אחזקה ופעילויות נוספות לכלי טיס בבסיס עובדה.

לאחרונה נכנסה IES לזכיינות פיצה דומינו'ס בגרמניה, והיום היא (ד') דיווחה על מכירת מרבית מניותיה בפרויקט תמורת זכיינות של פיצה דומינו'ס באנגליה.

לגייר פעילויות נוספות שאינן בחברה הציבורית: בין היתר הוא רכש את השליטה בחברת הנדל"ן אילן גת תמורת שקל אחד, לאחר שנקלעה לקשיים עם חובות של 165 מיליון שקל לבנקים. החברה חולשת על פרויקט דירות היוקרה "גבעת אנדרומדה" ביפו, ולפי ההערכות גרף גייר הון רב מהשקעתו זו.

עוד קודם לכן היה גייר שותף עם המתווך רוני מאנה בהקמת עמותות שרכשו בנייני מגורים בשכונת תל-ברוך ובאזורים אחרים בתל-אביב.

שאול לגזיאל: פרויקטים ברמת-גן

לגזיאל הוא יזם מוכר יחסית ברמת-גן, והוא אחד השמות שעולים בהקשר לפרויקט שנמצא בלב החשדות נגד בר, פרויקט "סביון טאוור" שבשדרת התמרים ברמת-גן.

מגדל "סביון טאוור" כולל 156 דירות על פני 34 קומות, אך במקור הוא היה אמור להתנשא לגובה של 8 קומות ולהכיל 44 דירות בלבד. במהלך חיי תוכנית הבנייה של הפרויקט גדלו אחוזי הבנייה במידה משמעותית.

תחילה היה המגרש בבעלות קרן הפנסיה של מועצת הפועלים, אך הוא הוצא למכרז שאליו ניגשו שתי קבוצות - בראשה של אחת מהן עמד לגזיאל, ובראשה של השנייה עמד משה שוב. לבסוף חברו שניהם והקימו חברה משותפת, שב-10% ממנה החזיקה חברה זרה מפנמה.

לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אז בראשותו של בר (מתפקיד יו"ר הוועדה המקומית הוא התפטר בנובמבר האחרון בשל החשדות נגדו), התברר כי המגרש קטן מכדי להכיל מגדל בן 156 דירות.

בעקבות זאת, לפי החשדות, נרקמה עסקה שבמסגרתה מסרה העירייה מגרש סמוך שברשותה לידי החברה המשותפת, בתמורה לכך שתקבל את קומת הקרקע במגדל, שבו תיבנה ספרייה עירונית בשטח 1,000 מ"ר. למעשה העירייה מסרה קרקע בשטח של שליש מכלל הפרויקט והתחייבה לשלם עוד כמיליון דולר עבור מעטפת הבטון לספרייה ודמי ניהול למשך שנתיים.

על מנת להלבין את העסקה מצד העירייה היא פנתה לשמאי מיוחד, איתו לא עבדה בדרך כלל, אבל משהתברר כי חוות-הדעת של אותו שמאי לא תיטיב עם שיקול-הדעת של העירייה, הוא הוחלף בשמאי שמקורב לאחד הקבלנים, שאישר את העסקה תמורת שכר-טרחה יקר מהמקובל. ב-2004 מכרו לגזיאל ושוב את הקרקע והזכויות לאפריקה ישראל ולחברת ב.ס.ט.

שמו של לגזיאל נקשר בפרויקט ידוע נוסף ברמת-גן - בית ליר אור, בצדו הרמת-גני של רחוב בן-גוריון. לגזיאל רכש את הפרויקט ב-2006 במסגרת כינוס נכסים תמורת 18 מיליון שקל באמצעות חברת בלנטפורט בניהולו.

עברו של הפרויקט, טרם נרכש על-ידי לגזיאל, רצוף שאלות של ניגוד עניינים לאור מעורבותה של העירייה בפרויקט, אותו היא החליטה ליזום בתחילת שנות ה-90 על חלקת אדמה בבעלותה בגבול שבין רמת-גן ובני-ברק.

התוכניות דיברו על בניין משרדים בן 6 קומות מעל קומה מסחרית, שהסתכמו יחד בכ-5,000 מ"ר שטחים עיקריים. העירייה החליטה ב-2002 להיכנס לעסקת קומבינציה ופירסמה מכרז, בו זכה היזם אבי רימון, כשהעירייה העדיפה אותו על פני מתחרים ידועים יותר בשוק.

רימון צירף לעסקה מגרש צמוד נוסף, בבעלות בנימין בוכניק, והגיש תוכנית חדשה, שלאחריה החל בבנייה, בעוד העירייה מחזיקה 43% מהפרויקט. זאת, בזמן שהעירייה היא גם על תקן שותפה בפרויקט וגם על תקן האחראית לתקינות הליכי התכנון של הפרויקט - מה שחשף אותה לניגוד עניינים פוטנציאלי.

פרויקט בית ליר אור נכשל כישלון חרוץ, והיזם החל במבצע חריגות בנייה מתחת לאפה של העירייה, ובגלוי. בנוסף, במסגרת בקשה של בנק הפועלים לאכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים, התגלה ב-2001 שהפרויקט הוקם ללא היתר בנייה.

כשהעניין התגלה החלה העירייה בהכשרת הבנייה והכינה תוכנית חדשה להסדרת החריגות, כדי לתת תוקף למצב הקיים. כך, בתוכנית החדשה הפכו 6 קומות ל-9, והוגדל שטחו העיקרי של הפרויקט בכ-50%.

דוד ומאיר לוי: בעלי הילקרסט

האחים דוד ומאיר לוי אינם דמויות מוכרות בענף הנדל"ן המקומי. הפרויקט היחידי שידוע שהוא בבעלותם הוא פרויקט הילקרסט במתחם בורסת היהלומים ברמת-גן.

גורמים בענף הנדל"ן יודעים לספר כי לפחות אחד מהאחים לוי מתגורר בלונדון, שם מחזיקה המשפחה משרד כרטיסים ידוע בעיר, שעוסק במכירת כרטיסים להצגות ולמופעים. אחרים מספרים כי לשניים אח שמתגורר ברמת-גן, והמשפחה היא ככל הנראה משפחה אמידה.

שני האחים מחזיקים בחברת הילקרסט הולדינג לימיטד, שרכשה בשנת 2000 קרקע במתחם הבורסה, סמוך למגדל המשרדים רוגובין תדהר ולנתיבי איילון. כיום משמש השטח לחניון, אבל במשך מספר שנים חלה עליו תוכנית בניין עיר, המתירה במקום מגדל משרדים בן 32 קומות.

הוצאת הפרויקט לפועל התעכבה לאור הליכים תכנוניים ואיחוד חלקות המגרשים, אך לאחרונה החליטו היזמים להתחיל בפרויקט ובקרוב יתחילו בו העבודות, למרות שטרם הוגדר תקציב ההשקעה בפרויקט.

תוכנית המגדל כוללת קומה מסחרית ומעליה כ-31 אלף מ"ר בנוי למשרדים, ומתחת למגדל מתוכננים שטחי חנייה תת-קרקעית על פני 5 מפלסים.