מתגבש: הפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים

הוועדה הממשלתית להגברת התחרותיות במשק בראשות מנכ''ל משרד האוצר חיים שני ומנכ''ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי צפויה להמליץ על הפרדה בין החזקות ריאליות להחזקות פיננסיות, כך נודע ל"גלובס". הכוונה היא לחייב את הקבוצות העסקיות הגדולות במשק לבחור בין החזקת נכסים פיננסיים - בנקים וחברות ביטוח - לבין שליטה בנכסים ריאליים - חברות תקשורת, קמעונאיות, אנרגיה ונדל''ן - ובכך לאסור את השליטה על שני הסוגים.

החזקת נכסים משני הסוגים מעלה שתי בעיות אשר עלולות לפגוע בתפקוד התקין של המשק: מעבר מידע לא ראוי בין ההחזקה הפיננסית לבין ההחזקה הריאלית (חשש כי חברה המבקשת אשראי מגוף פיננסי בבעלות חברה מתחרה לה לא תזכה לחשאיות המגיעה לנתוניה העסקיים); והעדפות בהענקת מימון, הן במחיר והן בהיקף ההקצאה, לחברות באותה קבוצה.

עבודת הוועדה, הבוחנת בעיקר את מידת הריכוזיות הרוחבית במשק ואת השלכותיה, הגבירה הילוך בשבועות האחרונים אחרי הדחייה שקיבלה עקב עזיבת שלושת רגולטורים מרכזיים שחברים בה: רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, זהר גושן, יו''ר רשות ניירות ערך, ורונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים. בשבועיים האחרונים ערכה הוועדה כמה שימועים שבהם הופיעו פרופ' אמיר ברנע ומנכ''ל בנק הפועלים לשעבר, צבי זיו. כמו כן, הגיעו גם נגה קינן ועו''ד דוד חודק מטעם פורום ראשי המשק, אשר התנגדו להפרדה בין נכסים פיננסיים לריאליים. שימועים נוספים יתקיימו גם מחר (ה').

כבר מהקמת הוועדה ברור היה כי סוגיית ההחזקה המקבילה של נכסים ריאליים ופיננסיים ע''י מספר מצומצם יחסית של קבוצות עסקיות, תרכז את רוב העניין בה. בזמנו, חלק ניכר מהרגולטורים, לרבות חזקיהו, גושן וקן, התנגדו להצעה של הפרדת הנכסים, אך עם עזיבתם השתנתה גם מפת הכוחות בתוך הוועדה, ומובילי הקו ה"נצי" יותר (גבאי, שני ויוג'ין קנדל, יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה), התחזקו.

חסר מחקר

אחת הבעיות העיקריות שקיימת סביב סוגיית הריכוזיות הרוחבית היא היעדר המחקר המעמיק בנושא, לרבות השאלה האם אותה ריכוזיות היא בהכרח שלילית למשק. עם זאת, חברי הוועדה, ובעיקר העומדים בראשה, סבורים כי אכן היא מזיקה למשק דרך פגיעה בתחרותיות, ביעילות הקצאת המקורות במשק וביציבות הכלל-משקית.

בהצעה להפריד בין נכסים פיננסיים לריאליים קיימות כמה בעיות, כגון מי ירכוש את הנכסים אחרי שיהיו על המדף, שכן לצורך רכישתם נדרש הון עתק. יתרה מזו, רכישת המניות של הנכסים על ידי גופים זרים איננה תרחיש סביר, לנוכח הכישלון של ועדת בכר, אשר הפרידה בין ניהול נכסים פיננסיים לבין בנקים וגם אז סברה כי הזרים "יחטפו את הסחורה". בנוסף, לחקיקה שתחייב מכירה של בנקים לדוגמה, השלכות מאקרו-יציבותיות מרחיקות לכת (היעדר גרעין שליטה) תופעה שעלולה להיות בעייתית מבחינת המפקחים.

פתרונות חלופיים להפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסיים הוצעו על ידי פרופ' ברנע, הנחשב מומחה בתחום. אחת החלופות הייתה לחייב קונגלומרטים להנפיק את הקבוצה כולה ולאסור עליה לרשום למסחר את כל חלקיה (חברות בנות) בנפרד, וזאת על מנת למנוע את בניית "הפירמידה". הצעה נוספת היא לחייב את המערכת הבנקאית להתייחס לקונגלומרט כ"לווה בודד", מהלך המיועד להקטין את היקף האשראי שכל הקבוצה יכולה לקבל. עם זאת, פרופ' ברנע ציין כי קונגלומרטים "הפכו לדינוזאורים, גופים שכמעט ולא קיימים בעולם כי הם לא ממוקדים ולא בהכרח יעילים".