אז אל תקנו אייפון

שתי שערוריות בנושא פרטיות פרצו השבוע. הראשונה הייתה הגילוי של שני האקרים כי שתי ענקיות הסלולר, אפל וגוגל, עוקבות אחרי מיקום המשתמש ומשדרות אותו ללא אחרות מאשר אפל וגוגל.

השנייה הייתה פריצה של האקרים לרשת המידע של קונסולת הפלייסטיישן של סוני. שם נגנבו סיסמאות, כתובות וייתכן שגם מספרי כרטיסי אשראי. 77 מיליון חשבונות של משתמשים נותקו זמנית - אחת ההתקפות המקוונות הגדולות ביותר בשנים האחרונות.

מה שתפס הרבה יותר כותרות היה דווקא הגילוי על אפל וגוגל, גילוי שאם יורשה לי אינו שווה הרבה. באותה המידה יכלו שני ההאקרים להכריז שהשמש זורחת בבוקר. חברות סלולר עוקבות אחרי משתמשים? עשו לי טובה.

ולא רק זה, אף זה: המשתמשים המזועזעים של אפל וגוגל חתמו בעצמם על סעיף המאפשר לחברות לעשות זאת. הם כנראה לא קראו את הסעיף הזה. טוב, האותיות קטנות, וכולם כבר מתים רק לקרוע את הניילון מעל המכשיר החדש.

הרבה יותר קל להזדעזע - שוב, ושוב, ועוד פעם - ממה שמכונה "אובדן הפרטיות". וזה, אגב, מבלי שבכלל ברור איזה נזק, אם בכלל, אירע למשתמשים. ללקוחות סוני אירע נזק ברור ומיידי, אבל עליהם לא מדברים. טוב, זו קונסולת משחקים ומשחקים זה לילדים.

הפרטיות מתה כי הרגנו אותה

ובכן, חברות וחברים, אולי הגיע הזמן לומר זאת במילים ברורות בפעם המאה: אין דבר כזה בעיית פרטיות. "בעיית הפרטיות" נולדה באותה השנייה שבה הפרטיות מתה. ולא סתם שהיא מתה: היא מתה כי אנחנו הרגנו אותה.

וכשאני אומר "אנחנו", אני מתכוון למשתמשים כמו שאני מתכוון לחברות. צריך שניים בשביל הטנגו הזה. אנחנו רוצים להשתמש ברשת, לדבר בטלפון, יש לנו כרטיסי אשראי, יש לנו חשבונות בנק. כל הגופים האלה יודעים עלינו, כי עצם מהותם היא לדעת עלינו.

אם חברת הסלולר לא תדע איפה אתם, לא תוכלו לדבר. אם חברת האשראי לא תזהה אתכם, לא תוכלו לקנות. וכך הלאה.

הרכבת של הפרטיות עזבה את התחנה, ואי-אפשר להחזיר אותה. אפשר, כמו שאנחנו רואים, להיכנס להיסטריה מיותרת בכל פעם שאנשים מגלים מחדש שהמידע הזה נאסף. אבל זה לא עוזר בכלום.

בדברים הנ"ל אין משום הרשאה לחברות לעשות בכל המידע הזה כרצונן, זה ברור. חייבים להיות גבולות ברורים וכללים מוסדרים. דבר אחד הוא שסלקום יודעת איפה אני, ויזה יודעת מה קניתי, גוגל יודעת מה חיפשתי, ופייסבוק יודעת מי החברים שלי.

זה דבר אחר לקחת את המידע הזה ולמכור אותו לכל המרבה במחיר. גם קופת-החולים שלי יודעת איך אני מרגיש, ובכל זאת היא לא הולכת (עדיין) ומוכרת את המידע הזה למפרסמים. משרד הפנים יודע שאני בחו"ל, והוא לא מוכר את המידע הזה לפורצים.

אתה לא רוצה שאפל תדע עליך כלום? אל תקנה אייפון. אתה לא רוצה שגוגל תדע עליך? אל תקנה אנדרואיד. אל תיכנס לפייסבוק, אל תקנה באשראי, שב בבית, בחושך, לבד. ואם אתה מרגיש לא טוב, תבקש מסבתא שלך שתעשה לך מרק עוף. עכשיו, איפה אתה חותם?